הציבור הישראלי-יהודי בישראל חווה עלייה הדרגתית, לינארית, אך מתמונה בחרדה כללית ובחרדה ספציפית לווירוס הקורונה, אך הוא אינו בפאניקה או היסטריה. כך מצאו קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון שבבאר שבע, שמדדו מזה שישה שבועות את מידת החרדה בישראל נוכח מגפת הקורונה.
את המחקר, המנוהל בידי מומחים בפסיכולוגיה, בריאות הציבור ורופאים, התחילו החוקרים עוד לפני שהגיע הווירוס לישראל, ומצאו שרמת החרדה הממוצעת עומדת על 2.17 מתוך 5. כיום, שישה שבועות אחרי, הממוצע עומד על 3.14. ניתן ללמוד אם כך, כי מדובר בעלייה מתונה ביותר, וכי רמת החשש נמצאת עדיין בתחום החרדה ורחוקה מפאניקה. באופן מפתיע, יש לציין, גילו החוקרים כי דווקא בשבוע שעבר, בו גדל מספר המתים והוחמרו ההנחיות לציבור, עקומת החרדה הושטחה. בתוך כך, עורכי המחקר מפצירים במשרד הבריאות ובמנהיגות הנבחרת להפגין עמדה מרגיעה ותומכת, לא מבוהלת.
"הבדיקה בשבוע שעבר שיטחה את העקומה", אומר יוזם המחקר פרופסור גולן שחר, מהמחלקה לפסיכולוגיה קלינית ורפואית באוניברסיטה. "הייתי בשוק. ציפיתי לעליה חדה בחרדה, לאור ההתבטאויות של חלק מהקברניטים (מנכ"ל משרד הבריאות צוטט כי מדובר באירוע שואתי, א.ק). מה שבטוח הוא שהמדידה מוכיחה את מה שטענו מראש - שאין פאניקה. האיום ממשי ונוכח בארץ, אבל הדפוס המתון של החרדה אינו תומך בכך שהציבור הוא בפאניקה או בהיסטריה".
צוות המחקר דגם 1000 מבוגרים מהאוכלוסייה היהודית דרך פאנל חברת המדגם (בהמשך יורחב המדגם גם לאוכלוסיה הערבית), ומדד את מדד החרדה, כאמור, טרם כניסת נגיף הקורונה לארץ, כאשר ברקע ידיעות על הידבקויות נרחבות בארצות אחרות. יום לאחר מדידה זו, כבר נמצאו נשאי קורונה בארץ. צוות המחקר המשיך לעקוב אחרי המדגם על בסיס שבועי, כאשר המדידה השישית נערכה בשבוע שעבר. מדידות נוספות ממשיכות להתבצע.הנבדקים נשאלו על החרדה הכללית שהם חווים, חרדה ספציפית לווירוס הקורונה, ועל עמדות כלפי משרד הבריאות.
פרופ' לימור אהרונסון-דניאל, ראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון השותפה למחקר, הסבירה כי השטחת העקומה במדידה ה-6 יכולה להתרחש כתוצאה ממספר סיבות. "לא מדברים על שינוי מגמה בגלל מדידה אחת", היא מסייגת, "אך אם היא מדוייקת, ניתן להסביר כי יש למידה והתרגלות של האוכלוסייה. למידה של הציבור מהן הדרכים בהן נדבקים, איך אנחנו מגינים על עצמנו ועל היקרים לנו, וכך מחזירים מעט מהשליטה במצב. ידוע שאובדן השליטה תורם לחשש וחרדה, אך אנשים הם סתגלנים ויש התרגלות לשגרה החדשה".
שותפים למחקר גם פרופ' נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, סגן מנכ"ל משרד הבריאות וחבר סגל בבית הספר לבריאות הציבור. פרופ' דוידוביץ ציין כי "יש חשיבות אדירה של מחקרים התנהגותיים כדי להבין את הקשר בין משתנים כמו חרדה, אמון במערכת לבין היענות להנחיות משרד הבריאות. זה אירוע מאוד דינמי וההיענות של האוכלוסיה קריטית".
3 צפייה בגלריה
"זה אירוע מאוד דינמי וההיענות של האוכלוסיה קריטיתפרופ' נדב דוידוביץ'
(אוניברסיטת בן גוריון)
ממצא נוסף הוא שתפיסה חיובית של הנבדקים את משרד הבריאות כדואג, חומל, בטוח בעצמו ומיומן, לוותה בירידה בחרדה הכללית במדגם הנחקר, דבר שבתורו תורגם גם לירידה בחרדה מהנגיף. יש להדגיש כי מדובר בנתון שנבדק רק במדד הראשון. החוקרים צפויים לבחון את התפיסה הזו בשנית, וייתכן מאוד שעם התקדמות התפתחות הנגיף וגילויים נוספים על בעיות בהתנהלות משרד הבריאות - בין היתר המחסור בבדיקות וקבלת תוצאות - התפיסה הזו תשתנה.
