בשיתוף אסם נסטלה
ההחלטה להפוך את הבית לבריא יותר מתחילה מהחלטות הנוגעות לתזונת בני הבית. לרוב היא מבקשת לרתום את בני הבית לאכילה שכוללת התחשבות בבני משפחה עם מוגבלויות תזונתיות (רגישות ללקטוז, לגלוטן או אלרגיה, אם יש כאלה), להפחית סוכר ושומן שאינו בריא וכן, יש דבר כזה שנקרא שומן בריא, אבל נגיע לזה בהמשך.
על פניו, זו בקשה הגיונית וחשובה אבל לעיתים קרובות, בקשה זו נתקלת במכשולים כמו ממתקים ואוכל מהיר, שילדים כל כך אוהבים, מבלי שהם מסוגלים להבין את מה שאנחנו, ההורים, מבינים כבר מזמן: הקניית הרגלי תזונה בריאים הם קריטיים לבריאות המבוגר אליו יגדל להיות מחר הילד של ההווה.
איך מעבירים נכון לילד מה בריא לו ומה לא? איך משכנעים ילדים שטובתם חשובה לנו, ההורים, ואיך מקנים להם כישור חיים אקוטי כמו התנהלות תזונתית נכונה?
"כשאכפת לך ממישהו, אכפת לך מה עובר עליו"
"במשפחות בהן יש יחסים טובים בין בני המשפחה, גם לילדים אכפת מההורים", אומרת לאה שטרן, מרצה ומנחת הורים, ממכון אדלר, במסגרת סדרת "מבשלים עם ילדים" בפרויקט "מתכון לחיים טובים", המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה.
"כשאכפת לך ממישהו, אכפת לך מה עובר עליו וכדי שילד יתעניין בעולם של ההורים, ההורים צריכים לשתף את הילדים", אומרת שטרן על הצורך להפוך את התזונה הבריאה לנושא משפחתי. "על ידי שיתוף, מרחיבים את נושאי העניין של הילדים וזה מעניק להם מיומנויות של הקשבה ועניין, שהן מיומנויות תקשורת בין אישית. ילד חש מאד חשוב כשהורה משוחח איתו. המבט בעיניים, בארוחה או בנסיעה ברכב, הם חשובים ביותר ולכן, כדאי לספר מה חשוב לנו בתזונה בריאה ובכך לשתף תחושות. אין צורך לעשות את זה בטון דידקטי וחשוב לא פחות לשתף גם בהתלבטויות, ברגשות ובעיקר להראות את ההורים בצורתו האמתית, כמתלבטים, טועים ותוהים".
מה הערך של אותו שיתוף לתזונה נכונה? "הערך המוסף הוא הקרבה שתיווצר בעקבות השיח הזה בין ההורה לילדים. שווה להסביר להם את הבחירות הטובות יותר, לספר עובדות שאולי הילדים לא מודעים להן ולתת הסבר לוגי מחיי היומיום, שיעזור להם להבין את הרציונל לבחירות. הילדים יראו בזה מודל לחיקוי. זכרו, חינוך זו ההתנהגות שלנו, יותר ממה שאנחנו אומרים", אומרת שטרן.
היא מסכמת ואומרת שהתפקיד של ההורים, בהקניית כישורי חיים תקינים, יהיה משמעותי יותר, ככל שהרציונל יהיה ברור לילדים, כשלא נטיף או נאסור אלא כשנרתום את הילדים ללמידה ולהבנה. "אפשר להסביר באופן חיובי ולהשתמש בביטויים כמו "כדאי לשמור", "כדי להגן", "כדי להצליח" וכדומה".
גייסתם את הילדים? עכשיו הזמן ללמד אותם התנהלות נכונה
אחרי שגויסו הילדים לבית הבריא שאליו אתם חותרים הגיע זמן לימוד. בפעם הבאה שאתם יוצאים לקניות קחו אותם אתכם ונסו ליישם יחד את הקריאה בתווית המזון.
מהי תווית מזון? "תווית מזון היא 'תעודת הזהות' של כל מוצר ארוז ומורכב משני פרמטרים עיקריים שחשובים לנו הצרכנים - הטבלה התזונתית ורשימת הרכיבים", אומרת יעל אורן, דיאטנית קלינית באסם נסטלה, "קריאה נכונה של תווית המזון מאפשרת לנו לבצע בחירות מושכלות יותר לגבי מה אנחנו מכניסים הביתה ומשלבים בתזונת המשפחה".
מסקר שנערך בנושא הרגלי צריכת מזון של הישראלים ב-2018, ביוזמת אגף התזונה במשרד הבריאות, עולה ש-32% מהנשאלים בודקים את רשימת הרכיבים ו-25% מהנשאלים בודקים את טבלת הסימון התזונתי.
כך תקראו נכון את הטבלה התזונתית
הערכים בטבלה התזונתית מתייחסים תמיד ל-100 גרם מוצר, אך חשוב לזכור כי לא תמיד נאכל 100 גרם של אותו המוצר, לדוגמה 100 גרם שוקולד הם טבלת שוקולד שלמה, ולכן חשוב לדעת מה משקל המנה המומלצת, ישנם מוצרים שיכילו מידע זה בעמודה נפרדת בטבלה התזונתית.
קלוריות - בטבלה נקבל את מספר הקלוריות, מידע מעניין אך יותר חשוב מהערך עצמו הוא להבין מה מקור הקלוריות, או במילים אחרות כמה שומן, פחמימה וחלבון יש במוצר, ומאיזה סוג.
שומן - בטבלה מצוין שומן כללי, שמתוכו יפורטו רמת השומן הרווי במוצר, שומן טראנס וכולסטרול. לא צריך בהכרח לחשוש ממוצר בעל ערך שומן אם ערך השומן הרווי שלו נמוך ושומן הטראנס והכולסטרול שואפים לכלום.
שומן טראנס - אלה חומצות שומן שאינן מומלצות לצריכה ולכן חשוב לקרוא את השורה הזו בטבלה התזונתית של מוצרי מזון, כדי לצמצם את הצריכה שלהם למינימום. "שימו לב כי הרמה המינימלית הקבועה בתקן שניתן להצהיר על שומן טראנס היא "פחות מ-0.5 גרם ל-100 גרם". כלומר, לא תמצאו מוצר שרשום הערך 0, וכל כמות הגדולה מ-0.5 גרם פחות מומלצת", מסבירה אורן.
נתרן - הנתרן שעל גבי האריזה מייצג את תכולת המלח במוצר. שימו לב, לאנשים בריאים מומלץ לצרוך לא יותר מ־2,300 מ"ג נתרן ביום וזו כמות השווה לכפית מלח אחת בלבד של מלח מוסף ליום. "צריכת הנתרן בעולם המערבי גבוהה מהרצוי ולכן יש להקפיד על כמות הנתרן הנצרכת", מזכירה אורן.
פחמימות - כיום יש חובה לסמן את הסוכרים בטבלה התזונתית, בשורה נפרדת. שורה זו כוללת את הסוכרים הנמצאים באופן טבעי במוצר ואת הסוכר המוסף ביחד. לדוגמה, בגלידות המכילות פרי, שורת הסוכרים כוללת את הסוכר מהחלב, הסוכר מהפירות והסוכר המוסף.
כאשר כמות הסוכר עולה על חצי כפית סוכר, יופיע גם סימון בכפיות כלומר יסומן מספר הכפיות או חלקי הכפיות. "חשוב לזכור כי רמת הסוכרים במוצר יכולה להיות ממקור של סוכר מוסף ולעיתים נוכחות הסוכר מגיעה מתוך הרכיבים עצמם כמו סוכרים בירקות שורשיים כמו בצל או סלק. כדי להיות בטוחים שלא הוסיפו סוכר למוצר, יש לבדוק אם מפורטים סוכרים ברשימת הרכיבים", אומרת אורן.
סיבים תזונתיים - זהו רכיב רצוי, שתורם להענקת תחושת שובע ופירוק מאוזן ומבוקר של המזון בגופנו הם משפרים ומאטים את כניסת הסוכר לגוף ומזינים את חיידקי מערכת העיכול. נראה אותם בדגנים מלאים ומוצרים המכילים קטניות, ירקות ופירות לא טחונים.
חלבונים – חלבון הוא רכיב חשוב בתזונה היומית שרמתו תלויה באופי המוצר ותרומתו לתזונה היומית.
כך תקראו נכון את רשימת הרכיבים
"הרשימה היא סך כל הרכיבים המרכיבים את המוצר", מסבירה אורן. "הסדר של הרשימה חשוב מכיוון, שהרכיב הראשון ברשימה הוא הרכיב שנמצא בכמות הגדולה ביותר במוצר, ובסוף הרשימה יופיעו הרכיבים שנמצאים בכמות הקטנה ביותר מתוך המוצר".
אורן מדגישה כמה חשוב שהרשימה תהיה נקייה: "רשימת הרכיבים צריכה להיות קצרה, מוכרת, עם רכיבים שיש בכל בית. הימנעו מקניית מוצרים עם תכולה ארוכה של רכיבים בעלי שמות לא מוכרים, ובחרו מוצרים אשר מכילים רכיבים טבעיים ולא מלאכותיים.
כך תקראו נכון את הסימון התזונתי
בנוסף לטבלת הערכים התזונתיים ורשימת הרכיבים, החל מה- 1.1.20 נכנסו גם תקנות הסימון התזונתי לתוקף. יבואנים ויצרני מזון מחויבים לסמן כל מוצר מזון שחורג מהרף העליון לסוכר > 10 גרם, שומן רווי > 4 גרם ונתרן > 400 מ"ג ל100 גרם מזון מוכן. "הסימון הזה מסייע לצרכנים לבצע קנייה בטוחה ונכונה יותר אך לא פותר מבדיקה של סוג הסוכר, מקור השומן הרווי, מה מכילה רשימת הרכיבים ומהי מנת הצריכה המומלצת", מסבירה אורן.
לסיכום, היא אומרת: "השקיעו עוד קצת זמן בקניית מוצרים חדשים, השוו בין מוצרים מקבילים ובצעו בחירה מושכלת לגבי המוצרים שנכנסים אליכם הביתה".
בשיתוף אסם נסטלה
פורסם לראשונה: 08:00, 16.02.21
