ההתלבטות הגדולה - האם לחסן את הילדים. נותר כשבוע ימים עד שניתן יהיה לקבל את המנה הראשונה של החיסון נגד קורונה מתוך מלאי החיסונים הנוכחי שקיים בישראל, והורים רבים מתלבטים בימים אלה בשאלות רבות: האם נכון לחסן את הילדים? מהם הסיכונים הקיימים בחיסון, אם בכלל? האם יש לאפשר לילדים לקבל את ההחלטה בעצמם?
קראו עוד:
מדובר בסוגיה מורכבת, ללא ספק. איך בכל זאת נצליח כהורים לקבל החלטה שנרגיש שלמים איתה? ננסה להשיב כאן על השאלות האלו.
3 צפייה בגלריה
חיסון בני נוער נגד קורונה, השבוע. מי שרגיל להתייעץ בנושא בריאות ילדיו עם האחות או עם רופאת המשפחה – שיעשה זאת גם הפעם
אנחנו מתלבטים, והם לומדים להתלבט
לא קל לקבל החלטות, ופחות קל להיות הורים. כולנו מקבלים החלטות כל יום ובוחרים בין אופציות טובות יותר ופחות, אבל כהורים ההחלטות שלנו משמעותיות לא רק לעצמנו, אלא גם ליקרים לנו מכל – הילדים שלנו – וכל החלטה משמעותית לגבי העתיד.
השיטה הרציונלית לקבלת החלטות כוללת למידה של האפשרויות השונות, התייעצות, הערכת היתרונות והחסרונות, הבנת התועלת והסיכון מכל בחירה – ולבסוף, החלטה מה נכון עבורנו. חלקנו מסתמכים גם על אינטואיציה, על ניסיון העבר, על חוכמת ההמונים ועל העולם הרגשי שלנו. השילוב של כל אלו עוזר לנו לקבל את ההחלטה שתהיה הכי נכונה ומדויקת עבורנו. הפתרון הכי קל, ולא פעם גם הכי נכון, הוא להיעזר באחרים: הורים, אחים, חברים, רופאים, מדריכים רוחניים וכד'.
ילדינו רואים אותנו מתלבטים ולומדים להתלבט בעצמם, וזה נהדר: הם לומדים לתפוס מורכבות, להשלים עם חולשה, להתמודד עם סיכון – ולבסוף להחליט. הם גם זקוקים לנו כהורים וסומכים עלינו שנדע לבחור בדרך הנכונה לאחר ההתלבטות, להתמודד עם השלכותיה ולהוביל אותם בביטחון לכיוונו של מצב מיטיב.
3 צפייה בגלריה
הילדים שלנו יוכלו לספר לנכדים שלנו שיחד ניצחנו את הקורונה, כי היינו מסוגלים לה
(צילום: shutterstock)
הקורונה העמידה בפנינו צמתי החלטה רבים. הוצפנו במידע אמין יותר ופחות, שמענו את המלצות משרד הבריאות ומולן שמענו פוליטיקאים שלחצו לשנות החלטות. ההצפה וחוסר הוודאות חיזקו את החרדות שמהן כולנו סבלנו ממילא. היכולת שלנו להסתמך על כלים שבהם אנחנו משתמשים בדרך כלל, כמו העיתונות והרשת, פחתה. נוצר בלבול שהוביל לחוסר ודאות ולמשבר אמון חמור. גם הילדים שלנו היו חשופים באופן מוגזם למדיה לא מווסתת, ומאחר שלילד יש פחות כלים לשפוט מה אמין ומה לא, החרדה של רבים מהם התעצמה אף יותר.
כולנו חששנו מהקורונה, ובראשית ימי החיסונים פיתחו רבים מאיתנו חששות לנוכח הייצור המהיר שלהם: היה חשש מתופעות הלוואי, עלתה השאלה האם אפשר לסמוך על חברות התרופות, ועוד. חלק מהחששות נשענו על סיכונים שהתקיימו במציאות, ואחרים נבעו מחרדה, שהתפתחה מחוסר ודאות ומקושי לתת אמון. הכלי העיקרי להתמודדות עם חרדה טמון בהבנה שלא המציאות אחראית לה, אלא הדמיון הקיים בתוכנו, ושאנחנו יכולים לנצח אותו באמצעות יצירת אמון, הנותן ביטחון.
חלק מהילדים חוששים מחיסון וסובלים מחרדה – חרדה מהמחט, מהדקירה, מחוסר הוודאות המשודרת סביבם לגבי יעילות החיסון. עם כל סוגי החרדה ניתן להתמודד באמצעות ארגון העובדות, יצירת התלבטות והגעה להחלטה
גם חלק מהילדים חוששים מחיסון וסובלים מחרדה – חרדה מהמחט, מהדקירה, מחוסר הוודאות המשודרת סביבם לגבי יעילות החיסון. עם כל סוגי החרדה ניתן להתמודד באמצעות ארגון העובדות, יצירת התלבטות והגעה להחלטה. טוב לאפשר לילדים לבטא את עולמם הרגשי, אבל חשוב שההורים יובילו אותם בבטחה מחוסר ודאות לוודאות ולאמון - אמון של ילדים בהוריהם, אמון של הורים באנשי מקצוע.
מערכת הבריאות מכילה אלפי אנשים מסורים עד אין קץ שרוצים לסייע. הם מכירים את המחקרים, יודעים מתי כותרת מבוססת על דעת מיעוט ומתי היא מבטאת את דעתה של מרבית הקהילה המדעית. צריך פשוט להתייעץ עם אנשי מקצוע, רצוי כאלה שאנחנו מכירים אותם וסומכים עליהם. מי שרגיל להתייעץ בנושא בריאות ילדיו עם האחות או עם רופאת המשפחה – שישאל אותן גם הפעם. סביר להניח שדעתן תהיה קרובה למה שנכון עבורכם ועבור ילדיכם.
בהקשבה, לא בכפייה
הורות לילדים, במיוחד בתקופה זו, היא מאתגרת: ההיררכיות המוכרות מתערערות – אבל הסמכות ההורית עדיין נדרשת, בוודאי כשהילדים שואבים בקלות מידע לא מווסת. הצורך להחליט כיום בשאלות מורכבות עם ערכים סותרים יוצר דילמות אתיות, ואנחנו כהורים צריכים לסייע לילדים שלנו לקבל החלטות.
אחת ההחלטות היא בנושא החיסונים: ייתכנו מצבים שבהם ההורים סבורים שלא נכון לחסן, והילדים סבורים שכן, או להפך. כשיש חרדה, נכון לפעול בצורה מרגיעה. במצבים של אי-הסכמה חשוב לדון עם הילדים, לשמוע את דעתם ואת תחושותיהם בהקשבה מלאה וללא ויכוח, לשאול שאלות מבהירות ולסכם את דעתם. לאחר מכן יש להציג את הדעה שלנו ולתת לילד לסכם אותה. בשלב הבא מונים את היתרונות לצד החסרונות, מעלים מסקנות משותפות – ולבסוף, ההורים מחליטים. זוהי מנהיגות הורית מגדלת. לא בכפייה, אלא בהקשבה ובסקרנות.
הילדים שלנו צריכים לראות אותנו מסוגלים להתמודד עם המצב המורכב. זה יעזור להם לגדול ולהיות בעצמם מבוגרים אחראים שמסוגלים להתמודד עם אתגרי החיים.
ילדינו צריכים לראות אותנו מסוגלים לקבל החלטות עבור עצמנו ועבורם. הם צריכים לראות אותנו בוחרים במי להאמין ועם מי להתייעץ. ההחלטות אינן קלות, אך הן חיוניות כדי לייצר לא רק את החיסון מהמחלה, אלא גם את החוסן עבור הנפש
במסגרת עבודתי אני נתקל בלא מעט ילדים שסירבו לחזור לבית הספר בגלל הקורונה. אחת המטופלות שלי אמרה לי שהיא לא הולכת לבית הספר מחשש שתדביק את אמה, שאינה מחוסנת. כמוה יש עוד ילדים ובני נוער שאינם מסוגלים לחזור לתפקד בשל החשש מהמחלה ומהשפעותיה. האפשרות של ילדינו לחוש בטחון בריאותי עבור עצמם ועבור המשפחה חשובה מאין כמותה, והחיסון מקנה זאת.
ילדינו צריכים לראות אותנו מסוגלים לקבל החלטות עבור עצמנו ועבורם. הם צריכים לראות אותנו בוחרים במי להאמין ועם מי להתייעץ. ההחלטות אינן קלות, אך הן חיוניות כדי לייצר לא רק את החיסון מהמחלה, אלא גם את החוסן עבור הנפש. חוסן של אמון וביטחון שנעביר לילדים שלנו, חוסן של ודאות בכך שכמעט לכל בעיה יש לאנושות פתרון. ויש אמון באנשי המקצוע, וביטחון בהיותנו מחוסנים. הילדים שלנו יוכלו לספר לנכדים שלנו שיחד ניצחנו את הקורונה, כי היינו מסוגלים לה.
הכותב הוא פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער ומנהל מחלקת בריאות הנפש של מכבי שירותי בריאות
