כאב עז באזור החזה עשוי לנבוע ממספר גורמים. מרבית האנשים שחווים כאב שכזה חוששים שהם עוברים התקף לב או סובלים מבעיה לבבית כלשהי. אבל לא רבים יודעים שכאבים בחזה עשויים לנבוע לפעמים מבעיה במערכת השריר-שלד באזור החזה ובעמוד השדרה החזי.
עמוד שדרה חזי נקרא גם עמוד שדרה טורקלי והוא כולל 12 חוליות הנמצאות מתחת לחוליות עמוד השדרה הצווארי ומעל חוליות עמוד השדרה המותני. לכל חוליה בעמוד השדרה החזי מחוברות זוג צלעות - אחת לימין ואחת לשמאל, כאשר בחיבור בין הצלע לחוליה נוצר המפרק הקוסטו-ורטברלי. מספר הצלעות כפול ממספר החוליות שכן מכל חוליה יוצאות שתי צלעות. בין כל שתי צלעות נמצאים השרירים הבין-צלעיים (האינטרקוסטלס), שבשילוב עם הסרעפת מהווים את שרירי הנשימה העיקריים.
קיראו עוד:
שבע זוגות הצלעות הראשונות מתחברות מלפנים לעצם החזה, צלעות 8 עד 10 מתחברות מלפנים לצלע 7 וצלעות 11-12 אינן מתחברות מלפנים, ולכן נקראות גם צלעות מרחפות. מטרת כלוב הצלעות הינו להגן על הריאות והלב שנמצאים בתוכו, כמו גם לסייע בתהליך הנשימה.
עמוד השדרה החזי יציב יחסית בגלל חיבור הצלעות מקדימה לעצם החזה ומאחור לחוליות. יציבות זאת מאפשרת פחות פגיעות בדיסקים הנמצאים בין החוליות, כך שאין זה מפתיע שבעיות דיסקוגניות (פריצות דיסק) שכיחות פחות באזור עמוד השדרה החזי ביחס לאזורים אחרים בעמוד השדרה, כמו הגב התחתון. רק כאחוז וחצי מכלל פגיעות הדיסק בעמוד השדרה מתרחשותאזור החזי, והפגיעות באזור זה הן לרוב שריריות.
קיימים מספר מופעים של פגיעות וכאבים המיוחסים לעמוד השדרה החזי:
סינדרום 4T
סינדרום 4T כולל כאבים עזים בבית החזה אשר מופיעים בדרך כלל בלילה בעוצמה שמעירה מהשינה. לכאבים אלו מתלווה בדרך כלל תחושה של נימול או כבדות בזרוע ותחושות של חום וקור בכף היד. התסמינים מופיעים לרוב בצד אחד של הגוף, והם באים והולכים. בבדיקה קלינית נגלה במישוש רגישות בחוליות העליונות של עמוד השדרה החזי (2T – 7T).
הסינדרום קרוי אמנם על שם החוליה הרביעית בעמוד השדרה החזי, אך היא אינה חייבת להיות מעורבת בהתרחשותו. לא תמיד ידועה הסיבה להתרחשות הסינדרום אולם נראה שיש קשר לרגישות עצבית במערכת העצבים האוטונומית באזור החזי העליון.
המערכת האוטונומית מפקחת על פעולות האיברים הפנימיים, אינה מודעת ואינה רצונית. היא מורכבת משתי מערכות משנה - סימפטטית ופראסימפטטית, כאשר המערכת הסימפטטית הינה מערכת מעוררת בעוד הפאראסימפטטית מרגיעה. אלו שתי מערכות עצביות אשר מעצבבות את אותם איברים פנימיים הפועלים באופן אוטונומי. כך למשל, המערכת הסימפטטית תגביר את דופק הלב, בעוד הפאראסימפטטית תייצב אותו.
במצבים של סכנה ולחץ (הילחם וברח) המערכת הסימפטטית נכנסת לפעולה מוגברת, וכאשר אנחנו מתכוננים לשינה, ידה של המערכת הפאראסימפטטית על העליונה. אלו שתי מערכות הפועלות במקביל ובאופן בלתי תלוי כחלק ממנגנוני הוויסות של פעולות האיברים הפנימיים. חוטי העצב של המערכת הסימפטטית יוצאים מחוליות שונות בעמוד השדרה החזי, בעוד חוטי העצב של המערכת הפארסימפטטית יוצאים מאזורים אחרים (עצב הוואגוס). כך שבאופן מדויק יותר ניתן לומר שסינדרום T4 קשור בעיקר לעומס על המערכת הסימפטטית באזור החזי.
הטיפול היעיל בסינדרום T4 הינו מוביליזציות ומניפולציות בחוליות המעורבות בעמוד השדרה הטורקלי. בדרך כלל מתרחש שיפור ניכר לאחר טיפולים ספורים או אפילו לאחר טיפול יחיד. מומלץ לפנות לייעוץ פיזיותרפי עם הופעת התסמינים שכן ככל שעובר יותר זמן בין הופעתם לטיפול, התגובה לטיפול מופחתת.
בעיה לבבית
כאבים ותעוקה באזור החזה עשויים להצביע על בעיה לבבית שאינה קשורה לסינדרום T4. לכן יש צורך לבצע בדיקות השוללות קיומה של בעיה לבבית לצורך יצירת אבחנה מבדלת. כך למשל, מטופלים רבים הסובלים מתסמונת T4 פונים תחילה למיון עם תלונות על חשש להתקף לב ועוברים בדיקת א.ק.ג שמציגה ממצאים תקינים.
תסמונת טיצה
גורם שכיח נוסף להופעה של כאבים בחזה הינה תסמונת טיצה (Tietze's syndrome) - דלקת סחוס הצלע – כשמונה עשרה אחוזים מהמטופלים המגיעים לרופא עם חשש להתקף לב סובלים בעצם מתסמונת זאת.
הכאב בדרך כלל נחווה ככאב חד, אך עלול להיות גם עמום, והוא מופיע בחזה העליון, לעיתים גם בליווי נפיחות. מקור הכאב הינו בדלקת המתפתחת בסחוס המחבר את הצלעות לעצם החזה, ובעיקר באזור הצלע השנייה והשלישית.
דלקת זו נפוצה יותר אצל אנשים צעירים והיא מתפתחת כתוצאה מגירוי מכני חוזר של אזורים אלו, כמו למשל עקב שיעול ממושך לאחר דלקת ריאות או אצל ספורטאים המתאמנים בחתירה. גם אצל חולי קורונה הסובלים מתסמינים נשימתיים ושיעול עלולה להתפתח התסמונת. גם כאן חשובה אבחנה מבדלת, שכן במקרים של כאב עז ומתמשך יש לשלול תסחיף ריאתי או התקף לב על ידי רופא.
סדקים ושברים בצלעות
סדקים ושברים בצלעות נגרמים עקב טראומות כמו תאונת דרכים או נפילה מגובה. הם עלולים להתרחש גם בספורט בו יש מגע כמו כדורגל, כדורסל או פוטבול, או כשברי מאמץ כתוצאה מהעומס השרירי המופעל על אזורים אלו בענפי ספורט כגון חתירה או הטלת כדור ברזל. סדקים בצלעות יכולים להיגרם גם משיעול ממושך, ובכל מקרה שיעול ונשימה עמוקה מגבירים את תחושת הכאב הנגרמת עקב סדק או שבר בצלעות.
שברים וסדקים בצלעות מופיעים גם כאשר ישנה ירידה בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס) ונשים בגיל מבוגר נמצאות בסיכון למצבים אלו. סוגים שונים של מחלת הסרטן, כמו סרטן ריאות או סרטן שד, עלולים גם הם לגרום לפגיעות בעמוד השדרה החזי וכך להעלות את הסיכון לסדקים ושברים.
לאבחון מדויק של שבר או סדק בצלע נדרשת הדמיית CT או MRI או בדיקת רנטגן. במקרים של תאונות דרכים או נפילה מגובה ישנה חשיבות קריטית לביצוע הדמיה כדי לשלול שבר או סדק בצלעות, כמו גם בעמוד השדרה בכללותו.
לאבחון של פגיעה ברקמות רכות כמו רצועות, מומלץ לבצע בדיקת MRI, בעוד לאבחון של שברים או סדקים מומלץ לבצע בדיקת CT או רנטגן. MRI נחוץ גם כאשר ישנם ממצאים של חולשות נוירולוגיות ויש צורך לבדוק האם קיימת פגיעה חמורה יותר בעמוד השדרה.
אי אפשר לקבע בגבס שברים בצלעות כיוון שהצלעות זזות כל פעם שאנחנו נושמים, אך ניתן להשתמש במשככי כאבים להפחתת הכאב וכמובן במנוחה יחסית ועומסים מותאמים. לרוב השברים מחלימים לאחר שלושה חודשים.
תסמונת TOS
תסמונת נוספת המופיעה בשכיחות של אחוז באוכלוסייה הינה תסמונת TOS - תסמונת מוצא בית החזה - שנגרמת לרוב עקב הקטנת הרווח בין הצלע הראשונה לעצם הבריח, או באופן פחות שכיח אצל חלק מהאנשים הנולדים עם צלע צווארית (= צלע נוספת מעל הצלע הראשונה).
תסמונת זאת יכולה להתחיל באופן ספונטני או עקב טראומה לצוואר או ליד. היא מאופיינת בתסמינים נוירולוגיים כמו תחושת נימול בכפות הידיים או בתסמינים המצביעים על פגיעה בתפקוד כלי הדם, פגיעה שמתבטאת למשל בקושי בהרמת הידיים מעל הראש. השרירים העיקריים שיכולים להיות מעורבים בתסמונת TOS הינם השריר הסקאלני הקדמי (Scaleneus Anterior) ושריר הפקטוראלס מינור.
אנשים הסובלים מתסמונת TOS צריכים טיפולי פיזיותרפיה של ארבעה עד שישה שבועות, אשר מיועדים להתייחס למרכיב הנוירולוגי של התסמונת. חשוב שהפיזיותרפיסט יהיה מומחה לטיפול בתסמונת שכן היא שונה מתסמונות אחרות המשפיעות על הצוואר, הכתפיים והזרוע. הטיפול הפיזיותרפי יתמקד בהפחתת הלחץ העצבי אשר גורם לתסמונת. הפחתה במשקל הגוף עשויה גם היא להקל על התסמונת. רק במידה והטיפול הפיזיותרפי הממוקד לא הועיל, ניתן לשקול התערבות ניתוחית.
אין עדיין מחקרים רפואיים מקיפים ורחבים מספיק כדי לבדוק השפעה של מחלת הקורונה על תסמונות הקשורות לעמוד השדרה. עם זאת, הרושם הראשוני המתקבל בקליניקה הינו עלייה בשכיחות הפניות והתלונות על כאבים באזור החזה בקרב אנשים שהחלימו מקורונה. נראה שלמגפת הקורונה השפעה שלילית נוספת, גם בתחום תסמונות שריר ושלד באזור החזי, אולם ניתן לומר שאנחנו יודעים כיצד לטפל בתסמונות אלו.
דודי קישבן, פיזיותרפיסט מנואלתרפיסט MScPT, מומחה לעמוד שדרה
