זמן קצר אחרי פרוץ מגפת הקורונה, עוד ועוד חברות החלו לפתח בדיקות סרולוגיה שמאתרות את הנוגדנים הנוצרים בגוף נגד נגיף הקורונה ואמורים להעיד לא רק על הידבקות בנגיף, אלא על חסינות נגד הדבקה חוזרת.
אלא שעוד ועוד מחקרים מראים שרמות הנוגדנים צונחות כמה חודשים אחרי ההדבקה, והזיכרון החיסוני המרכזי הוא הודות לתאים אחרים בכלל. אז מה כן עוזר להילחם בנגיף? הכירו: תאי דם לבנים מסוג T. מי הם, איך הם פועלים ולמה הם כל כך חשובים?
כך משפיע נגיף הקורונה על הגוף
לאחר שנגיף הקורונה חודר אל הגוף, דרך האף או הפה, הוא מתביית על תאי רירית במעמקי האף, הלוע וקנה הנשימה. הוא מתקשר לתאים באמצעות אותם "קוצים" שעל גבי המעטפת שלו, המכונים Spikes.
במהלך ההתחברות הזו של הקורונה לתא האנושי, מתחילה מערכת החיסון להיכנס לפעולה: נוגדנים מוזרמים למקום, מתבייתים על התא הנגוע ומסמנים אותו, ובכך מאותתים לתאי מערכת החיסון להגיע למקום ולהסתער.
הקישור הזה מוביל לשרשרת תהליכים המאפשרת לו להמיס את מעטפת תא הריאות של האדם, לחדור לגרעין התא ולהשתמש במטען התורשתי שלנו, ה-DNA, כדי לייצר לעצמו מטען גנטי משלו.
הנוגדנים, כאמור, "זוכרים" את הפולש הזר, ובפלישה הבאה יזדרזו ליצור עוד נוגדנים כמותם, שיפעלו נגד אותו פולש זר. זהו למעשה החיסון הטבעי של הגוף, ובדרך זו גם פועלות זריקות החיסון.
לחלק מהמחלות קיים חיסון פעיל, המכיל חלקים של גופים זרים שגורמים לגוף ליצור בעצמו נוגדנים. יכולת הזיכרון של הנוגדנים תסייע למערכת החיסון, בפעם הבאה שתתרחש פלישה של הגוף הזר הזה, לפעול במהירות נגדו. החיסון הסביל, לעומת זאת, מכיל בעצמו נוגדנים, המוזרקים לגוף ופועלים כנגד הפולשים הזרים.
תא אחר, האמון אף הוא על המלחמה הוא מקרופאג (מונוציט). גם המקרופאג נוצר במח העצם, נודד עם מחזור הדם לרקמות מסוימות והורס חיידקים וגופיפים אחרים באמצעות אנזימים. מלבד פעולתם הישירה של המאקרופאגים נגד פולשים זרים, הם גם מפרישים את אותם מתווכים ציטוקיניים הנקראים אינטרלוקינים, שתפקידם להתריע על סכנת זיהום צפויה לגוף.
האינטרלוקינים גורמים להעלאת חום הגוף עד לטמפרטורה שחיידקים מסוימים אינם יכולים להתקיים ולהתרבות בה. הם גם מפרישים חלבונים מהכבד שתוקפים פולשים זרים בלי הבחנה.
סערה בתוך הגוף
בשנת 1975 התגלו תאים חדשים במערכת החיסון, שנקראים "קוטלים טבעיים" – Natural Killers ובקיצור – תאי NK, שתוקפים תאים בגוף שאליהם פלש גורם זר. תא ה-NK נצמד לתא הנגוע, וכשזה מתחיל להתחלק, ה-NK שמפריש לתוכו אנזימים שמונעים את המשך החלוקה וגורמים למותו של התא.
לא די בפעילות מערכת החיסון המתרחשת עם חדירת הפולשים הזרים. ברוב הזיהומים "לומדת" מערכת החיסון את המזהם ונערכת לאפשרות של זיהום חוזר בו. על כך אמונים התאים הנקראים לימפוציטים. תאים אלה, שמספרם מגיע לכשני ביליון, נוצרים בחלקים שונים של מערכת הלימפה.
מדובר במערכת של עשרות בלוטות המפוזרות בגוף ומקושרות באמצעות מסילות מסועפות זו לזו. בלוטות הלימפה העיקריות בגוף הן התימוס, המצוי בבית החזה של התינוקות ומתנוון עם השנים, השקדים בלוע, הטחול ועוד. הלימפוציטים הנוצרים במח העצם נודדים לבלוטות הלימפה, שם הם מתמיינים וממתינים לאות אזעקה מהמקרופאגים שפגשו ראשונים בפולש הזר.
מרגע זה מתרחש מהפך: התא שאליו חדרו חלקיקי הנגיף מתחילים לייצר חלקיקים חדשים עבורו. מתוך התא הזה, שעומד אוטוטו לגווע, פורצים החוצה מאות נגיפים, הנכונים לתקוף תאים בריאים נוספים, להרוג אותם ולשכפל את עצמם.
אלא שהגוף שלנו אינו נכנע בקלות: עם פלישת הנגיפים מזעיק הגוף את תאי הדם הלבנים. תחילה מגיעים לקו האש המקרופאגים, ומאותתים לתאי T להגיע. תאי ה-T הקטלניים עוזבים את בלוטות הלימפה, נעים אל עבר התא הנגוע בנגיף ומשמידים אותו.
באותו זמן תאי ה-B מתחילים להתרבות וליצור נוגדנים. אלפי נוגדנים חדשים נשפכים אל זרם הדם ומתכווננים על הנגיפים שפלשו. חלקם הופכים את הנגיפים ל"טעימים" עבור המקרופאגים, הטורפים את התאים הנגועים, ועבור תאי ה-T המשמידים את התאים הנגועים. נוגדנים אחרים ייצרו מערכת זיכרון, שתהפוך את ההדבקה הבאה באותו נגיף למחלה ללא תסמינים (אסימפטומטית) או למחלה קצרה וקלה הרבה יותר.
נגיף הקורונה, כך מתברר ממחקרים שנעשו עד כה, גורם כאמור ל"סערת ציטוקינים". הוא מעורר הפרשה מוגברת ביותר של אותם מתווכים דלקתיים, ואלה גורמים לגיוס אדיר של תאי מערכת החיסון הנוהרים לאזור ההדבקה. תפקידם: להרוג את נגיף הקורונה במלחמה "עקובה מדם". אלא שהנגיף כבר חדר לתאי הגוף, במטרה להשתכפל ולהתרבות.
לפיכך, הדרך היחידה להשמיד את נגיף הקורונה היא להשמיד את התאים הנגועים. תאי הדם הלבנים של מערכת החיסון שלנו, מתחילים בפעולה, מפרישים חומרים הגורמים להרס רב בתאים הנגועים. חלק מההרס הזה גורם לאי ספיקת ריאות ולהופעה של תמט בנאדיות הריאה (אובדן של נפח הריאה בשל פגיעה ביכולת הרחבת חללי האוויר, א"ג) ולהיווצרות נוזלים וחלבונים בתוכן. נאדיות הריאה הן אותם בלונים זעירים שדרכם מתבצע חילופי הגזים בריאות – החמצן נקלט והפחמן הדו חמצני משתחרר.
הסופרסטארים המרכזיים במלחמה בקורונה
כך שבעוד שהנוגדנים הם ללא ספק חשובים במערך המלחמתי נגד הקורונה, כאמור מתברר שתאי הדם הלבנים מסוג T הם ככל הנראה השחקן המרכזי בזיכרון החיסוני, שמונע את ההדבקה בקורונה לטווח הארוך.
בסוף שנות ה-60, כתב העת Lancet תיאר מקרה של ילד שסבל ממחלה בשם אגמגלובולינמיה, מצב שבו היעדר תאי דם לבנים מסוג B מונע מהם לייצר נוגדנים. למרות זאת, הילד הצליח להתגבר על זיהום בחצבת ולא נדבק גם לאחר מכן. אז עלתה ההשערה שתאי ה-T הם אלה שתרמו להגנה החיסונית שלו.
משנת 2017 תיעדו מספר מחקרים כי תאי ה-T הם בעלי תפקיד משמעותי בביסוס הזיכרון החיסוני. ואז, בתחילת אפריל האחרון דווחו חוקרים איטלקים על שני חולי קורונה הסובלים אף הם מאותה מחלה – אגמגלובולינמיה, כשבגופם אין נוגדנים. הם התגברו על זיהום הקורונה מבלי שנזקקו להנשמה מלאכותית.
המקרים הללו, הובילו את הרופאים האיטלקים לפרסם מאמר שבו העלו את ההשערה כי תגובת תאי T חשובה ככל הנראה להגנה החיסונית נגד הקורונה, בעוד שתגובת הנוגדנים היא כנראה חסרת משמעות.
מחקרים נוספים מהחודשים האחרונים הראו שלאחר ההדבקה, הנוגדנים הולכים ודועכים ומכאן עלתה ההשערה שתאים אחרים הם אלה שממשיכים להגן על מחלימי הקורונה מפני הדבקה חוזרת. בעולם הרפואה כבר יודעים, שתאי T שורדים זמן רב הרבה יותר. חולים רבים שאצלם נמצאו רמות נמוכות של נוגדנים נגד וירוסים שונים, הראו חסינות בפני הדבקה.
מחקרים נוספים הראו כי אצל חולים שנדבקו בנגיף קודם ממשפחת הקורונה – SARS, לפני 17 שנה, נותרו תגובות תאיות של תאי T נגד הקורונה. חשיבות תאי ה-T בזיכרון החיסוני זכתה להתייחסות גם בקרב מפתחי החיסונים החדשים נגד קורונה: הנחקרים שקיבלו את החיסונים השונים עברו בדיקות דם שמדדו לא רק את רמות הנוגדנים בגופם, אלא גם את תאי ה-T. לפחות לגבי החיסונים המרכזיים של מודרנה, פייזר ואסטרהזניקה – נמצאו רמות גבוהות הן של נוגדנים והן של תאי T בקרב המתחסנים.
המחקר על תאי ה-T ותפקידם המרכזי בחסינות מפני קורונה עדיין נמשך, אולם עוד ועוד עדויות מחקריות מוכיחות, כאמור, שהם שורדים זמן רב יותר מהנוגדנים, ושומרים על ההגנה החיסונית גם אחרי שרמות הנוגדנים צנחו.
אלא שבינתיים עוד רחוק היום ליישום של המידע הזה: בדיקות למדידת רמות תאי ה-T נמצאות רק בבתי חולים בודדים בארץ ובעולם, הבדיקה של תאי ה-T אורכת ימים ארוכים (בהשוואה לבדיקת סרולוגיה לנוגדנים שאורכת כמה שעות).
אבל הממצאים שעלו מבדיקות המתחסנים אמורים לתת לא מעט עידוד ואופטימיות לקראת ההערכות המתגבשות, ולפיהן החיסונים החדשים נגד קורונה יחזיקו מעמד יותר מכמה חודשים – ובתקווה יביאו לסיום המגפה.
