בשיתוף אסם נסטלה
החיים במשפחה נשענים על יסודות רבים אבל אחד המשמעותיים שבהם מתקיים סביב המטבח והאוכל - צורך בסיסי, מקור להנאה ולבריאות. פעמים רבות סביב שולחן המטבח, לא רק אוכלת משפחה אלא מתהווה המשפחתיות עצמה.
רוצים ללמוד לבשל ארוחות מזינות יותר לילדים עם רון יוחננוב ולזכות ב-2,500 שקלים? ספרו לנו על המשפחה שלכם, מה הילדים מוכנים ומסרבים לאכול ועד כמה זה משפיע על התזונה המשפחתית
אם בעבר היה המטבח מקומם של הסבתות ואחריהן האימהות, הרי שגבולות אלה טושטשו מזמן. כל בני הבית הם חלק פעיל במטבח. לרוב אלו ההורים, שדואגים ואחראים על תזונת הילדים אבל לאט-לאט, בטח בשנת הקורונה האחרונה, ילדים החלו להתעניין יותר בנעשה בין המקרר, השיש והכיריים.
אין ספק, שלתכניות הבישול בטלוויזיה, השפעה גדולה, אבל גם השהייה המשותפת של המשפחה כולה בבית, גרמה לעניין רב בפעולות הבישול וליכולת להכין מזון, ככישור חיים הכרחי, להיות נחלתם של בני בית רבים יותר. עכשיו נותר לצרף למטבח גם את ילדי הבית, כחלק קבוע מהמטבח המשפחתי.
כך תשלבו אותם באופן נכון
איך משלבים ילדים מבלי להטיף להם? "כדאי לבקש מכל ילד לעזור בהתאם לגילו וליכולותיו, כדי להגביר את תחושת השייכות והמעורבות שלו, לעודד ולפתח עצמאות ולחשוף אותם למגוון מזונות חדשים", אומרת אורלי פיינה, דיאטנית קלינית ומנהלת תחום תזונה באסם-נסטלה.
"תתפלאו לגלות עד כמה הילדים אפילו הצעירים ביותר ישמחו להשתתף בתהליך הכנת האוכל - מעזרה בקילוף שיני שום לילדים הקטנים, בחירת הירקות, שיתוף בהחלטה אלו מנות תכינו, בחירת חומרי הגלם וכדומה. כל אלה יגדילו את הסיכוי שיאכלו את מה שעזרו להכין".
"במהלך ההכנה אפשר לשוחח על מרכיבי הארוחה השונים ומה תרומתם לתזונה הכוללת. למשל, ירקות מכילים ויטמינים, שמסייעים לחיזוק מערכת החיסון ולגדילה, חלבונים נמצאים בגבינות ובביצים וחשובים לגדילה ולהתפתחות", מסבירה פיינה ועוזרת לקדם את כל זה ככיף גדול: "כשהחוויה מארוחה היא נעימה, מחזקת ואף מעצימה, יש רצון לחזור על החוויה ואפילו להתנסות במאכלים חדשים. ילדים סופגים מהכל ולכן גם מהטקסים המשפחתיים החשובים, לגיבוש הזהות גם התזונתית שלהם.
"זו גם הדרך הנכונה לחנך לתזונה מאוזנת, מגוונת ובריאה. אפשרו לכל ילד, בהתאם ליכולותיו, להשתתף בהכנה והחמיאו לה או לו על התוצאה בזמן הארוחה. דאגו לכך שזמן הארוחה המשפחתית יהיה זמן נעים לכל בני הבית ללא שיפוטיות והעברת ביקורת."
מה עושים עם סרבני האוכל?
"ילדים סרבני אוכל מוכרים לי מהבית שלי הפרטי", אומר רון יוחננוב - שף, בלוגר, מנחה סדנאות בישול, שמוביל את סדרת "מבשלים עם ילדים" שהיא חלק מפרויקט "מתכון לחיים בריאים" המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה - ואבא לשתי בנות (14 ו-17).
"אנחנו, ההורים, צריכים אולי לשחרר ולסגל השקפה אחרת - מעשית יותר וכל האמצעים כשרים לשם כך. צריך להתחיל להכניס יותר עניין לאוכל. גם לא צריך תמיד לגלות לילדים מה יש במנה", אומר יוחננוב, אפשר לארוז דברים שהם אוהבים באופן שונה. "הילדים שלכם אוהבים מאפים, פיצות, מאפינס ועוגות? הכינו כאלה מקמח איכותי והכניסו פנימה דברים טובים כמו ירקות", הוא אומר.
אל תכינו אוכל ילדים
"אני יודע שיש בתים בהם חלק מהתפריט כולל אוכל ייחודי לילדים. אני ממליץ לא לעשות את זה", אומר יוחננוב. "אני רואה את זה הרבה וכאבא הכנתי תמיד מנות משפחתיות ומזה הילדות אוכלות, עד היום. זה עניין של הרגל – כל בני הבית אוכלים את אותו הדבר. אם זה מה שרואים מגיל צעיר ואין מנות ייחודיות, ילדים יאכלו ממה שיש על השולחן. צריך לתרגל ולהרגיל את כולם". האחריות, אומר יוחננוב, היא של ההורים והילדים הם תוצר אותו חינוך.
איך עושים את זה נכון? שאלנו את יוחננוב מה לדעתו כדאי לעשות באופן פרקטי.
"אפשר להכין מאפינס תירס ולגרר פנימה גבינה שהיא חלבון טוב ואפילו זוקיני מגורר. הכל עניין של הנגשה נכונה. השקיעו חמש דקות עבודה יצירתית ותראו ניסים", הוא אומר בחיוך ומוסיף: "רוצים לפנק יותר? המיסו קצת שוקולד איכותי עם רמות קקאו גבוהות וצפו איתם את הפירות".
ואיך עושים את זה עם ירקות, שאלנו. "עזבו אתכם מסלט", הוא אומר ומשתף: "מה שהתחלתי לעשות בבית שלי זה לא להגיש ירקות בקערה. אני מרכיב לבנות שלי את צלחת הארוחה ויש בה מנת חלבון, מנת פחמימה וירקות חתוכים וערוכים בצבעוניות מושכת בצלחת עם רוטב טעים".
הרווח משילוב הילדים כולו שלנו
"ילדים לומדים להעריך את יכולותיהם, את גבולות כוחם, את האפשרויות המוצעות להם – דרך התנסות, ניסוי וטעיה", אומרת אורלי פיינה. "כשילד מרגיש שהוא יכול לשלוט ולווסת את עצמו ואת סביבתו, הוא עשוי להרגיש בטוח ביכולת שלו ולסמוך על עצמו גם בעתיד. כשילדים שותפים לתהליך מסוים (כל תהליך, לא רק במטבח), הם מרגישים חיבור יותר גדול ופועלים מתוך מוטיבציה פנימית. כאשר אנו מצרפים אותם לפעילות במטבח, אנו מעניקים להם תחושת מסוגלות והם מקבלים מאתנו את המסר שהם נחוצים, חשובים ומועילים ומצידנו הם זוכים לאמון ולהזדמנויות להוכיח את עצמם, ומרגישים גאווה בשל כך".
פיינה מסבירה מדוע צריך לזה זמן: "כשיש יותר פניות, בארוחת ערב או בסופי שבוע, אפשר להפוך את ה'מטלה' של הכנת הארוחה לפעילות משותפת, התנתקות מהמסכים ולתחושה של בילוי. בזמן המשותף הזה יכולות גם להתפתח שיחות שאולי לא הייתם זוכים להן בצורה אחרת", היא אומרת.
פיינה מסכמת ואומרת, שמעבר לתזונה, אפשר ללמד את הילדים, על הדרך, דברים רבים דווקא במטבח - על מצבי צבירה (קרח, מים ואדים, למשל), על כך ששילוב חומרים שונים הופכים למאכל, על סדר פעולות – התחלה אמצע וסוף, על כמויות ושברים (כמה זה חצי או רבע כוס?), איך לקרוא את רשימת הרכיבים והטבלה התזונתית וללמוד מכך על מרכיבי הארוחה וחשיבותם התזונתית, על אותיות ומספרים (מתוך קריאה של מתכונים) ועוד. "המטבח הוא זירת לימוד מושלמת מכיוון שהיא חווייתית ולמידה מתוך התנסות מוכחת כאפקטיבית ביותר", היא אומרת.
בשיתוף אסם נסטלה
פורסם לראשונה: 08:00, 02.02.21
