בחודשים האחרונים התמודדנו עם יציאה וכניסה משלל מצבי חירום מלחיצים: רגע אחד מתגברים על מגפה עולמית, והופס, אנחנו בתוך מלחמה רצים לממ"דים, וכעבור יומיים יושבים בבית קפה כי יש הפסקת אש. הטלטלה הזו והמעברים הלא־פשוטים משפיעים על הנפש וצריך לעצור ולהתייחס אליהם.
קראו עוד על הדרכים להתגבר:
"חווינו תקופת חיים מאוד מאתגרת – רצף של מגפה עולמית ושבועיים של מלחמה מול חמאס – שבהחלט יכולה להיות אירוע מטלטל עד טראומטי להרבה מאיתנו. יש מי שעדיין סוחבים השפעות, ולכן חשוב לדעת שגם טיפול פסיכולוגי ממש קצר, כזה שהמדינה נותנת בחינם, של שלוש פגישות ולא יותר, יכול לעזור. צריך לטפל ולא לחשוב שנחזור לשגרה והכל יעבור כי הזמן יעשה את שלו", אומרת פרופ' ענת ברונשטיין קלומק, ראשת התוכנית לפסיכולוגיה קלינית בבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה.
איך טיפול קצר מועד כזה יכול לסייע?
"בכך שנבין איפה היה לנו קשה במהלך הכניסה והיציאה למצבי החירום הללו. האם מה שהיה לנו קשה זו המהירות שבה היינו צריכים להגיב לדברים? האם הקושי היה בהישארות לבד? אולי בפחד עצמו?"
היא מציינת ש"הסתגלות" היא מילת המפתח בכל התהליך, ו"היופי בארץ זה שיש מספיק אנשי מקצוע שמבינים במעברים ובהסתגלות ויכולים לעזור לנו לפתח חוסן".
את יכולה להגדיר חוסן?
"חוסן זה מגה־מושג שכולל בתוכו גם את ההסתגלות לאירועי חיים, והכניסה והיציאה מהם. הבעיה שלא כולם מצליחים לעשות את המעברים האלה. לא לכולם יש גמישות, זריזות תגובה ויכולת הכלה של מצבים הקשורים בבריאות נפשית".
נכון שקשה מאוד להסתגל לאזעקות, אומרת המומחית, אבל קשה גם להסתגל לחזרה לשגרה שהיא לא חירום. ויש אנשים שצריכים אפילו להסתגל לחיובי כשהוא מציף אותנו למשל לחגיגה גדולה, או לקידום בעבודה".
אפשר ללמוד להיכנס ולצאת ממצבים בצורה שמעידה על חוסן?
"חד־משמעית. זה שריר, זו מיומנות, זה כישור שצריך ללמד ילדים כבר בגיל הגן כדי שיבינו שדברים מאתגרים וקשים הם לא סטייה מהחיים, הם החיים. החיים הם כיפיים ונהדרים, אבל הם גם מאתגרים ולכן צריך יכולת הסתגלות וגמישות".
הנפש בנויה למעברים מהירים כאלה?
"חד־משמעית. הנפש שלנו יותר חסינה ממה שנדמה לנו, ואפשר גם להשתפר בזה כי הנפש היא אוסף של שרירים התנהגותיים שכל הזמן אפשר לאמן. זה לא קל, אבל זה אפשרי. בריאות נפשית כוללת את היכולת להסתגל ולהיות בטוב, אבל להיות בטוב זה גם לדעת להכיל את הרע".
