בחסות עמותת לכ"ם ובשיתוף החברה הישראלית לטרשת עורקים
אחת הסכנות הפחות ידועות של כולסטרול גבוה היא פגיעה בגפיים התחתונות אשר עלולה לעיתים להוביל להיווצרות נמק בלתי הפיך וקטיעה אפשרית. ד"ר אלנה יצחקוב, מנהלת מרפאת ליפידים ומניעת טרשת עורקים, מסבירה מהם גורמי הסיכון, איך ניתן למנוע את הידרדרות המחלה ואילו טיפולים מציע כיום המדע.
התקפי לב, שבץ מוחי או מחלת כלי דם היקפית – השפעותיו ההרסניות של כולסטרול גבוה באות לידי ביטוי במגוון דרכים לא נעימות – חלקן ידועות יותר וחלקן פחות. למרות זאת, נראה כי בשנת 2021 כמעט ולא קיימת מודעות לאחת ההשפעות היותר הרסניות שלו. הכוונה היא להעלאת הסיכון לנמק בלתי הפיך בגפיים התחתונות, דבר אשר עלול להוביל בסופו של דבר לקטיעת הגפה.
"כולסטרול הוא חומר חיוני בגוף האדם ולו מספר תפקידים חשובים", מסבירה ד"ר אלנה יצחקוב, פנימאית ואנדוקרינולוגית בכירה, מנהלת מרפאת ליפידים ומניעת טרשת עורקים במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי וחברת ועד בחברה הישראלית לטרשת עורקים. "יש לו תפקיד מפתח בייצור הורמונים שאחראיים על תפקוד תקין של הגוף ובייצור מלחי מרה. הוא גם מהווה מרכיב חשוב של קרום התא".
רוב רובו של הכולסטרול בגופנו מיוצר בכבד, והשאר מגיע אלינו מהתזונה אשר אנו צורכים. בין היתר, הוא מצוי במזונות שמקורם מן החי כמו בשר, איברים פנימיים, חלמון ביצה או מוצרי חלב.
"כאשר מדובר על כולסטרול יש להבחין בין שני סוגים", מדגישה ד"ר יצחקוב, "כולסטרול רע המכונה LDL , גורם לטרשת עורקים בעקבות שקיעה על גבי הדפנות הפנימיים של העורקים ולהתפתחות רבדים טרשתיים. הדבר מוביל להיצרות העורק ובהמשך, לחסימתו המלאה. הסוג השני הוא כולסטרול טוב, המכונה HDL, אשר מפנה את הכולסטרול הרע מדפנות העורקים ובכך למעשה מפחית את הסיכון לטרשת עורקים".
היקף הפגיעה יהיה בהתאם למיקום כלי הדם שבו היא פוגעת. "אם זה כלי דם שמוביל דם ללב אז תהיה בעיה לבבית כמו תסמונת תעוקתית או אוטם שריר הלב. אם זה כלי דם של המוח יכול להתפתח שבץ מוחי, ואם אלה כלי דם גדולים של הרגליים נקבל סימנים של מחלת כלי דם היקפית", היא אומרת.
גורמי הסיכון לטרשת עורקים אינם מעטים. מבוגרים מעל גיל 50 מועדים לסבול יותר מהתופעה. גם עישון בעבר או בהווה מעלה את הסיכון עד לפי ארבעה, כמו גם סוכרת שמעלה אף היא את שכיחות התופעה.
"כשמדברים על קטיעת גפה, רוב האוכלוסייה שתעבור אותה היא אוכלוסייה סוכרתית (עד 80%), אומרת ד"ר יצחקוב ומוסיפה, "אך עדיין יש אחוז מכובד של גברים, מעשנים צעירים ללא סוכרת ברקע, שנמצאים בסיכון בגלל היסטוריה רפואית משפחתית הכוללת מחלות לב, שבץ מוחי או מחלת כלי דם היקפית. חשוב להדגיש כי גם כולסטרול טוב נמוך מדי מהווה גורם סיכון עצמאי נוסף לטרשת עורקים. אלה פחות או יותר הקבוצות שנמצאות בסיכון לפתח רגל איסכמית שתוביל, בסופו של דבר לקטיעתה".
אחת הבעיות המרכזיות בטיפול במחלה היא האבחון שלה. מדובר על מחלה שקטה אשר התסמינים שלה מתחילים להופיע רק בשלביה המתקדמים.
"המחלה יכולה להיות אסימפטומטית בתחילת הדרך", מאשרת ד"ר יצחקוב, "הדבר היחיד שאנחנו יכולים לשים לב אליו זה דפקים שונים בכפות הרגליים. עם הזמן, התסמינים הולכים וגוברים וממצב שהוא אסימפטומטי לחלוטין, אנו יכולים לקבל תלונות על כבדות ועייפות ברגליים, ובהמשך גם כאבי שוקיים שמופיעים בדרך כלל במהלך מאמץ עם שיפור במהלך מנוחה. ככל שהמחלה מתקדמת יותר, ניתן יהיה לראות שינוי בכפות הרגליים – חיוורון או כיחלון, להתרשם מטמפרטורה נמוכה ברגל החסומה לעומת הרגל השנייה, או להבחין בהפרעות צמיחה של הציפורניים וירידה בצמיחת השיער ברגליים".
ללא אבחון וטיפול מתאימים ועם התקדמות המחלה, יופיעו גם פצעים ולבסוף, נמק בלתי הפיך בגפיים שיחייב כריתה ולעיתים, אף יוביל לתמותה.
לפי יצחקוב, להיסטוריה הרפואית-משפחתית יש תפקיד חשוב באבחון המחלה: "הרופא שבודק את המטופל יתחיל בבחינת ההיסטוריה הרפואית האישית שלו ושל משפחתו. לאחר מכן תבוצע בדיקה פיזיקלית מלאה ובמידה ויימצאו סימנים היקפיים של חוסר אספקת דם לגפיים התחתונות, יעבור המטופל בדיקת דופלר של עורקי הרגליים במנוחה ובמאמץ. בהמשך תבוצע גם הדמייה טומוגרפית עם חומר ניגוד על מנת לבדוק אם זרימת הדם תקינה. לאחר שאותרו האזורים החסומים, ניתן יהיה לבצע צינתור לכלי הדם של הרגליים, כולל הרחבה באמצעות בלון והשתלת סטנט לעורק הפגום על מנת לשפר את זרימת הדם. במקרים אחרים בהם יש מספר היצרויות לאורך העורק, ניתן לבצע ניתוח מעקף לכלי הדם של הרגל".
יש לציין כי הטיפולים לבדם לא יועילו אם לא יתבצע איזון של כלל גורמי הסיכון אשר הביאו מלכתחילה לפרוץ הבעיה: "הפסקת עישון היא דבר חשוב ביותר, כמו גם שינוי באורח החיים הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית", מבהירה ד"ר יצחקוב. "בהמשך חשוב מאוד לאזן את הכולסטרול – להוריד את ערכי הכולסטרול הרע מתחת ל-55 מ"ג/ד"ל, וכן לאזן את הסוכרת ואת ערכי לחץ הדם. התערבות זו תביא להאטה בהתפתחות או התקדמות טרשת העורקים בגוף".
מול המלחמה בעודף הכולסטרול הרע עומדות מספר תרופות אשר מטרתן היא להביא לאיזון ערכי הכולסטרול בדם. "האופציה הראשונה הם הסטטינים, המביאים להורדת הכולסטרול על ידי עיכוב האנזים השולט על קצב ייצור הכולסטרול. יש לנו גם תרופה שמונעת את ספיגת הכולסטרול במעי אשר מביאה לירידה של 20% נוספים כאשר ניתנת בשילוב עם סטטינים. כשכל אלה לא מספיקים, יש לנו גם קבוצה של תרופות ביולוגיות חדשות המעכבות את פירוק הקולטן ל-LDL כולסטרול".
האם הבעיה הפיכה בהינתן טיפול מתאים?
"שאלה טובה. טרשת עורקים זה מצב דינמי ואם לא נטפל בו, הוא ילך ויחמיר. מצד שני, אם נצליח להשפיע על שינוי באורח החיים כולל הפסקת עישון, נוריד ערכי כולסטרול רע עד לערכי מטרה, נאזן סוכרת ויתר לחץ דם, נוכל גם לייצב את המחלה, ובמקרים מסוימים, גם להקטין את הפלאק הקיים. לכן, יש כאן בהחלט חשיבות רבה בטיפול נכון על פי הקווים המנחים שנקבעו לאחרונה".
