נשים, נערות וילדות שנולדו אחרי 1960 נולדו לעולם ולאפשרויות אחרות לגמרי מכפי שהיו להן עד אז. מה שהיום נראה לנשים כמובן מאליו - האפשרות ללמוד מקצוע או השכלה גבוהה, לעבוד, לטייל בעולם, להתבסס בחיים ולהחליט מתי וכמה ילדים להביא לעולם – נשמע דמיוני עד לא מזמן.
עד 1960 האפשרויות היו מוגבלות. נשים רווקות שנכנסו להיריון נאלצו להתחתן עם האב העתידי, ובכך לא אחת הוכרע גורלן לחיים של אומללות. נשים אחרות נאלצו לעבור הפלה (שגם לא הייתה חוקית), בדרך כלל בתנאים מסכני חיים. נשים התחתנו וילדו בגיל צעיר (גיל הנישואים הממוצע לנשים בארה"ב ב-1960 היה 20.3) זוגות לא יכלו לשלוט על מספר הילדים שנולדו להם, ולמשפחות חסרות אמצעים, הילודה היוותה גורם משמעותי לחיי עוני ויצרה סיכון בריאותי לאימהות.
את כל זה שינתה גלולה אחת קטנה. גלולות למניעת היריון אושרו לשימוש לראשונה בארצות הברית בשנת 1960, ושיווקן הפך נפוץ משנת 1961. כיום משתמשות בהם יותר ממאה מיליון נשים ברחבי העולם והם גם מהוות חלק מרשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.
קראו עוד:
בשנים הראשונות לשיווקה, הגלולה אושרה רק לנשים נשואות, כדי למנוע הפקרות מינית. נשים צעירות שחיו בשנות השישים נהגו להעביר ביניהן טבעת נישואין מזהב ולענוד אותה על האצבע כשהלכו לגינקולוג והתחזו לנשואות, על מנת לקבל מרשם, כך מספרת לינדה גורדון, היסטוריונית בת ה-80 מאוניברסיטת ניו-יורק,
דיכוי הפרשת ההורמונים: מנגנון הפעולה של הגלולה
הגלולות פותחו כדי למנוע ביוץ באמצעות דיכוי הפרשת ההורמונים LH ו-FSH הפועלים על איברי מערכת הרבייה הנקבית, כפי שמסבירה ליהי גבור בכתבה באתר מכון דוידסון. הגלולה המשולבת, שהיא הגרסה הנפוצה ביותר של אמצעי המניעה הזה, מכילה את הורמון המין הנקבי אֶסטרוגן, לצד פְּרוֹגֶסְטִין – נגזרת סינתטית של ההורמון פרוגסטרון.
3 צפייה בגלריה
בשנים הראשונות לשיווקה, הגלולה אושרה רק לנשים נשואות, כדי למנוע הפקרות מינית
(צילום: shutterstock)
האסטרוגן והפרוגסטין מפחיתים את הפרשת הורמוני הביוץ, וכך מדכאים את התפתחות הזקיקים בשחלה, ומונעים עלייה ברמות הורמון המין אֶסטרָדִיוֹל. כתוצאה מכך נמנע תהליך הביוץ. גלולות של יצרנים שונים נבדלות זו מזו בנגזרות הפרוגסטרון שהן מכילות ובריכוזי הנגזרות האלה והאסטרוגן, ולכן עשויים להיות הבדלים קלים בהשפעתן ובתופעות הלוואי שלהן.
ולמי אנחנו חייבות תודה? ישנן כמה דמויות מפתח שאפשרו את פיתוח הגלולה:
מרגרט סנגר: האישה המורדת
סנגר גדלה להיות פעילה חברתית שניהלה מאבק למען הפצתם החופשית של אמצעי מניעה. היא הייתה אחות, סופרת ומדריכת חינוך מיני. סנגר ראתה את המחיר שנשים משלמות בעקבות הפלות חוזרות או לידות מרובות.
היא הפיצה עיתון משלה בשם "האישה המורדת", ובפרסומיה סיפקה מידע על אמצעי מניעה ותכנון המשפחה. בעקבות זאת הורשעה בהפצת חומר תועבה ונאסרה לתקופה של 30 יום, אותם ניצלה לשם הסברה לאסירות על אמצעים למניעת הריון. סנגר טבעה את המונח ״פיקוח ילודה״, הקימה את הקליניקה הראשונה לפיקוח ילודה בארצות הברית ויסדה ארגונים שלימים הפכו לפדרציה האמריקאית לתכנון הורות.
ב-1937 התקבל בארצות הברית חוק שאפשר לרופאים לרשום אמצעי מניעה, אך סנגר המשיכה במאבק ודרשה שנושא מניעת הריון ייכלל בתוכניות לבריאות הציבור, כדי שאמצעי המניעה יגיעו גם לידי נשים שאין להן אמצעים כספיים.
קתרין מקורמיק: בחרה שלא להביא ילדים לעולם
סופרג'יסטית, פמיניסטית, פילנטרופית. קתרין התחתנה עם בן למשפחת מקורמיק העשירה, אך הוא אובחן עם סכיזופרניה ודמנציה ומחשש להעביר את המחלה לדור הבא - היא בחרה שלא להביא ילדים לעולם.
מקורמיק פגשה את מרגרט סנגר בשנת 1917, ובהמשך לפעילותה לקידום לגליזציה של אמצעי מניעה. עם מותו של בעלה ירשה את הונו העצום והקדישה אותו לתמיכה בקידום זכויות נשים, חינוך ולגליזציה של אמצעי מניעה.
אבות הגלולה: קארל דג'ראסי וגרגורי פינקוס
"זה לא היה הדבר הכי מאתגר שגיליתי או הדבר הכי קשה שעשיתי", אמר פרופ' קארל דג'ראסי על המצאת הגלולה בריאיון שנתן למגזין "מנטה" כשנה לפני מותו בגיל 91, לפני שש שנים. כשדג'ראסי, מדען יהודי-אמריקאי ממוצא אוסטרי פיצח את הנוסחה למתן פרוגסטרון דרך הפה הוא לא תכנן כלל שזו תשמש כגלולה נגד הריון, ומובן שלא היה לו מושג אילו השלכות חברתיות יהיו לה.
דג'ראסי עבד בחברת תרופות מקסיקנית קטנה בשם "סינטקס" על סנתוז של פרוגסטרון שניתן ליטול בבליעה, במטרה לפתח תרופה שתעזור לנשים עם בעיות פוריות או שיבושים במחזור. ב-1951, בהיותו בן 28, הצליחו הוא ושותפיו לסנתז את החומר. מי שגילה עניין בהמצאה היה פרופ' גרגורי פינקוס, אחד הביולוגים שסינטקס שלחה אליהם את ההורמון שסונתז במעבדותיה. פינקוס, מרצה לפיזיולוגיה באוניברסיטת הרווארד, התעניין באופן בו הורמונים משפיעים על מערכות הרבייה של היונקים. פריצת הדרך הראשונה שלו הגיעה כשהצליח לייצר הפריה חוץ גופית בארנבות (גילוי שגרר ביקורת רבה ואף עלה לו במשרתו).
בשנת 1951 נפגש לראשונה פינקוס עם מרגרט סנגר שסיפרה לו על חייהן של נשים עניות שעברו הריונות רבים, וקיבל ממכון מחקר שהיא הייתה קשורה אליו, מענק קטן לביצוע מחקרים על אמצעים למניעת הריון. סנגר דיווחה למקורמיק על המחקר של פינקוס והיא החלה לתמוך כספית במחקריו.
הרופא הקתולי שנתן את ההכשר: ג'ון רוק
בשנות השלושים של המאה הקודמת הקים ג'ון רוק מרפאה כדי ללמד את "שיטת הקצב" (Rhythm method), שיטת מודעות לפיריון ולמניעת היריון המבוססות על סימפטומים, ששימשה כאמצעי המניעה היחיד שנחשב אז לגיטימי בכנסייה הקתולית. בשנת 1931 היה רוק הרופא הקתולי היחיד שחתם על עצומה כדי להכשיר אמצעי מניעה. בשנות הארבעים לימד בבית הספר לרפואה של הרווארד - וכלל שיטות למניעת הריון בתוכנית הלימודים שלו.
בשנת 1952 גויס ג'ון רוק על ידי פינקוס לחקור שימוש קליני בפרוגסטרון למניעת ביוץ. פינקוס הבין היטב מה המכשולים והאתגרים שעומדים לפניו בתהליך פיתוח ואישור הגלולה, ולכן הוא צירף את רוק - רופא מוערך, שנראה כמו פרסומת, והכי חשוב – קתולי, כשותפו למחקר ופיתוח הגלולה. בשנת 1955 הכריז הצוות על שימוש קליני מוצלח בפרוגסטינים למניעת ביוץ. בשנת 1960, Enovid קיבל את אישור ה-FDA לשימוש כאמצעי מניעה.
מאז ועד היום, מה השתנה בגלולה?
שליטה במחזור: הגלולות הראשונות תוכננו במתווה של נטילה במשך 21 ימים והפסקה של שבעה ימים, שבהם מופיע הדימום הווסתי. הסיבה למתווה זה אינה רפואית – הוא נוצר כדי לשכנע את הכנסייה הקתולית שהגלולות לא פוגעות בפריון ה"טבעי", ולראיה – המחזור והדימום נשמרו גם במהלך השימוש בגלולה. הדימום החודשי גם הקל על נשים שחששו מפני פגיעה בפריון. היום ישנן גלולות שבהן ההפסקה אורכת בין יומיים לארבעה ימים וישנן גם כאלה שניטלות ברצף וללא כל הפסקה.
מינון הורמונלי: בשנות השישים הגלולה הכילה 90 מיקרוגרם אסטרוגן, היום היא מכילה 15 מיקרוגרם.
סוג ההורמון: במשך כחמישים שנה נעשה שימוש באסטרוגן מלאכותי בלבד אך מאז 2010 נעשה שימוש גם באסטרוגן טבעי (אסטרדיול/ אסטרדיול ואלארט).
3 צפייה בגלריה
הגלולות היום מותוות למגוון שימושים ואף הוכחו כמקטינות את הסיכון למספר סוגי סרטן
(צילום: Shutterstock)
לא רק מניעת היריון: הגלולות כבר מזמן לא משמשות רק למניעת היריון: הגלולה "יאז" מותווית גם לטיפול באקנה בינוני בגיל ההתבגרות, בתסמונת קדם וסתית חמורה (PMDD) ובשיעור יתר; הגלולות "דיאנה 35" ו"אסטל" מותוות לטיפול באקנה ושיעור יתר. הגלולה דיאנה מתווה גם כטיפול יעיל לעידון תווי הפנים וקווי מתאר של הגוף, ריכוך במיתרי הקול והענקת מראה עדין ונשי יותר לגוף בקרב נשים וגברים כאחד (קיימים מחקרים קליניים האוסרים ומזהירים משימוש בדיאנה לצרכים אלה). הגלולה "קלייר" מותווית גם להפחתת דימום וסתי כבד באמצעות הפרוגסטין דיאנוגסט; הגלולה "יאז פלוס" מכילה גם חומצה פולית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית בעוברים.
גלולות וסרטן: נמצא במחקרים שהגלולה מפחיתה בכ-50 אחוז את הסיכוי לחלות בסרטן הרחם ובסרטן השחלות, זאת אם נוטלים אותה ברציפות לפחות כ-3 שנים ונטילתה מתחילה בגיל צעיר. הסברה היא שהתפתחות סרטן השחלות מתרחשת בעקבות הביוץ החודשי הגורם לפצע בשחלה. נטילת גלולות למניעת הריון מונעת את הביוץ החודשי ועקב כך את הפצע העלול להתפתח.
הגלולה גם מפחיתה סיכון לסרטן הרחם. עם נטילתה, ההתעבות של רירית הרחם נמנעת והיא נשארת דקה. ידוע כי עובי הרירית קשור בהתפתחות סרטן הרחם ולכן, ככל שהרירית דקה יותר, כך פוחת הסיכון להתפתחות המחלה. נטילתה של הגלולה מונעת גם את התפתחותן של ציסטות שחלתיות, מפחיתה את שכיחות התפתחותם של שרירני הרחם ואת כמות הזיהומים באגן הקטן.
גלולה מרה - הצד האפל של הכדור
הגם שנמצא כי שימוש ארוך בגלולות אינו פוגע בפוריות, עלו ברבות השנים הסתייגויות אחרות לשימוש בגלולה. יש מחקרים הטוענים כי שימוש ארוך טווח בגלולות עלול להעלות את הסיכון למחלות סרטן. הסוגייה עדיין לא הוכרעה אך הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן הכלילה את הגלולות למניעת היריון ברשימת גורמי הסיכון.
כמו כן, גלולות עשויות לגרום לעלייה בקרישיות הדם, ונשים הסובלות מנטייה לקרישיות יתר צריכות לערוך בדיקות דם תקופתיות או להימנע לחלוטין מנטילת גלולות. זו גם ההמלצה לנשים המעשנות בקביעות.
בנוסף, ישנן לא מעט נשים שמתלוננות על אובדן החשק המיני בעקבות השימוש בגלולות, תופעה שבדרך כלל נעלמת מספר חודשים לאחר הפסקת השימוש בגלולות. הגלולות גם עלולות לגרום לתחושת נפיחות ולעלייה במשקל וכן לעלייה בגודל החזה וברגישות שלו.
בשנות האלפיים החלו מחקרים הבודקים את תרומת הגלולות לתסמינים הדומים לתסמיני גיל המעבר. נמצא כי אחוז גבוה בקרב נשים צעירות המתלוננות על יובש בנרתיק וכאבים בעת קיום יחסי מין (תסמינים של גיל המעבר) - נוטלות גלולות מהדור החדש - במינון נמוך של אסטרוגן.
ולמי השימוש בגלולות אסור?
לפי המלצות המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC), גלולות למניעת היריון אסורות לשימוש במקרים הבאים:
- מעשנות מעל גיל 35 או שעישנו בעבר וחדלו לעשן לפני פחות משנה
- מיגרנות מסוגים מסוימים ובמיוחד מיגרנות המלוות בהפרעות בשדה הראייה (אאורה)
- חולות במחלת לב, כלי דם, או יתר לחץ דם
- חולות סוכרת
- פקקת ורידים עמוקה או מוטציות ידועות הגורמות לקרישי דם
- סרטן השד, עד 5 שנים לאחר ההחלמה
- חולות במחלת כבד או כיס מרה
- מקרי שבץ בעבר
- זאבת
