וריאנט דלתא ממשיך להשתלט על העולם ומתגבר על החיסון: ממצאים חדשים של משרד הבריאות מגלים כי יעילות ההגנה מהדבקה בקרב מחוסנים פחתה בשל זן דלתא של נגיף הקורונה, אף שהחיסון עדיין יעיל ביותר נגד תחלואה קשה ואשפוזים. על סמך הממצאים, עומד משרד הבריאות להמליץ על מנת דחף שלישית לבעלי מערכת חיסונית מוחלשת.
מדוע החיסון יעיל פחות, מי גרם להתפשטות זן הדלתא בעולם, האם בסופו של דבר כולנו נקבל מנה שלישית ומה היא צפויה לעשות בגוף?
מה הראו הממצאים האחרונים בישראל?
משרד הבריאות מנטר את מועילות החיסון נגד נגיף הקורונה באופן שוטף. מניתוח אפידמיולוגי של שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, החל מ-6 ביוני, עולה כי יש ירידה ביעילות החיסון במניעת הדבקה ל-64% ובמניעת מחלה עם תסמינים ל-64%. הירידה נצפתה בו-זמנית עם התפשטות וריאנט דלתא בישראל. עם זאת, יעילות החיסון במניעת אשפוזים ותחלואה קשה בנגיף הקורונה נשארה גבוהה ועומדת על 93%.
האם נזדקק למנת חיסון שלישית?
בעולם מדברים כבר זמן רב על מתן מנת חיסון שלישית, שאמורה לשפר את ההגנה החיסונית ואולי להפחית את שיעור ההדבקות שהתגלו גם בקרב מחוסנים. לא מדובר בהמצאה חדשה: חיסונים רבים דורשים מנת דחף – מנה נוספת שאותה מחדשים אחת לכמה זמן, כדי "להקפיץ" מחדש את רמת הנוגדנים, אותם חיילים של מערכת החיסון שאמורים להגן בפני הפולשים הזרים, ובמקרה שלנו – נגד נגיף הקורונה.
על פי ההערכות, אצל חלק מהמחוסנים, חלה ירידה ברמות הנוגדנים לאחר כמה חודשים מהחיסון, מה שמוביל להנחה שחיסון שלישי יקפיץ מחדש את הנוגדנים לרמה גבוהה, ויפחית את סיכון ההדבקה. ההשערה הזאת נמצאת עדיין בניסויים בחברות פייזר ומודרנה שטרם פרסמו כאמור את ממצאיהן. עם זאת, לפחות על פי נתונים שכן פורסמו מחברת פייזר, נראה כי מנת דחף שלישית (הנקראת גם Boost) אכן עשויה להגביר את ההגנה מפני הדבקה בקורונה.
משרד הבריאות כבר הודיע כי הוא עשוי להמליץ בקרוב על מתן מנת דחף כזו לבעלי מערכת חיסונית מוחלשת. במשרד עדיין לא קבעו את הקריטריונים המדויקים שיגדירו מי נמצא בקבוצה הזו, אולם יש להניח שמדובר בקשישים מעל גיל 65, ואלה הסובלים ממחלות דיכוי חיסוני. ייתכן שעל פי ניטור רמות התחלואה בישראל, ומדידות רמות הנוגדנים המתבצעות אצל המחוסנים שהתנדבו לעבור בדיקות דם תכופות - ימליץ המשרד להוסיף שכבות אוכלוסייה נוספות שיקבלו מנת דחף שלישית.
מדוע החיסון פחות יעיל?
נגיפי הקורונה כמו וירוסים אחרים, יוצרים מוטציות ללא הרף כחלק ממנגנון הישרדותי אבולוציוני שנועד להתפשט ולהתרבות כמה שאפשר, תוך יצירת מנגנוני עמידות. נגיף הקורונה יוצר ללא הרף מוטציות, חלק מהן כושלות במשימה להתפשט, המוטציות המורכבות וה"מתוחכמות" מצליחות להתגבר על מחסומים שונים, כמו מחסום החיסון, להדביק מהר יותר והרבה יותר.
חיסוני פייזר הנוכחיים עדיין לא הותאמו לווריאנטים החדשים, ועל כן סביר שמוטציות חדשות יתחילו לגלות עמידות ולהתגבר על החיסון המקורי. היתרון בחיסוני פייזר ומודרנה, שנבנו בטכנולוגיות mRNA הוא שקל מאוד ליצור בהם "עדכון גרסה". תהליך כזה אורך שישה שבועות בלבד, ובסיומם ניתן ליצור חיסון המותאם לכל זן נגיפי חדש.
כבר בפברואר האחרון הודיעה פייזר כי היא מתחילה בניסוי בחיסונים המותאמים לווריאנטים השונים, בהם גם וריאנט דלתא. החברה שומרת על מעטה סודיות כבד בכל הנוגע לניסויים שהיא עורכת בחיסונים, ועדיין לא שחררה את הממצאים, אולם סביר להניח כי בחודשים הקרובים היא תעדכן את החיסון כך שיותאם לכל הגרסאות האחרונות שהתגלו, וככל הנראה גם לגרסאות החדשות יותר.
מה גורם להתפשטות הווריאנטים?
על פי ההערכות, הווריאנטים נוצרים ומתפשטים בגופם של אנשים לא מחוסנים, שהופכים למעשה ל"בית חרושת למוטציות". הנגיפים מדביקים אותם, מתפשטים בגופם, ויוצרים ללא הרף עוד ועוד מוטציות, חלקן משתחררות בחזרה ומדביקות אחרים. כך הווריאנטים הולכים ומתרבים, כך שהדרך היחידה לעצור את היווצרותם והתפשטותם היא לחסן את אוכלוסיית העולם, וכמה שיותר מהר.
האם נצליח להתגבר על הקורונה אי פעם?
הקורונה ככל הנראה תלווה אותנו עוד שנים ארוכות, ותהפוך, לאחר סיום חיסון אוכלוסיית העולם, למחלה ש"חיים איתה", בדומה לשפעת. קשה להאמין שהנגיף יוכחד בשנים הקרובות, אבל התפתחות החיסונים ותרופות אנטי ויראליות שאולי יצליחו לקטול את הנגיף, יובילו למחלה פחות מידבקת, פחות קטלנית, לפחות – עד למגפה הבאה.
