המדור בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
כשחייבים טיפול רפואי וחוששים מאשפוז. "מאז שאני זוכרת את עצמי, אני לא מאלה שרצים לקופות חולים או לבתי חולים, להפך. אני משתדלת פחות להגיע לשם, רק אם אני חייבת". מספרת שושנה רוזנבלום בת הגיל השלישי.
"המקרה האחרון שהיה לי הכריח אותי להגיע לרופאת המשפחה, הבת שלי ממש גררה אותי לשם קודחת מחום ורגל נפוחה ואדומה מאוד. אני זוכרת שהרגשתי ממש רע פיזית עם הכאבים והמסלול היה ברור גם לרופאה שלי, גם לבתי רונית שליוותה אותי וגם לי – שיש צורך באשפוז. אלא שלא רק שאני לא אוהבת בתי חולים ובתקופה הנוכחית גם לא רציתי לקחת סיכונים מיותרים".
עוד במדור 60 פלוס:
"לא מוכנה להגיע לבית חולים"
"בפעמים קודמות בהן הייתי צריכה להתאשפז, אני זוכרת את השהות שם כמאוד לא נעימה בלשון המעטה. השעות הקטנות שמעירים אותך בהן לסיורי הרופאים, הדפיקות בדלתות וקול הריצות של הצוותים ומשפחות המטופלים האחרים בין החדרים ובאופן כללי, הבלבול וחוסר השקט שחוויתי שם. וכל זאת בנוסף לשעות ההמתנה שמקבלים אותך במיון, עד שבודקים ובודקים שוב ועד שמפנים למחלקה. מבחינתי התהליך כולו הוא חצי עינוי", היא מספרת בפתיחות.
"בתקופה הזו לא רק שחששתי מחזרה לבית החולים באופן כללי, גם חששתי מכל מה שעלול לקרות עכשיו - בתקופת קורונה. גם כך יש את הסיכון להדבקות בזיהומים, ולאישה בגילי אף יותר. כעת גם החשש מהדבקות בוירוס הקורונה במחלקה עמוסה לא הוסיף לשקט הנפשי שלי. הפעם אמרתי בצורה חד משמעית, שאני לא מוכנה להגיע לבית חולים".
הפחד של שושנה התממש "רופאת המשפחה שלי הכריעה כי יש צורך באשפוז. אולם משראתה את המצוקה שאני נמצאת בה, שלפה עלון ובו מידע על שירות אשפוז בית. באותו זמן עוד לא ידעתי, אבל התברר לי בדיעבד ששירות של אשפוז בית ניתן ללא עלות למבוטחי הקופות ונמצא בסל התרופות. מכאן הדברים נראו אחרת לגמרי".
עוד בקופת החולים נשלחו המסמכים הנדרשים וכשחזרה שושנה הביתה הגיע צוות רפואי "בתוך כשעתיים כבר התייצבו אצלי בבית רופא ואחות "מצבר רפואה". מאותו רגע ולמשך 10 ימים קיבלתי כל שהייתי צריכה, ובדיוק כל דבר שהייתי מקבלת בבית החולים ויותר. בין אם מבחינת מרשמים, לקיחת מדדים, בדיקות דם, חיבור לאינפוזיה פעמיים ביום וקשר ישיר עם הצוות הרפואי בכל זמן שהייתי צריכה. הביקורים היו בשעות נוחות ולא בסיורי רופאים לפנות בוקר, האוכל היה האוכל לו אני רגילה והסביבה שלי הייתה במיטה שלי, בבית שלי, במקום שלי. והכל תחושה של מלון חמישה כוכבים". היא משחזרת בחיוך.
"שומרים על המטופלים מהסכנות שבבית חולים"
שושנה טופלה באשפוז בית במימון שירותי בריאות כללית והיא לא היחידה, "מאות מטופלים מקבלים אשפוז בית", אומר רונן נודלמן, מנהל מחוז חיפה וגליל מערבי ב'כללית'.
"ראינו שיותר מטופלים מעדיפים שירות זה מסיבות שונות וכיום בעיקר בשל החשש מקורונה. השירות שהתחלנו להפעיל בשנה האחרונה מיועד למי שזקוק לטיפול אינטנסיבי קצר מועד, של עד חמישה ימי אשפוז, שניתן עד כה רק באשפוז בבית החולים".
3 צפייה בגלריה
רונן נודלמן, מנהל מחוז חיפה וגליל מערבי ב'כללית - שרותי רפואה'
(צילום: כללית שרותי בריאות)
"השירות, שניתן באמצעות צבר רפואה, הינו ראוי ואיכותי ומבוסס על השגחה יום יומית על ידי רופא ואחות, בשילוב זמינות טלפונית 24/7, כולל התקנת עירויים למתן טיפול תרופתי דרך הוריד במידת הצורך ועוד. בנוסף במידה ויש צורך בבדיקה שדורשת יציאה מהבית, כמו צילום ריאות, המטופל מוסע לבדיקה וחזרה לביתו".
"בתוך 3-4 שעות רופא ואחות מגיעים לבית המטופל, מבצעים קבלה רפואית ומתחילים בטיפול". מסביר ד"ר איתמר עופר, מנכ"ל צבר רפואה את הפרוטוקול הטיפולי כחלק מזכויות המטופל המקבל את אשפוז הבית.
"מאותו רגע הצוות זמין בטלפון ישיר 24 שעות ביממה עבור המטופל ובני משפחתו. מעבר לזמינות הטלפונית, הרופא והאחות יבקרו לפחות פעם ביום כל אחד מהם, יעקבו אחר מצב המטופל וימשיכו בטיפול שנקבע. במידה ונדרשות בדיקות דם הן יילקחו בבית המטופל ובדיקות דימות יבוצעו או בבית המטופל או אם נדרש במכון דימות אליו יוסע המטופל באחריות הצוות. מניסיוננו בשלוש השנים האחרונות הסיכוי לחזור לאשפוז חוזר יורד לחצי במטופלים שאושפזו בבית".
נודלמן מוסיף ומדגיש כי המחלות המטופלות במסגרת זו הן בדרך כלל במצבים חריפים, כמו דלקות ריאות, דרכי שתן או צלוליטיס (דלקות עור עוריות). "מקרים בהם המטופל צריך לקבל טיפול דרך הווריד, לא מצריכים בהכרח אשפוז במחלקה פנימית בבית החולים. אם ניתן להימנע מכך, אנו שומרים על המטופל מפני חשש לזיהומים צולבים, הדבקות בקורונה וגם הנזקים הנלווים לניתוקו ממסגרת החיים הרגילה. בנוסף, נתפסת שלא לצורך מיטה בה עדיף שיטופל החולה הקשה והמורכב שחייב להגיע לביה"ח. הצורך הזה גובר בתקופה זו".
"בנוסף, ספציפית באזור בו פועל המחוז, כולל גליל המערבי, השירות הוא פתרון מצוין וחשוב גם בהיבט של הקושי הכרוך באשפוז בשל ריחוק גאוגרפי ממרכזים רפואיים".
ממי מבקשים להתאשפז בבית? נודלמן מספר כי 'כללית' מפעילה רשת של ששה מיונים קהילתיים רק במחוז חיפה וגליל מערבי הפועלים בשעות היום עד הערב ומוקד לילה וסופ"ש עם צוות איכותי הפועל בין כתלי בי"ח כרמל. "כאשר מטופל הגיע למיון הקהילתי או למוקד ונמצא כי נדרש אשפוז אך ניתן לתת אותו במסגרת האשפוז הביתי - השירות מוצע למטופל". הוא אומר.
צוות המיון הקהילתי מידע את מרפאת האם שיוצרת את הקשר עם צבר רפואה. "כמובן שהמטופל והמשפחה צריכים לרצות בטיפול בבית ובהסכמתם אנחנו מניעים את הדבר קדימה". לעתים מסלול אשפוז זה מוצע על ידי הרופא המטפל במרפאה, שמפנה לאשפוז בית במקום לחדר המיון ואשפוז בבית החולים".
ואם המטופל כבר הגיע לבית החולים, איך עוברים לאשפוז בית? "במידה והמטופל הגיע כבר לחדר המיון או אושפז במחלקה תמיד נכון לפנות לנציג הקופה בבית החולים ולשאול האם אפשר להעביר את האשפוז לאשפוז בבית", מסביר ד"ר עופר.
"זה המקום להדגיש שתמיד נכון יותר לנסות ולהשלים את הבירור והאבחון במסגרת הקהילה ובמידת הצורך להתאשפז בבית ללא הגעה לבית החולים כלל. המיונים הקהילתיים במרפאות הכללית נועדו לצורך זה."
כיצד משחררים מאשפוז בית? "כפי שנעשה בבתי החולים, כאשר הצוות הרפואי קובע כי מצבו של המטופל השתפר ואפשר לסיים את האשפוז, יוצא מכתב סיכום למטופל ולרופא המטפל". הוא מסביר "היתרון הוא ברצף הטיפולי, כאשר צוות המרפאה מיודע כל העת ושותף בהחלטות, מה שמונע נפילה בין כסאות והתייחסות נכונה לכלל בעיותיו הרפואיות של המטופל, בגישה כוללנית, כפי שנדרש ברפואה איכותית".
איך לשמור על טווחי התנועה בבית. ד"ר אילת דונסקי, ראש המגמה לפעילות גופנית בגיל מבוגר מהמכללה האקדמית בוינגייט מדגימה תרגילים פשוטים
המדור בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
