העולם מחכה בקוצר רוח ליצירתם ולאישורם של חיסוני הקורונה, שצפויים להחזיר את כולנו לשגרה. אבל בינתיים החיים נמשכים בצל המגפה, ועימם שנת הלימודים הקרובה. עדיין לא ברור איך בדיוק תיראה השנה הזאת, כמה מהלימודים יועברו ב"זום", כמה בקפסולות, ואולי יינקטו גם שיטות אחרות. כך או כך, כדאי לכם, ההורים, להיערך מראש כדי להבטיח את בריאות הילדים – בתקווה שלפחות במחצית השנייה של השנה, לאחר אישור החיסונים, תשוב שנת הלימודים לסדרה.
לפניכם רשימת הטיפים, העצות וההמלצות לקראת שנת הלימודים הקרובה, והדברים שאתם צריכים לדאוג להם כבר עכשיו.
התאמת ילקוט לילדים
יש להניח שלא כל הילדים ישובו ללימודים במתכונת המוכרת לנו: הילדים הגדולים יותר יישארו בבית באופן חלקי, אולי אף מלא, וילמדו מרחוק באמצעות ה"זום". אולם נראה שהזאטוטים ישובו לספסל הלימודים, בקפסולות ובכיתות מצומצמות. לאלה צריך להתאים את הילקוט.
למה יש לשים לב? שהוא מתאים לממדי הילד, כדי למנוע נזקים מצטברים. חשוב לוודא שמשקלו של הילקוט כשהוא מלא לא יעלה על 15 אחוז ממשקל גופו של הילד. למשל, ילד השוקל 30 ק"ג צריך לשאת ילקוט שמשקלו הכולל, יחד עם התוכן שבתוכו, אינו מעל 4.5 ק"ג. לכן, כדאי להרגיל את הילד לשאת את חומרי הלימוד הנחוצים לאותו יום בלבד.
כמו כן, כשאתם בוחרים את הילקוט עליכם לוודא שהוא בעל רצועות כתף רחבות ומרופדות, שיפזרו נכון את משקל הילקוט. יש לוודא שניתן לשנות את אורך רצועות הכתף ושקיים ריפוד בגב הילקוט. אורך רצועת הכתפיים צריך להיות שווה. עדיף לבחור ילקוט המכיל מספר תאים, שיאפשרו לחלק את משקל הספרים והמחברות, במקום תא אחד או שניים שירכזו את המשקל בנקודה מסוימת ועלולים להזיק לגב. עיקר המשקל של הילקוט צריך להימצא מול מרכז הגב, ולא נמוך מאחורי האגן. כדאי לוודא שהילקוט כולל מחזירי אור, במיוחד במקרה שהילד חוזר הביתה בחשיכה – מה שצפוי להתרחש עם תחילת שעון החורף.
ישיבה נכונה מול מחשב
על אף ההמלצות להגביל את החשיפה של ילדים למסכים ללא יותר משעתיים, בעידן הקורונה – השימוש במסכים באופן ממושך בלתי נמנע מאחר שהשיעורים הפרונטליים מוחלפים ב"זום". אולם ישיבה לא נכונה גורמת לכאבים ולבעיות אורתופדיות רבות.
הקפדה על כמה כללים פשוטים עשויה למנוע נזקים וכאבים: מסך המחשב צריך להיות מוצב כך שהגבול העליון שלו נמצא בגובה העיניים. המסך צריך להימצא בהטיה קלה לאחור, והמרחק מהפנים צריך להיות בין 55 ל־75 סנטימטר. הכיסא צריך להיות יציב, עם משענת נוחה, והצוואר אמור להיות במנח זקוף אך לא מתוח, וגם לא כפוף.
את המקלדת יש למקם בגובה המרפקים, כשהזרועות נמצאות בצידי הגוף והאמות מונחות על השולחן או על משענות הידיים. הקפידו על תאורה מונעת סִנוור. אם המסך פונה לחלון כדאי לנקוט אמצעים למניעת סנוור, כמו התקנת וילון או שמשה מתאימה.
כדאי להרגיל את הילד לשנות תנוחה מדי פעם ולקום מהכיסא להפסקת רענון אחת לשעתיים למשך עשר דקות. כדי למנוע נזק לראייה, בהפסקות הללו כדאי להביט דרך החלון אל האופק.
נזקי הסמארטפון לצוואר
כן, זה קורה יותר בחופש הגדול מאשר בשנת הלימודים, אבל דווקא כשהילד מבלה שעות רבות בישיבה בכיתה או בחוגים, התוצאות ההרסניות של הסמארטפון על עמוד השדרה עלולות להפריע ביתר שאת. אנחנו מדברים על השימוש הבלתי פוסק בסלולרי, שאופייני בעיקר לבני נוער שאוחזים במכשיר כשצווארם כפוף.
מחקרים הראו כי כשהראש מכופף קדימה ב־30 מעלות, הלחץ על הצוואר שווה ערך למשקל של 18 ק"ג שמועמס עליו. כיפוף של 45 מעלות שווה ערך למשקל של כ־22 ק"ג. כיפוף בזווית של 60 מעלות מעמיס על הצוואר משקל של כ־27 ק"ג.
כדי שנבין איזה עומס אדיר מוטל על הצוואר, נספר שמשקלו של בקבוק קולה משפחתי הוא כ־1.5 ק"ג. כיפוף צוואר בזווית של 60 מעלות, שמעמיס עליו משקל של כ־27 ק"ג, שווה ערך לשלושה ארגזי קולה. התוצאה היא כאבי צוואר וגב, עייפות וכאבי ראש. לכן, הקפידו שצווארם של הילדים, וגם שלכם, יהיה כמה שפחות מכופף, והסמארטפון יהיה מורם ככל האפשר לעבר קו גובה העיניים.
בדיקת ראייה
הילדים לא תמיד יודעים להבחין שהם לוקים בבעיית ראייה. אחד הסימנים הראשונים לכך הוא קושי בהעתקה מהלוח, שעלול ליצור עצבנות, תסכול או קושי להישאר בקשב. פעמים רבות ילדים נשלחים על ידי המורים לאבחון הפרעת קשב וריכוז – כשהבעיה היא בעצם קוצר ראייה. ילדים כאלה עלולים להיות מתוסכלים, מדוכדכים ומסוגרים, להידרדר חברתית והישגית ואף לסבול מכאבי ראש ומהפרעות התנהגות.
סימנים שעלולים להצביע על בעיית ראייה אצל הילד כוללים כיווץ עין אחת או שתיהן, שינויים התנהגותיים חריגים כמו עצבנות, חרדה, תסכול, קושי להתרכז, תלונות על מיחושים שונים, קושי של הילד להבחין בעצמים, קריאה קרוב מאוד לעיניים, עייפות ושפשוף העיניים בתדירות גבוהה. עם זאת, פעמים רבות לא מופיע כל סימן חריג חרף בעיית הראייה, עד להידרדרות משמעותית.
בדיקת רופא עיניים ילדים ראשונה צריכה להתבצע כבר בגיל שנה. הבדיקות הנוספות מתבצעות אצל אחיות טיפת חלב. בדיקת רופא עיניים שנייה צריכה להתבצע לפני תחילת כיתה א', גם אם הילד אינו מראה סימן מחשיד לבעיה וגם אם אתם עצמכם לא חושדים בכך. מומחה ברפואת עיניים של ילדים עורך בדיקה מקיפה, הכוללת מיקוד ראייה, שלילת מצב של עין עצלה, פזילה ובעיות נוספות שלעיתים אינן נראות לעין. מומלץ לבצע בדיקת ראייה אצל רופא עיניים לילד אחת לשנה.
טיפול מונע לאסתמה
עם תחילת שנת הלימודים קיימת עלייה משמעותית בשיעור התקפי האסתמה. הסיבה לכך היא שילדים נחשפים לסביבה חדשה שכוללת וירוסים, לחץ נפשי ואלרגנים. אמנם עטיית המסכות הביאה להפחתה משמעותית מאוד בהדבקות ויראליות וחיידקיות, וגם להפחתה בתגובה אלרגית, אולם ילדים הסובלים מהתקפי קוצר נשימה עדיין נמצאים בסיכון מוגבר.
על פי ההנחיות, ילדים חולי אסתמה צריכים לחזור וליטול את הטיפול המונע במשאפים המכילים קורטיקוסטרואידים עוד לפני תחילת הלימודים. חשוב לציין כי חולי אסתמה שאינם מאוזנים נמצאים בסיכון מוגבר גם למחלת קורונה קשה.
מטרת הטיפול המונע בחולי אסתמה היא להפחית את רמת הדלקת והנפיחות סביב דרכי האוויר בריאות, ולמנוע את ההתקף מראש. רופאי הריאות ממליצים לרוב להשתמש במשאפים אלה כבר בחודש ספטמבר, באופן יומיומי, גם כשהילד מרגיש בריא לגמרי. זאת בשונה מהטיפול במשאפי ונטולין (מרחיבי סמפונות), המשמשים רק בעת הצורך (בזמן הופעת ההתקף) ומספקים הקלה מיידית וזמנית בלבד.
שעות שינה
המעבר מהחופש או מסגר הקורונה לשנת הלימודים אינו פשוט: הילדים התרגלו ללו"ז חופשי, לשינה מאוחרת ולחשיפה ממושכת למסכים, שפוגעת כשלעצמה גם במנגנון השינה התקין. התוצאה היא שהילדים מתקשים להתעורר, מה שיוצר לעיתים מריבות של ממש עם ההורים, ועייפות במהלך היום.
כדי להחזיר את השעון הביולוגי לתפקוד התקין כדאי למנוע מהילדים חשיפה למסכים לפחות שעה לפני השינה. השעה הזו צריכה להיות רגועה, בחדרם של הילדים, רצוי על מיטתם, בסיכום היום, בהקראת ספר או בקריאה עצמית.
כדאי להימנע מאכילת מאכלים ומשקאות ממריצים כשעתיים לפני השינה: שוקו, תה, משקאות הכוללים קפאין או מאכלים עתירי סוכר. לילדים מומלץ לישון 9־11 שעות ביממה, לבני נוער 8־10 שעות ביממה.
הקפידו על החיסונים
ודאו שהילד קיבל את כל חיסוני השגרה. זאת מאחר שבית הספר וגן הילדים הם "חממת זיהומים", שלרוב מתחילה את ההדבקה ההמונית במחלות זיהומיות. אם אינכם בטוחים שהילד חוסן באופן תקין, גשו לאחות המרפאה שלכם כדי שתבדוק בפנקס החיסונים ובמחשב אם הילד חוסן כרגיל. אם ילדכם סובל ממחלה או מאלרגיה, הקפידו ליידע בכך את המורה ואת אחות בית הספר ועדכנו אותם כיצד לפעול בשעת חירום.
תזונה נכונה
המזון חשוב לשם גדילת הילד, שמירה על בריאותו, אבל גם לריכוז וערנות ביום הארוך שצפוי לו. אם תַּקנו לילד הרגלי תזונה נכונים – ותחילת שנת הלימודים היא הזדמנות טובה מאוד "לפתוח דף חדש" ולעשות זאת – יש סיכוי שהם יישארו איתו לכל החיים:
שתייה: גוף האדם מכיל ברובו מים. הקנו לילד הרגלי שתיית מים נכונים, והוציאו מהתפריט לחלוטין משקאות ממותקים. השנה אישר איגוד רפואת הילדים האמריקאי לילדים הסובלים מעודף משקל לצרוך מעת לעת גם משקאות דיאט אם אינם מסוגלים לשתות את כמות המים היומית הנדרשת.
ארוחת הבוקר: זוהי הארוחה החשובה ביותר ביום, קריטית לשעות הריכוז שנדרשות בבית הספר ולהתאוששות לאחר צום של לילה ונפילת סוכר. כדאי לבחור בכוס חלב כשתייה ולהוסיף צלחת ובה שתי מנות חלבון נוספות – כמו ביצה וגבינות, יחד עם פחמימה כמו פרוסת לחם, וכדאי להוסיף גם ירק. לבית הספר, לצד הכריך, ציידו את הילד גם במנת פרי, ועדיף גם בירק.
הפרעות קשב וריכוז
לא, ריטלין, קונצרטה ואטנט אינן תרופות פלא, וכמו כל תרופה הן כוללות תופעות לוואי, יש להן שיעור הצלחה מוגבל והן לא מתאימות לכולם. אנחנו גם לא בעד לתת תרופה כשלא צריך. אבל חשוב לזכור שהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות הם ליקויים בפעילות המוח, ולא – המורים והרופאים אינם מנסים סתם "לדחוף" לילדים תרופות ללא צורך.
כשילד סובל מ־ADHD ואינו מטופל הוא בסיכון גבוה להידרדרות נפשית, נסיגה חברתית, פגיעה בהישגים הלימודיים, ובסיכון גבוה מאוחר יותר בחייו להתמכרות לאלכוהול, עישון ואפילו סמים. ילדים אלה נמצאים גם בסיכון גבוה לחבלות ולפגיעה בתאונות.
התרופות ל־ADHD, בניגוד לאמונות תפלות ופרסומי שווא ברשתות, אינן ניתנות בקלות, אלא לאחר אבחון מורכב ורב־שלבי שכולל בדיקות דם, ראייה, שמיעה, בדיקות מול מחשב ובדיקת מומחה. אם אתם חושדים שהילד סובל מהפרעות קשב וריכוז או מהיפראקטיביות, היוועצו ברופא הילדים שישקול את הצורך באבחון מסודר. *
בגלל אילו מצבים רפואיים יש להוציא ילד ממסגרת הלימודים?
1. כל ילד הסובל משילוב של חום יחד עם שיעול, נזלת או כאבים בגרון. מותר לשוב לגן 24 שעות לאחר ירידת החום. חום נחשב לגבוה בטמפרטורה של 38.2 מעלות ומעלה אצל ילדים עד גיל חודשיים ו־38.4 מעלות ומעלה אצל ילדים מעל גיל חודשיים.
2. כשהילד נראה במצב כללי ירוד: אם הוא אינו מגיב, עצבני, בוכה ללא הפסקה, מתקשה לנשום או כשמופיעה על גופו פריחה ההולכת ומתפשטת במהירות.
3. שלשול: מוגדר כיציאות צואה תדירות מימיות. אם הילד אינו גמול מחיתול, יש להוציאו מהגן עד חלוף השלשולים.
4. דיזנטריה: מוגדרת כשלשול דמי או רירי. במצב כזה יש להוציא את הילד מהגן ולגשת לבדיקה רפואית. החזרה לשגרה מותרת לאחר הפסקת השלשול הדמי או הרירי.
5. הקאות פעמיים או יותר במשך 24 שעות: במקרה כזה קיים חשש להתייבשות. יש להוציא את הילד ממסגרת הלימודים, לתת לו תמיסת מינרלים (דוגמת "מינרלי" או "אלקטרורייס") ולהחזירו לגן לאחר שההקאות פסקו. סימנים הדורשים בדיקת רופא כוללים יובש בפה ובלשון, מיעוט במתן שתן, בכי ללא דמעות, ירידה במצב ההכרה או ישנוניות יתר.
6. פטכיות: פריחה נקודתית אדומה שאינה נעלמת בלחיצה. מקרה זה דורש תמיד בדיקת רופא.
7. פצעים מפרישי נוזל על העור: דורשים בדיקת רופא וחזרה לגן רק לאחר אישורו.
8. דלקת עיניים חיידקית, המתבטאת בהפרשה עכורה - ירוקה או צהובה: מותר לחזור לאחר שתי מנות של טיפות אנטיביוטיקה.
9. דלקת גרון מחיידק סטרפטוקוק: מתרחשת אחרי גיל שלוש. לפני גיל זה ברוב המוחלט של המקרים החיידק אינו גורם למחלה בפעוטות. אם קיימת דלקת גרון חיידקית מוכחת מותר לחזור למוסד הלימודים לאחר שתי מנות של אנטיביוטיקה.
10. כינים, סקביאס, תולעים: מותר לחזור לגן לאחר הטיפול הראשון.
11. אבעבועות רוח: מותר לחזור לגן לאחר שהפצע האחרון התייבש או הגליד ולא נוצרו נגעים חדשים. לרוב לאחר שישה ימים מפרוץ הפריחה.
12. אדמת: מותר לחזור לאחר שבוע מפרוץ הפריחה.
13. שעלת: מותר לחזור לאחר חמישה ימים של טיפול אנטיביוטי. אצל ילד שאינו מטופל אנטיביוטית, מותר לחזור ללימודים לאחר 21 ימים.
14. חזרת: החזרה מותרת לאחר חמישה ימים מתחילת הנפיחות של הבלוטות.
15. חצבת: החזרה מותרת לאחר ארבעה ימים מפרוץ הפריחה.
16. מחלת הפה והגפיים (שימו לב – מחלת הפה והטלפיים היא מחלה אחרת, שקיימת בבעלי חיים בלבד): מותר לחזור לגן לאחר שהפצע האחרון התייבש והילד אוכל ושותה חרף האפתות בפה.
17. דלקת גרון לא מסטרפטוקוק: אין מניעה מלהחזיר לגן.
18. קורונה: בכל חשיפה לחולה מאומת, חשד למחלה, וכמובן לאחר בדיקת קורונה ועד לקבלת תשובה שלילית – יש להישאר בבידוד בבית.
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet.
