וירוס הקורונה הוא אחד הנגיפים המדבקים ביותר שידועים לאנושות, ובחצי שנה מאז התגלה שינה את פני העולם כפי שאנו מכירים אותו. בששת החודשים האחרונים הצליחו מדענים ברחבי העולם לאסוף מידע עצום על הנגיף, בכלל זה נתונים שסייעו בהצלת חולים במצב קשה ובפיתוח חיסון, שעתיד בתקווה להיות מופץ בעולם עד סוף השנה הנוכחית.
עם זאת, עדיין רב הנסתר על הגלוי. מנבואות שחורות על מגפה המונית שצפויה בישראל ולא התרחשה ועד אלו שעוד ממשיכים לכנות את הקורונה "סתם עוד שפעת" - היום כבר ברור שהמציאות שונה לגמרי ומורכבת הרבה יותר. בחצי שנה כלכלת מרבית מדינות העולם שותקה ומאות אלפים מצאו את מותם, חלקם גם ילדים וצעירים.
מנגד, כאמור, נצבר מידע כל כך רב על דרכי פעולתו של הנגיף, מה שאפשר לשפר את הטיפול התרופתי שניתן לחולים קשים, למגר טוב יותר את המגפה, להבין כיצד הסביבה משפיעה, אם בכלל, על COVID-19, ואלו חיסונים צפויים לעבוד טוב יותר מאחרים. הנה 10 העובדות החשובות ביותר על נגיף הקורונה, שגם לכם כדאי להכיר.
1. הסוד הוא בשם
נגיף הקורונה עבר כמה וכמה גלגולים, עד שקיבל את שמו כיום. זה החל בדיווחים על "הנגיף הסיני", בעטייה של המגפה שהחלה כפי הנראה בשוק הדגים בעיר ווהאן שבמחוז חוביי בסין. אלא שעד מהרה ארגון הבריאות העולמי הורה שלא לשייכו בצורה מפלה לסין, וכינה את הנגיף SARS-COV-2 לאחר שהתברר כי הוא בעל מבנה המשייך אותו למשפחת נגיפי ה"סארס".
עם זאת, בעגה ממשיכים להשתמש בשם "קורונה", בזכות אותו כתר שעל המעטפת שלו. הכתר הזה כולל חלבונים המכונים Spikes, בעלי תפקיד חשוב ביותר בקישור הנגיף לתא האדם: כדי שהנגיף יחדור לתא וידביק אותו, על החלבונים להיצמד לקולטנים מיוחדים. ללא הקישור הזה, של "הכתר", דהיינו ה"קורונה" – לא תתרחש הדבקה.
2. מי צריך אותם בכלל?
בעולם הרפואה עדיין לא מבינים מדוע האנושות סובלת מנגיפים, ומה לעזאזל הם רוצים מאיתנו. אחת התיאוריות הבולטות טוענת שהווירוסים החלו כצברים גנטיים בתוך חיידקים, שבמשך השנים רכשו את היכולת לצאת מהחיידקים ולפלוש לתאים אחרים. תיאוריה אחרת גורסת שהנגיפים היו כאן הרבה לפנינו ולפני כל היצורים החיים, ומהם למעשה צמחו התאים החיים.
3. לא הקורונה היחיד
על פי ההערכות, ישנם מיליון סוגי נגיפים הפוגעים בבעלי חוליות (אליהם משתייכים בני האדם) וכ-320 אלף נגיפים המדביקים יונקים, לא מעט מהם שייכים למשפחת הקורונה. על פי הידוע, ישנם מאות סוגי נגיפי קורונה. שניים מהם, סארס ומרס, עשויים להיות קטלניים. ארבעה גורמים לשליש ממקרי הנזלת. האחרון במשפחה, הוא נגיף הקורונה החדש.
4. וירוס קטן גדול
נגיף הקורונה החדש הוא וירוס גדול יחסית: הגנום שלו, כלומר המטען הגנטי, הוא יותר מכפול מגודלו של נגיף השפעת, וגדול ביותר מ-50% מנגיף האבולה הקטלני. אבל הוא עדיין זעיר, וגודלו כאחד חלקי 10 אלף המילימטר, כלומר בקושי אלפית מעובי שערה. עד כמה הוא קטן? דמיינו שגוף האדם הוא בגודל של כדור הארץ והווירוס הוא בגודלו של אדם.
ב"מרכז הגנום" שלו, מכיל הנגיף 29 חלבונים המהווים את ה"הנחיות" כיצד על הנגיף לשכפל את עצמו. אחד החלבונים הללו, שנקרא פרוטאין S, יוצר את אותן "קרניים" במעטפת הנגיף, שכאמור מאפשרות לו להיצמד לתאים אחרים ולחדור אליהם. החלבונים האחרים מאפשרים לאחר החדירה הראשונית להשלים את "המשימה", לשכפל וירוסים חדשים ולהתפוצץ החוצה מהתא הנגוע, אל עבר תאים אחרים.
5. גנב ה-DNA
לקורונה, כמו לשאר וירוסים, אין חיים משלו. הוא חייב לפלוש לתאים אחרים ולהשתמש במטען התורשתי, ה-DNA, כדי לשכפל את עצמו לכדי וירוסים אחרים. נגיף קורונה מחוץ לתא חי, הוא חסר כל חיים. ומסיבה זו, גם אינו שורד על משטחים יבשים יותר מכמה שעות.
6. סערה בלב גופנו
מה שכן הולך ומתברר, הוא שהנגיף עצמו אינו זה שגורם לצרות בגוף באופן ישיר. עם פלישתו לגוף, מתרחש תהליך מזעזע שגורם למערכת החיסון להתבלבל, ולתקוף את הגוף שלנו – במקום להתביית רק על הנגיף. התהליך הזה קרוי "סערת ציטוקינים", או בשמו הרפואי היפרציטוקיניה. מדובר בתגובה חיסונית סוערת ביותר, המובילה לשרשרת תהליכים הרסניים בגוף – ולמוות, בתגובה לזיהום.
במהלך ההתחברות של הקורונה לתא האנושי, מתחילה מערכת החיסון להיכנס לפעולה: נוגדנים מוזרמים למקום, מתבייתים על התא הנגוע, ומסמנים אותו, ובכך מאותתים לתאי מערכת החיסון להגיע למקום ולהסתער.
מיליארדי תאי דם לבנים מתחילים לעשות את דרכם לאזורי הפלישה של נגיפי הקורונה, במטרה אחת: להשמיד אותם. כדי שיגיעו, מופרשים אותם ציטוקינים או אינטרלוקינים, מתווכים את התהליכים הללו, ויוצרים תהליכים נוספים האמורים לעודד את התהליך הדלקתי, ובעצם – יוצרים "זירת מלחמה".
7. חורבות מערכת החיסון
נגיף הקורונה גורם כאמור ל"סערת ציטוקינים". הוא מעורר הפרשה מוגברת ביותר של אותם מתווכים דלקתיים, ואלה גורמים לגיוס אדיר של תאי מערכת החיסון הנוהרים לאזור ההדבקה. תפקידם: להרוג את נגיף הקורונה במלחמה "עקובה מדם". אלא שהנגיף כבר חדר לתאי הגוף, במטרה להשתכפל ולהתרבות.
לפיכך, הדרך היחידה להשמיד את נגיף הקורונה, היא להשמיד את התאים הנגועים. תאי הדם הלבנים של מערכת החיסון שלנו מתחילים בפעולה, מפרישים חומרים הגורמים להרס רב בתאים הנגועים וגורמים להרס של איברי הגוף. האיבר הראשון שנפגע הוא הריאות, הסובלות בשל ההרס מאי ספיקת-ריאות והיווצרות של נוזלים וחלבונים בנאדיות הריאה. נאדיות הריאה הן אותם בלונים זעירים שדרכם מתבצע חילופי הגזים בריאות – החמצן נקלט והפחמן הדו חמצני משתחרר.
הפגיעה של מערכת החיסון שלנו מגיעה גם אל הלב המתאמץ כל כך, והיא יוצרת תהליכים דלקתיים בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ובמעטפת שלו (פריקרדיטיס), הלב בשלב הזה כבר פגוע, מפתח הפרעות בקצב הלב, עד שהוא לוקה בדום לב.
אצל אדם בריא לרוב ההדבקה בנגיף הקורונה היא קלה מאוד. אלא שבחולים עם מחלות רקע, ובפרט סוכרת, מחלות ריאה ומחלות לב, קיימת פגיעה בכלי הדם, בתפקוד הלב, ובריאות, התגובה הדלקתית הסוערת כל כך אינה מאפשרת להם לשרוד, והם לוקים באי ספיקה נשימתית ודום לב. נגיף הקורונה ממשיך ופוגע באיברים רבים נוספים, עד לאי ספיקת מערכות כללית.
8. מדוע ילדים כמעט שלא חולים?
נגיף הקורונה הוא כאמור אחד הנגיפים המידבקים ביותר, ואחת הסיבות המשוערות לכך היא שהוא נצמד לתא האדם במהירות ובעוצמה רבה, הודות לקולטן בשם ACE2, המעורב גם בתהליכי לחץ הדם בגוף. חלבון ה-S שעל נגיף הקורונה, דומה מאוד לחלבון S שנמצא על בן-דודו, נגיף ה-SARS. אלא שהמדענים סבורים, שנגיף הקורונה נקשר באמצעות חלבון S בעוצמה אדירה לקולטן ה-ACE2 שבגופנו, והחוזק הזה מאפשר לו להדביק ביעילות רבה כל כך את בני האדם. מנגד, אצל ילדים, כמות הקולטנים מסוג ACE2 כנראה מעטה יותר ומתפקדת פחות טוב, ומסיבה זו הנגיף כמעט שלא מדביק אותם, ואם כן, הוא גורם למחלה קלה מאוד.
9. מתחיל במעלה מערכת הנשימה
נגיף הקורונה החדש, כמו בני דודיו, מתביית על תאי הריאות, ושם מתחיל בהרס. אבל לפני כן, הוא מדביק תאים ריריים באף בלוע ובגרון, שם הוא עלול להתחיל בתסמינים הראשונים, שלא תמיד מופיעים. חלק מהתאים הללו עשירים בקולטנים מסוג ACE2, אותו שער המאפשר לנגיף לחדור לגוף. הנגיף מתחיל להתרבות במהירות בתאים הריריים שבאף ובלוע, וממשיך בדרכו אל הריאות.
10. עובר גם בקול ובדיבור
רבות כבר דובר על דרכי ההעברה האפשריים של נגיף הקורונה. בעיקר באמצעות רסיסי רוק העוברים מאדם נגוע במרחק של פחות מ-1.60 מטרים, אל אדם אחר ששואף את הרסיסים הללו דרך האף או הפה, וככל הנראה גם דרך מגע עם העיניים. כעת מועלה חשש נוסף – שהנגיף עלול לעבור גם בדיבור רם, או יותר נכון – בצעקות.
ההפגנות האלימות האחרונות בארה"ב, הביאו מומחים להזהיר שהנגיף מתפשט לא רק בשיעול או בעיטוש, אלא גם בדיבור בעוצמות גבוהות, ויותר נכון – בצעקות. דיבור כזה, עלול לפזר רסיסי רוק אל הסובבים, עוד לפני הופעת הסימפטומים, או בתחילת המחלה, כשהתסמינים קלים יחסית וכמעט לא מוגשים. לראייה, הביאו המומחים דוגמאות ממקומות ההתפשטות ההמונית של נגיף הקורונה – בהתהקלויות המוניות, כנסים, תפילות והפגנות.
