בשיתוף אסם נסטלה
החברה הישראלית מגוונת מאוד. לעתים הגיוון הזה מתבטא בשינויים קלים במנהגים ולפעמים הוא פוער תהום בין חלקים שונים באוכלוסייה. חברות עסקיות רבות ניצבות מול אתגרים לא פשוטים בבואן לקבל לשורותיהן עובדים מקהילות שונות. לכולם ברור שזה צעד חשוב ותורם הן לעסק והן לעובד, אבל זה לא בהכרח עושה את התהליך קל יותר.
במחקר שנעשה עבור מיזם Co Impact נמצא שבשוק העסקי בישראל רק חמישה אחוזים מהעובדים הם מהחברה הערבית. זאת, בעוד שחלקה של החברה באוכלוסייה הישראלית עומד על 20 אחוז. חלקם של הערבים העובדים בחברות בכלל עומד על 0.3 אחוזים בלבד.
"החברות משפרות בכך את התועלות שלהן", מסביר אחמד מסרי, מנהל תיק לקוח במיזם Co Impact. "באמצעות ההעסקה מגוונת החברות משפרות את הגיוון התעסוקתי במדינת ישראל ואת השוויון בחברה הישראלית כולה. פעילות זו מגבירה את הסובלנות וההכלה בחברה. המיזם מייצר רתימה של הנהלות החברות הגדולות לגיוון חברתי על בסיס התועלות העסקיות עבורן".
מהו גיוון תעסוקתי?
"מבחינתי", אומר מסרי, "גיוון בא רק אחרי הכלה והכרת השונה. רק כך אפשר לגוון וחשוב להדגיש שזה כולל את כל אוכלוסיות הגיוון. ההכרה בכל חברה באוכלוסייה הוא המפתח לשילוב נכון בכלל ושל החברה הערבית בסביבה העסקית בפרט. האנשים המשולבים במסגרת השאיפה לגיוון חייבים להיות אנשים מובילים בסביבתם ובכך, בעצם, הם יוצרים את הגיוון האמיתי ומובילים אותו".
שיח משותף והתאמות תרבויות
בין החברות הראשונות לשתף פעולה עם המיזם הייתה אסם נסטלה. ב-2016, עם תחילת המסע המשותף לעבר גיוון תעסוקתי, בחברה היו שבעה אחוזים עובדים מהחברה הערבית. כיום, לאור הצלחת הפרויקט ושביעות רצון של כל הצדדים, עובדים בחברה מעל ל-17 אחוז עובדים ערבים.
במקביל לעידוד העסקת עובדים, אסם נסטלה גם משתתפת בתוכנית המנטורינג של Co Impact, ומנהלים בכירים בחברה מתפקדים כמנטורים למחפשי עבודה מהחברה הערבית.
בחברה יש צוות גיוון ארגוני הפועל להרחיב את הפעילות הארגונית בגיוון והכלה של אוכלוסויות נוספות ולבניית קהילה של גיוון. בצוות מכשירים, בין היתר, שגרירים בארגון מבין "מבחינתי", אומר מסרי, "גיוון בא רק אחרי הכלה והכרת השונה. רק כך אפשר לגוון וחשוב להדגיש שזה כולל את כל אוכלוסיות הגיוון. ההכרה בכל חברה באוכלוסייה הוא המפתח לשילוב נכון בכלל ושל החברה הערבית בסביבה העסקית בפרט. האנשים המשולבים במסגרת השאיפה לגיוון חייבים להיות אנשים מובילים בסביבתם ובכך, בעצם, הם יוצרים את הגיוון האמיתי ומובילים אותו".
כיתאן הוא חלק מפורום העמיתים הייעודי לחברה הערבית, שיחד עם השגרירים האחרים מקדמים את תוכנית העבודה התלת־שנתית ומצטרפים להטמעה של הגיוון ביחידות הארגון. הוא תושב נצרת, סיים את בית הספר התיכון כבר בגיל 16 ובגיל 20 סיים תואר בהנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה. "התחלתי לעבוד בחברת הטקסטיל דלתא. עבדתי מטעמם בארץ ובחו"ל (במצרים ובאנגליה ־ ל.ז.) ואז החלטתי לשוב לישראל. התחלתי לעבוד באסם־נסטלה, תחילה כמנהל תכנון ואחר כך עברתי להנדסת יצור, שימשתי מנהל ייצור ומשם עברתי להיות מנהל המפעל, כשבתפקיד זה אני משמש כשנתיים".
לכיתאן ברורים היתרונות הגדולים שמגיעים עם הגיוון התעסוקתי. "המנטליות והתרבות של המגזרים השונים בחברה שונים מאוד. דווקא הגיוון התעסוקתי מביא לעסק ולתעשייה את הטוב בכל תרבות ומעניק יתרונות של נקודות מבט שונות, של גיוון דעות ומביא לחברה את חכמת ההמונים ונקודת ראיה רחבה יותר. העסק מרוויח מזה יותר מפעם אחת.
"לכל אורך ההיסטוריה אנשים הצליחו לעשות נפלאות דווקא כשפעלו באופן יוצא דופן, שיצאו כנגד המוסכמות המקובלות. עם גיוון תעסוקתי מגיע ריבוי של דעות, וזה מביא רעיונות חדשים וזוויות ראיה אחרת עם פתרונות שמורכבים מסך כל הדעות", הוא אומר.
חשוב לכיתאן להדגיש, שמבחינתו גיוון תעסוקתי לא צריך למחוק את השונות התרבותית אלא דווקא להביא אותה אל שולחן העבודה. "לא הייתי רוצה שהאינדיבידואל יאבד את תרבותו ומקורות תרבות חייו. הייתי רוצה שהגיוון הזה ייפגש, אך לא יאבד את המקור הייחודי. החיבור של התרבויות צריך לשקף מגוון תרבותי עם ערך חדש. הלוואי זה יביא איתו גם גיוון לתחומים נוספים בחיים".
כיתאן מביא מניסיונו דוגמה לשונות תרבותית שהיה צריך להסביר, שבמבט לאחור נראה כמעט משעשעת. "בריאיון הראשון שלי באסם נסטלה נכנסתי לחדר ועמדתי. אני חיכיתי שיזמינו אותי לשבת, כנהוג אצלנו כשמדובר במפגש עם אדם במעמד גבוה משלי. בהמשכו של הריאיון שאל אותי המנהל מדוע נהגתי כך. הוא חשב שהעמידה שלי וההמתנה להזמנה נעשה מתוך חוסר ביטחון. אחרי שהסברתי לו, הדבר נראה לו הגיוני ושונה מתפיסתו הראשונה. אלה פערים תרבותיים שאפשר וכדאי לגשר עליהם. כאן בדיוק מסייע הגיוון התעסוקתי. השאיפה שלנו היא ליישם את הלמידה שרכשנו באמצעות השיתוף פעולה עם מיזם קו אימפקט לגבי אוכלוסיות גיוון נוספות כגון אנשים עם מוגבלות, בשאיפה לייצר קהילת גיוון בחברה ושכל מנהלת ומנהל בארגון יפעלו לגיוון הצוותים זה יוביל אותנו להיות חברה גמישה, מכילה ומתאימה יותר לעובדים שלנו, לצרכנים וללקוחות שלנו."
אחמד מסרי מסביר שבמיזם פועלים כל העת למען שילוב מקדם גם לנשים ערביות. "אנחנו נכנסים לארגון, עושים לו 'אבחון' ולפיו מתאימים ומייצרים תוכנית עבודה תלת־שנתית שהבסיס שלה הוא בעצם ייתור שלנו, כך שהארגון יידע לראיין ולמיין בחברה הערבית באופן טבעי ומותאם, ללא עזרתנו, כחלק מהעבודה השגרתית בו".
המיזם נותן את הכלים להטמעה הנכונה בארגון, את הכלים והחניכה לגיוס נכון, תוך התאמות תרבותיות בסביבה של שיח משותף. מהן אותן התאמות תרבותיות? למשל, הכרה בחגי המוסלמים, הדרוזים והנוצרים, במקביל לאלה היהודים, הבנה של קודים התנהגותיים, שמשתנים בין חברה לחברה וכדומה. המיזם עוזר גם בהכשרות, בהנגשת עובדים למשרות ובהשמה.
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף אסם נסטלה
פורסם לראשונה: 08:00, 17.06.21
