מחקר של אוניברסיטת תל-אביב מגלה כי הווריאנט הבריטי מדבק ב-45% יותר מהנגיף המקורי. החוקרים הסתמכו על נתונים שהתקבלו מכ-300 אלף בדיקות קורונה שבוצעו במעבדה לניתוח בדיקות PCR, שהוקמה בקמפוס.
את המחקר החדש ערכו פרופ' אריאל מוניץ ופרופ' מוטי גרליץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה בפקולטה לרפואה יחד עם ד"ר דן ימין והדוקטורנט מתן יחזקאל, מהמעבדה לחקר התפשטות מגפות במחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל-אביב. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת המדעי Cell Reports Medicine.
עוד מחקרי קורונה:
מעבדת בדיקות הקורונה של אוניברסיטת תל-אביב נפתחה במרץ 2020, מיד עם פרוץ הגל הראשון של המגפה, ועד כה ערכה מאות אלפי בדיקות שנאספו מכל רחבי הארץ. הבדיקות הגיעו ממתחמי ה"היבדק וסע" וכן מתוכניות ייעודיות כמו מבצע "מגן אבות ואימהות" בדיור המוגן לבדיקות קורונה שגרתיות בקרב אוכלוסיות בסיכון.
הווריאנט הבריטי: לא מסוכן יותר אבל מתפשט במהירות
הווריאנט הבריטי, ובשמו B.1.1.7, התגלה באוקטובר 2020 בבריטניה, ועל פי ההערכות כיום, מרבית הנדבקים החדשים במדינות רבות בעולם, כולל ישראל - נדבקו בו. הזן הבריטי כולל 17 מוטציות מתוכן שמונה מוטציות בחלבון המעטפת S, האחראי על היצמדות לתא האדם וחדירה אליו. על פי ההערכות, הזן הבריטי אינו גורם למחלה חמורה יותר, אך מידבק בקלות יותר בשל מוטציות בחלבוני המעטפת שגורמים לו להיקשר במהירות לתאי הגוף. על פי הודעת חברות מודרנה ופייזר, החיסונים מתוצרתם מגנים בפני הזן הבריטי.
1 צפייה בגלריה
ההתפשטות של הווריאנט הבריטי הייתה מהירה ביותר. (מימין לשמאל): פרופ' מוטי גרליץ, ד"ר דן ימין ופרופ' אריאל מוניץ
(צילום: אוניברסיטת ת"א)
החוקרים השתמשו בערכה הבודקת שלושה גנים ויראליים. בווריאנט הבריטי, אחד משלושת הגנים - גן ה-S - נמחק כתוצאה מהמוטציה. כך יכלו החוקרים לעקוב אחר התפשטות הווריאנט באוכלוסייה גם מבלי לערוך ריצוף גנטי.
לדברי ראש צוות המדענים, פרופ' אריאל מוניץ, מהנתונים שהתקבלו במעבדה עולה כי ההתפשטות של הווריאנט הבריטי הייתה מהירה ביותר: ב-24 בדצמבר 2020 רק 5% ממקרי ההדבקה המאומתים בקורונה היו של הווריאנט הבריטי. בתוך שישה שבועות, בינואר 2021, הווריאנט כבר היה אחראי ל-90% מההידבקויות בקורונה בישראל. היום הנתונים מצביעים על 99.5%.
פרופ' מוניץ הוסיף: "על מנת להסביר את העלייה הדרמטית, ערכנו השוואה בין מקדם ה-R של וירוס ה-SARS-CoV-2 למקדם ה-R של הווריאנט הבריטי. כלומר שאלנו את עצמנו: כמה אנשים בממוצע מדביק כל אדם שנדבק בווריאנטים השונים? ומצאנו כי הווריאנט הבריטי מידבק ב-45% יותר – כמעט פי 1.5".
החוקרים גם פילחו את ההדבקה לפי קבוצות גיל. התוצאות הראו שנקודת שינוי המגמה בתחלואה אצל אוכלוסייה מעל גיל 60, בהשוואה ליתר קבוצות הגיל, התרחשה שבועיים לאחר קבלת החיסון הראשון בקרב 50% מבני ה-60 ומעלה בישראל.
ד"ר ימין: "במהלך ינואר חלה ירידה דרמטית במספר המאומתים בני ה-60 ומעלה, לצד המשך עלייה במספר המאומתים של יתר האוכלוסייה. מכיוון שמעל ל-90% מנפטרי הקורונה הינם מעל גיל 60, ניתן לומר שהחיסון חסך תמותה של מאות אנשים – אפילו בטווח הקצר"
"עד חודש ינואר ראינו תלות ליניארית של כמעט 100% בין קבוצות הגיל השונות בתחלואה חדשה לאלף איש", מספר ד"ר דן ימין. "שבועיים אחרי ש-50% מבני ה-60 ומעלה קיבלו את מנת החיסון הראשונה, המגמה נשברה באופן חד ומובהק. במהלך ינואר חלה ירידה דרמטית במספר המאומתים בני ה-60 ומעלה, לצד המשך עלייה במספר המאומתים של יתר האוכלוסייה. מכיוון שמעל ל-90% מנפטרי הקורונה הינם מעל גיל 60, ניתן לומר שהחיסון חסך תמותה של מאות אנשים – אפילו בטווח הקצר".
החוקרים ציינו עוד כי המחקר מצא שניטור אקטיבי באוכלוסיות בסיכון עובד: "יש ערך סף שלפיו מחליטים אם בדיקה היא חיובית או שלילית", אומר פרופ' מוניץ. "ככל שהערך הזה נמוך יותר, הדבר מעיד על עומס נגיפי גבוה יותר. כאשר השווינו את ערכי הסף של הגנים השונים בקרב אוכלוסיות בני ה-60 ומעלה מבתי האבות אל מול הערכים המתקבלים מבני ה-60 ומעלה באוכלוסייה הכללית, ראינו שערכי הסף בבדיקות שנדגמו מבתי האבות היו גבוהים יותר באופן משמעותי. פירוש הדבר הוא שהעומס הנגיפי היה נמוך יותר בבתי אבות בהשוואה לשאר האוכלוסייה.
"מאחר שבבתי אבות, שלא כמו באוכלוסייה הכללית, מבצעים בדיקות שגרתיות, אנחנו מסיקים שניטור מתמיד של אוכלוסייה בסיכון עובד. חשוב להדגיש: העומס הנגיפי הנמוך יחסית בבתי האבות נצפה למרות שהווריאנט הבריטי החל להתפשט בתקופה ההיא בכלל האוכלוסיות. לפיכך, אנחנו מראים שניטור של בתי אבות, יחד עם מבצע חיסון המתמקד באוכלוסיות פגיעות תחילה, חוסך תחלואה ותמותה".
ד"ר ימין מסכם: "בגלל הצפיפות, משקי הבית הגדולים והתפלגות הגילאים באוכלוסייה בישראל, לקורונה יש תנאים נוחים יותר להתפשט אצלנו מאשר במרבית מדינות המערב. הבשורה שלנו לעולם היא שאם בתנאי הפתיחה הקשים שלנו זוהתה המגמה, בשאר מדינות המערב בוודאי ניתן לצפות לשבירת העקומה ולירידה דרמטית בתחלואה הקשה ובתמותה כבר לאחר חיסון של 50% מהאוכלוסייה המבוגרת, לצד קיום בדיקות ייעודיות במרכזי הסיכון – וזאת למרות שהווריאנט הבריטי מידבק כל כך".
