בשיתוף העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית
עם קרוב ל-50 אלף חולים, מדינת ישראל היא אחת משלוש המדינות המובילות בעולם במספר החולים במחלות מעי דלקתיות. המחלות הללו פורצות בדרך כלל בגילאי העשרה ולפעמים אפילו לפני, גם בפעוטות. באולפן, ד"ר מתי וטרמן, מנהל השירות למחלות מעי דלקתיות בבית החולים רמב"ם, כדי להסביר עליהן.
למה יש עלייה כזו דווקא בישראל?
"אנחנו יודעים שכדי לחלות בקרוהן וקוליטיס צריך שילוב של נטייה גנטית, שהיא הפחות החשובה, אבל גם גורמים סביבתיים. בישראל יש שילוב של גם אנשים שיש להם נטייה גנטית, וגם תנאים סביבתיים שאנחנו לא בטוחים בדיוק מה הכי חשוב, אולי הסביבה נקייה מדי, אולי האוכל המתועש שאנחנו אוכלים".
מה ההבדל בין שתי המחלות?
"בשתי המחלות בעצם יש דלקת במעי שגורמת לשלשולים ולכאבי בטן. בקוליטיס כיבית המעורבות היא רק במעי הגס, זה גורם לשלשול, הרבה פעמים עם דם וקושי מאוד קשה להתאפק ולשלוט על היציאות.
"במחלת קרוהן יש דלקת שהיא דלקת קשה לפעמים, שמערבת את כל שכבות אופן המעי, היא יכולה להיות בכל מקום במערכת העיכול ולגרום לכאבי בטן, לשלשולים ולפעמים גם לנזק משמעותי לדופן של המעיים, נזק שמביא להתפתחות של היצרויות במעי, חסימות מעיים, וכל מיני סיבוכים שמביאים את האנשים להגיע לניתוח לעיתים קרובות".
עם מה חולים מתמודדים כשהמחלה סוערת אצלם בגוף, מעבר לתחושת אי הנוחות?
"הרבה פעמים אנשים צעירים חולים, שיא התחלואה בגיל 15-30, והתחלואה מלווה לכל החיים. בהתקף, למשל של קוליטיס כיבית, אדם יסבול מקושי ניכר בלהתאפק. הוא לא יוכל לנסוע באוטובוס כי הוא לא יידע מתי תבוא היציאה הבאה. יהיה לו קשה לצאת מהבית, בתקופות של מתח ולחץ הסימפטומים מוחמרים".
בדרך כלל לא רואים על החולים את הסבל הזה שהם עוברים?
"כן, כי מדובר בנושא מביך. אנשים לא אוהבים לדבר על זה, זה לא נושא שנעלה באופן טיפוסי בשיחת חברים או ביום שישי בערב. אבל הפגיעה באיכות החיים היא יומיומית, ופוגעת מאוד קשה בתפקוד של האנשים. המזל הוא שדווקא בהתקפים של הדלקת יש לנו טיפולים תרופתיים שיכולים להשתלט על זה. אנחנו מאמינים ששליטה טובה על הדלקת לאורך זמן, בדרך כלל על ידי תרופות שמדכאות את המערכת החיסונית, יכולות למנוע את הנזק שהולך ומתפתח עם הזמן, למנוע נזקים לטווח הארוך".
מה הייחוד שלהם לעומת טיפולים אחרים?
"התרופות האלה מדכאות מתווכים ספציפיים של דלקת ובעצם מאפשרות דיכוי של דלקת ברגע שאין דלקת כבר אין כאבי בטן אין שלשולים ואולי גם אין את הנזק הזה שהולך ומצטבר. המחיר הוא כמובן דיכוי חיסוני, כי כשאתה מדכא את המערכת החיסונית אתה פוגע בעצם ביכולת הגוף להילחם בזיהומים ואנחנו משתדלים לתת את המינונים הנמוכים ביותר, גם לפעמים אולי להישאר ללא טיפול לשנים ארוכות כדי לצמצמם את הפגיעה לטווח הארוך".
הטיפולים האלו שאתה מתאר הם ממש משני חיים ביחס למה שהיה לפני?
"סטרואידים אלה תרופות שמצד אחד יעילות בדיכוי דלקת אבל יש להן המון תופעות לוואי שכולנו שמענו עליהם, כולל שינויים קוסמטיים ופגיעה בעצמות. היום אנחנו משתדלים בכלל לטפל ללא סטרואידים, לדכא את הדלקת בלי השימוש של מחיר בתרופה הזאת".
בשיתוף העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית
