(צילום: גיל יוחנן, שחר גולדשטיין)
פתיחת שנת הלימודים בצל התחלואה העולה ותוכנית הרמזור שאושרה בתחילת השבוע: ד"ר שרון אלרעי, מ"מ ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מסבירה כי מטרתה של תוכנית הרמזור, שאושרה בתחילת השבוע, היא להסתכל דיפרנציאלית על המדינה ולהחיל מגבלות התקהלות יותר חמורות במקומות, שבהם שיעור התחלואה יותר גבוה ומגבלות יותר מקלות, במקומות ששיעור התחלואה נמוך.
"אני חייבת להדגיש שתוכנית הרמזור לא תעבוד אם הציבור לא ישתף איתה פעולה. אם אני רואה מאתמול תמונות מבית ספר בירושלים שהיא עיר כתומה, שיש התקהלויות של המוני ילדים שחוגגים את תחילת שנת הלימודים, או כל החתונות הפיראטיות שאנחנו רואים עם אלפי משתתפים, אנחנו נחיל את תוכנית הרמזור ביום ראשון הקרוב ולא יקרה שום דבר. אז שיתוף הפעולה של הציבור הוא חשוב בדבר הזה, זה לא רק תוכנית שמשרד הבריאות מייצר", היא אומרת.
משבר הקורונה: הסיקור המלא ב-ynet
לאור דבריו של שר הבריאות יולי אדלשטיין, אתמול (ג') כי הוא מבין את הקושי של ההורים, המורים והילדים שהתכוננו ללכת לכיתות, "אבל צריך להבין - קבלת ההחלטה סמוך לתחילת השנה אפשרה לנו להגיע עם רשימת יישובים מעודכנת", היא אומרת כי אין ספק שהמהלך קרה ברגע האחרון של סגירת בתי הספר בערים האדומות הוא לא האופציה הכי מוצלחת, ובהחלט צעד שהיה צריך להיעשות הרבה לפני".
"אבל כשעמדה בפנינו והייתה לנו התלבטות איך להתמודד עם זה, כשאנחנו רואים שיעורי תחלואה שהם עולים, אנחנו יודעים לפי המודל של הרמזור שיש ערים שהן אדומות ועומדים להיפתח בתי ספר ואנחנו יודעים שפתיחת בתי ספר מביאה לעלייה בתחלואה. פה נאלצנו לקבל החלטה קשה שהולכים עם מהלך שהוא מסוכן ושמים דגש על הסברה ושיתוף פעולה מצד ראשי הרשויות".
היא מסבירה: "אני מקווה שלהבא לא יקרו עוד דברים כאלה, לא באישון לילה ולא בהרגשה שזה בחטף אלא באמת ברגע שמופעלת תכנית הרמזור, הערים יידעו באיזה צבע הן, יידעו את המגמה שלהן, יידעו לאן הם הולכים, אבל זה מה שקורה כשיש תכנית רמזור שמתעכבת ומתעכבת באישור שלה ובסוף מגיעה פתיחת שנת הלימודים".
היא מוסיפה ואומרת כי הנושא של אי פתיחת שנת הלימודים בערים האדומות נידון במשך ימים ארוכים וגם בקבינט יום לפני זה. "אני חושבת שברגע שמופעל מודל שאושר לפני יומיים, והמודל הוא מודל עקבי שאנחנו יכולים לראות כל הזמן את הנתונים ולעקוב אחרי מגמות, לא תהיינה הפתעות, זה פשוט יהיה מודל שלפיו עובדים. אבל לקח כמו שאתם יודעים, הרבה זמן לאשר את המודל הזה. ובסוף הגענו לפתיחת שנת הלימודים".
אתמול נתונים השוואתיים שאתם מפרסמים, בעצם מראים שבבני ברק מצב התחלואה הרבה יותר בעייתי מבמקום כמו בטבריה שנחשבת עיר אדומה, מאיפה נובע הפער הזה?
"קודם כל יש ערים שהן באמת במגמת שינוי וכשאנחנו מסתכלים על הנתונים מיום ליום יכול להיות בהם שינוי. כשאנחנו ראינו את הנתונים של שלשום לעומת אתמול, יש בערך עשר ערים שמשתפרות בציונים שלהן ועשר ערים שמחמירות בציונים שלהן וכל זה מתוך 257 רשויות. המודל הוא בסה"כ מאוד יציב אבל בערך בעשרה אחוז מהיישובים יש שינוי מיום ליום למעלה ולמטה. כמו שנקבע בתקנות של הרמזור, השינויים ייעשו אחת לשבועיים, ואנחנו נסתכל על הנתונים גם באמצע כל שבוע. זאת אומרת, אי אפשר כל יום להסתכל על נתונים ולשנות את הצבע, התזזיתיות הזאת היא לא טובה, אבל ברור שכשמעלים מודל חדש לאוויר אז מסתכלים על הנתונים ממש כל יום ומנסים לדייק אותם כמה שיותר".
אז מצב התחלואה בטבריה יותר גרוע מבבני ברק, לפי המודל החדש שאתם מתבוננים בו?
"לפי המודל החדש מדובר על עלייה בתחלואה חדשה בבני ברק וגם בטבריה. במודל הרמזור המדד הכי חשוב הוא כמות המאומתים החדשים שנוספים כל יום. לעומת המודל הקודם שיותר הסתכל על כמות החולים הפעילים שנמצאים וזה הבדל משמעותי".
אבל התושבים בטבריה שואלים: למה אנחנו מוגדרים כעיר אדומה עם כל המגבלות ותושבי ב"ב בינתיים מסתובבים באופן חופשי כעיר כתומה?
"ביום שפורסמו הערים האלה, בני ברק הייתה בנתונים של עיר כתומה. כשהמודל ישוחרר באופן מלא עם כל הצבעים של כל הערים אפשר יהיה לראות את כל הנתונים ברמה היומית, הדבר הזה יפורסם לציבור בצורה הכי שקופה שיש".
את עדיין עומדת מאחורי הקביעה שטבריה עיר אדומה וב"ב כתומה כרגע?
"אם אני מסתכלת על הנתונים של ה-31/8 כן. אם אני מסתכלת על נתונים אחרים, כבר לא. אבל אני לא רוצה להגיד שום דבר לפני שהוועדה הבין-משרדית שמסתכלת על כל הנתונים ובסוף נותנת המלצה רשמית לקבינט".
ישבה כאן השבוע בכירה בקופ"ח מכבי שאומרת לנו: 50 אחוז מהנתונים שאנחנו מקבלים ממשרד הבריאות - שגויים. איך אתם מקבלים החלטות על סמך נתונים כאלה?
"אני חושבת שזו אחת ההערות הפחות בונות, הפחות מייצרות אמון והפחות מועילות למערכת. מה שהיא מדברת עליו וחלק מהדברים שהיא אמרה הם גם לא נכונים. כשאנחנו הרחבנו את האינדיקציות ואמרנו יהיה אינדיקציות גם לדיגום אנשים א-סימפטומים שהיו מגעים של חולה מאומת, זה דבר שלא היה קודם, רצינו לחסוך את כל התהליך, גם הבירוקרטי וגם העומס על הרופאים ועל החולים, שלא לדרוש מבן אדם כזה שהיה במגע עם חולה מאומת להגיע לרופא שהוא יוציא לו הפניה ולהתחיל בתהליך מסורבל כדי לדגום אותו.
"כשאתה מפתח ממשק חדש והוא עולה לאוויר והוא עולה בין משרד הבריאות לבין המעבדות לבין ארבע קופות, יכולות להיות תקלות. זה דבר חדש שאנחנו מקימים אותו. אנחנו עובדים מאוד בצמוד עם הקופות, מנסים להבין מה לא בסדר ולטייב את התהליך".
אנחנו מבינים את הבעיות בסנכרון, אבל אנחנו מבינים שעדיין רוב ההחלטות מתבססות על איכוני שב"כ?
"פשוט לא נכון, ממש לא נכון".
אז את אומרת שמערך החקירות האפידמיולוגיות השתפר משמעותית?
"מערך החקירות האפידמיולוגיות שמובל על ידי בריאות הציבור עובד בצורה מקסימלית, אנחנו מרחיבים אותו עכשיו עם מעגלים נוספים של אנשי רשויות, אבל להגיד שרוב המגעים מגיעים מתוך איכוני השב"כ? הרבה מאוד מגעים שלנו מגיעים מתוך חקירות של אנשים, שיחות עם המאומתים, שיחות עם המגעים, שליחה של המגעים לדיגום וזה עבודה פיזית שאנשים עושים אותה במערך שמונה כמעט אלף חוקרים כיום, בלי אנשי הרשויות, והחלק של איכוני השב"כ זה תוספת על זה, זה לא במקום זה וזה לא המרכיב העיקרי".
ואם נחזור רגע למודל הרמזור, עד כמה אנחנו קרובים להטלת סגר בערים האדומות?
"אנחנו לא תומכים בהמלצה של הטלת סגר גורף על כל הערים האדומות, יש לא מעט ערים אדומות וצריך לבחור בקפידה איזה הגבלות משמעותיות עושים איפה, זה ייעשה עם הרבה מאוד מחשבה. נעשה זאת רק במקומות שבהם יהיה ברור שסגר או כל הגבלה נוספת יעזרו להפחית את התחלואה. זה לא יהיה גורף בכל הערים האדומות".
יכול להיות שהמודל הזה מתאים למדינות אחרות,שיש בהן מרחק אמיתי בין ערים ולא איזשהו גבול מדומיין בדרך כלל במדינה כל כך קטנה שכולם מסתובבים בה כל הזמן?
"נכון, אנחנו מסתובבים, אין מה לעשות. אף מודל לא יהיה מודל מושלם אבל אנחנו כן מנסים להגיע לאיזושהי הסתכלות אחרת, דיפרנציאלית. חלק גדול מהרמזור פה הוא הבנה שצבע אדום מחייב סיוע לרשות, היא לא יכולה לעשות לבד הפחתה משמעותית בתחלואה וזה חלק מהחבילה, זה לא עונש, ולכן ההסתכלות הדיפרנציאלית הזאת משמעותית. ישראל היא מדינה קטנה ושוב, זה לא מודל מושלם, אבל אנחנו מנסים לעשות הכל כדי לא להגיע למצב של סגר ליל הסדר שכל המדינה בהשתקה".
איזה ערים/אזורים מדאיגים אותך במיוחד הבוקר?
"אני חושבת שאנחנו נוכל לראות את הערים המדאיגות כשנפרסם היום או מחר את רשימת כלל הערים וכל הצבעים שלהן. אני חושבת שזה יהיה עדיף שכולם יראו את אותה רשימה, יבינו על מה זה מבוסס, וזה יהיה באמת הכי שקוף".
בואי נתייחס למצב בתי החולים, יושב פה ד"ר הוכמן, מנהל ביה"ח בני ציון, גם הוא מודאג ממה שקורה בבתי החולים, אנחנו שומעים את הקולות האלה ממנהלים שונים ברחבי המדינה, עד כמה אתם רואים שם עלייה מאוד מדאיגה לקראת חודשי הסתיו והחורף?
"אנחנו ביחד עם הרופאים בבתי החולים, עם מנהלי בתי החולים, מסתכלים על התמונה ובהערכות מצב כל יום מסתכלים כמה אנשים מאושפזים, כמה אנשים נמצאים במצב קריטי וקשה ועוקבים אחרי זה מאוד מקרוב. אנחנו איתם, אנחנו מודאגים בדיוק מהסיבה הזאת שבאמת מערכת הבריאות נמצאת במצב שהיא כרגע עובדת, עובדת היטב, אבל אי אפשר להניח שזה יכול להמשיך ככה לנצח.
"לכן ההסתכלות המאוד קפדנית על הנתונים וכמה שאנחנו רוצים לפתוח את הכל ולאפשר נסיעות ותנועות ולא הגבלות, צריך להבין שמע' הבריאות נמצאת במקום מאוד עדין כרגע ולא יכולה לספוג הרבה הרבה יותר ממה שהיא מתמודדת איתו כעת".
המספר 700-800 חולים קשים בבתי חולים ששמענו עליו קודם שהוא יהיה סממן להגבלות נוספות הוא המספר שאתם רואים גם עכשיו במודלים שלכם?
"אני לא רוצה לזרוק מספר, אני חושבת שזה לא נכון. אני חושבת שזה לא מספר אחד שהוא קסם, אנחנו מסתכלים בהערכת מצב כל יום במשך שעה על כל הנתונים, שגם מסתכלים על נתוני התחלואה וגם על מצב בתי החולים ועל המצב בקהילה, יש שילובים שונים, כמה חולים מתוכם הם קריטיים, כמה חולים מתוכם הם על מכונת לב-ריאה, כמה אפשר לווסת בין מקומות שונים, אם יש בתי חולים באזור מסוים שבהם יש עומס תחלואה מאוד גבוה ואפשר לווסת אותם למקומות אחרים אז עושים את זה. מספר הוא נורא יפה לססמאות ולכותרות, הוא לא נכון מבחינה מקצועית, כשצריך להסתכל על תמונה מורכבת ובזהירות להחליט מתי עושים פעולות מאוד משמעותיות כמו סגר".
אז אם המילה סגר עדיין לא נזרקת באוויר באופן מוחשי, איך תוכלו להגביל התקהלויות כאלה?
"אני לא יודעת מה יקרה בעוד שבועיים אבל חשוב לי מאוד להדגיש, זה בידיים שלנו, של כולנו. אם לא ניקח כל אחד אחריות על מה שאנחנו עושים, ונוודא שאנחנו לא מתקהלים בצורה היא לא תקינה ומסתובבים עם מסכות ועושים את הדברים שצריך, זה לא יעזור. אז יש פה אחריות לכל אחד מאיתנו".
אז אתם שוקלים להטיל מגבלות כבר מעכשיו כדי שזה לא יהיה ברגע האחרון?
"אני לא חושבת שיש טעם להטיל מגבלות כבר מעכשיו, צריך להסתכל על הנתונים ולהחליט מתי מטילים מגבלות. אנחנו צריכים לראות מתי למגבלה הזו יהיה אפקט וכשאנחנו יוצאים מסגר, יש לנו מערכת לקטיעת שרשראות טובה ויעילה, כי אחרת למה עשינו את הסגר? אז צריך לחשוב על זה בצורה שהיא יותר מורכבת. יכול להיות שיהיה קומץ של אנשים שיגרמו במקומות שונים בארץ בגלל התנהגות לא בטוחה ולא אחראית, לסגר על כולנו, ופה נכנסת שוב האחריות של כל אחד".
