נגיף הקורונה מהווה איום בריאותי שרוב האוכלוסייה טרם הכיר או התמודד איתו, דבר הגורם לתחושת חוסר אונים בקרב רבים. החשש מהידבקות בנגיף קיים בגיל צעיר ומבוגר, ולכן רבים נמנעים מפעילויות שונות, כולל שגרת האימונים בחדרי הכושר או בחוגים, ונמנעים מביצוע סדיר של פעילות גופנית.
עם זאת, מחסור בפעילות גופנית ואורח חיים יושבני הם אותם גורמים מהם הזהירו אותנו מומחים רפואיים לפני תקופת הקורונה. להתנהגות שכזו יש נזקים בריאותיים ארוכי טווח, ביניהם עלייה לסיכון בהשמנה ועלייה בסיכון לתחלואה במחלות רבות. נוסף על כך, אורח חיים שכזה משפיע גם על הבריאות הנפשית. מחקרים שהתפרסמו בתקופה האחרונה הראו כי הישארות בבית והיעדר פעילות גופנית גורמת לעלייה בשכיחות החרדה ומקרי הדיכאון.
רבים מתעלמים מהנזקים הארוכים של העדר הפעילות הגופנית מתוך מחשבה שהימנעות מפעילות ויציאה החוצה יכולה להגן עליהם בטווח הקצר. עם זאת, מחקר חדש שפורסם בעיתון של המרכז הרפואי מאיו קליניק שבארצות הברית, מצא שיש קשר ישיר בין רמת הכושר הגופני של אדם ובין חומרת מחלת הקורונה בה עלול ללקות. בנוסף, יש לזכור כי מחקרים רבים קודמים מצאו שביצוע פעילות גופנית בדרגת קושי מתונה משפרת את תפקוד מערכת החיסון ויכולה לאורך זמן להפחית את התחלואה בזיהומים שונים במערכת הנשימה.
במחקר של מאיו קליניק, נמצא כי שמירה על כושר גופני מיטבי אמנם לא מונע הדבקה במחלה, אך קשור בירידה בחומרתה. המחקר בדק כ-1,200 נבדקים שביצעו בדיקת מאמץ לפני התפרצות מגפת הקורונה בארצות הברית בחודש מרץ. 250 מהנבדקים נדבקו בקורונה, ומתוכם 38% אושפזו.
במחקר השוו החוקרים בין דרגת הכושר הגופני של הנדבקים בקורונה לחומרת המחלה שלהם. כך נמצא שככל שהכושר הגופני שלהם היה גבוה יותר, ירד שיעור המאושפזים בקרבם. למעשהף המחקר מראה שאפילו שיפור קטן בכושר הגופני, לדוגמה הגברת מהירות ההליכה מ-6 קמ"ש ל-7 קמ"ש במשך חודש, גרמה לירידה של 13% בסיכון להתאשפז בעקבות תחלואה בקורונה.
החוקרים מסבירים שככל שהכושר הגופני המרבי טוב יותר, כך סביר להניח שמערכות הגוף השונות מתפקדות טוב יותר. לכן, היכולת של הגוף להתמודד עם הווירוס טובה יותר. סיבה נוספת היא שכושר גופני משקף לרוב שמירה על אורח חיים בריא יותר.
מחקר זה הוא אמנם ראשוני ונערך על קבוצה קטנה באופן יחסי של אנשים, אך מתווסף למספר רב של מחקרים שמצביעים על הנזק הבריאותי שנגרם עקב מחסור בפעילות גופנית. יש במחקר זה כדי לעודד פעילות גופנית בתקופת הקורונה - במיוחד משום שפעילות זו עשויה לסייע למלחמת הגוף בנגיף הקורונה. בנוסף, פעילות גופנית עוזרת גם להתמודד עם תחושת חוסר האונים אל מול התקופה המאתגרת נפשית.
לכן, חשוב לשמור על שגרה שכוללת פעילות גופנית על פי ההמלצות הרפואיות: מומלץ לבצע פעילות אירובית כגון הליכה או רכיבה על אופניים כ-150 דקות שבועיות בעצימות מתונה. על מנת לשפר את ההשפעות הפסיכולוגיות של האימונים, עדיף לבצע אימון כל יום למשך כ-30 דקות. מי שמבצע פעילות גופנית מאומצת כמו אימון מחזורי, יכול להסתפק ב-75 דקות שבועיות. בנוסף, מומלץ לשלב גם אימון כוח פעמיים בשבוע כדי לתת מענה לקבוצות שרירים גדולות של הגוף. כל זאת, כמובן, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
שי גרינברג הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט, מכון פיזיולייף בהרצליה לשיקום, פיזיותרפיה וכושר אישי.
