גזענות, נידוי וחרם חברתי: זוהי מנת חלקה של יסמין מזאוי, פראמדיקית במד״א בת 21 מנוף הגליל, שפועלת כבר 4 שנים להנחיל את מורשת השואה במגזר הערבי בישראל. "במסגרת ההתנדבות שלי במד"א כחלק מהשירות הלואמי שלי, נחשפתי מגיל צעיר בכל שנה מחדש לאירועי זיכרון השואה. החיבור שלי לנושא הלך והעמיק כשביקרתי ביד ושם, וכשקיבלתי החלטה להצטרף למסע לפולין עם משלחת נוער מד"א. ספגתי בחברה שלי הכפשות, אמירות קשות ונידוי חברתי, אבל היה לי ברור שבחרתי נכון".
מזאוי נבחרה להדליק משואה בטקס הממלכתי ביום העצמאות ה-72. היא נבחרה לא רק בשל היותה פראמדיקית מסורה ומוכשרת, ומהמתנדבות הבולטות במד"א, אלא גם בשל פעולותיה ומחויבותה לזיכרון השואה. "במסע הרגשתי שאני מצליחה להבין מעט יותר על הזוועות שעבר העם היהודי בשואה, כשלא היו לו מדינה ועצמאות", אמרה.
יסמין יצאה למסע לפולין לפני 4 שנים, כשהייתה בת 17, כמתנדבת נוער במד"א. היא הצטרפה למשלחת שהוציא הארגון למחנות ההשמדה, ועם חזרתה לארץ - על אף הקשיים הרבים שחוותה - לקחה על עצמה להנציח את זיכרון השואה, ולפעול להעלאת המודעות לנושא בחברה הערבית.
"הבית בו גדלתי הוא בית פתוח. תמיד אירחנו חברים רבים מכל הדתות, ופגשנו הרבה אנשים שהם בני הדור השני והשלישי להורים ניצולי שואה. מאז ומתמיד דיברנו בבית על מה שקרה לעם היהודי, רק בגלל היותו יהודי. בכל פעם שהייתי רואה ביטויי שנאה ברשת בשפה הערבית, על ישראל ועל העם היהודי, לא יכולתי שלא לחשוב על הזוועות שהתרחשו רק לפני כמה עשרות שנים. כשהייתי ילדה קטנה, ההורים שלי תמיד הסתכלו לי ולאחיי בעיניים ואמרו: 'אתם, הילדים שלנו, תהיו סוכני השינוי בחברה הערבית להשתלבות במדינה'".
"בגיל 15 התחלתי להתנדב במגן דוד אדום, בגאווה גדולה הייתי לובשת את המדים הלבנים, ויוצאת להציל חיים. מה שאהבתי יותר מכל בהתנדבות במד"א הוא שכל אדם הוא קודם כל אדם, וכשמטפלים באנשים במצבים הכי קשים שלהם ומצילים חיים, אין הבדל בין יהודי לערבי. אני נפעמת בכל יום מחדש, כשאני פוגשת במגן דוד אדום את הפסיפס החברתי המגוון שנמצא בחברה הישראלית. אולי לכל אחד יש דעות משלו, וכל אחד מגיע ממקום אחר, אבל מעל הכל יש חוט חזק שמחבר את כולם יחד – הרצון לסייע לכל אחד, ולהציל חיים בכל מחיר.
"היה לי ברור שאני רוצה לתרום עוד לחברה הישראלית ולמדינה. עברתי קורס פראמדיקים, ומזה כשנתיים אני מבצעת שירות לאומי כפראמדיקית מד"א וכמדריכת עזרה ראשונה לנוער מד"א. במגן דוד אדום אני מוצאת ערכים דומים לאלו שגדלתי עליהם בבית, ערכים של שוויון, אחווה ומחויבות אין סופית לנתינה לאחר".
יסמין מספרת כי מאז חזרה מהמסע לפולין, היא מנסה להעביר את המסרים ואת הידע על זיכרון השואה לעוד אנשים בחברה הערבית בישראל. "אני מעבירה הרצאות בבתי ספר ומנצלת כל הזדמנות לשתף חוויות אישיות עם משפחה, חברים ומכרים", סיפרה.