צפו: הנשים שמשקמות סוסים ומשתקמות ממחלת הסרטן
(צילום: רועי עידן)
במושב קלחים שבנגב, בחוות "בר במדבר", תוכלו למצוא מדי יום שישי קבוצה של נשים מחלימות מסרטן שהרכיבה על סוסים שינתה את חייהן. כל יום שישי בבוקר הן נפגשות לרכיבה טיפולית על סוסים שמשרד החקלאות הציל מהתעללות, ומשתתפות במיזם ייחודי בארץ "רוכבות לחיים".
ד"ר צביה מילדנברג, רופאת סוסים במשרד החקלאות מספרת על סגולותיהם הטיפוליות של הסוסים. "יש שתי חיות טיפוליות ידועות, שהן חתולים וסוסים. סוסים הם חיה מופלאה. האנרגיות, הרכיבה, התנועה עליהם, זה מספק המון קווים רפואיים להבראה. להשתקם ממחלה עם סוס שצריך שיקום בעצמו, והנתינה לבעל החיים זמן ותשומת לב, יוצרים משהו מופלא. זה עובד במישור של נוער בסיכון, במישור של שיקום מגמילה וגם עם מחלימים ממחלת הסרטן. יש משהו מרפא בלדאוג לאחר ופחות לעצמך".
כבר יותר משנה שהנשים מגיעות פעם בשבוע לבלות זמן עם הסוסים. הכל החל בזכות רקפת ונונו, בת 55, מדריכה טיפולית לרכיבת סוסים מערבית שחלתה פעמיים במחלת הסרטן. "זה חלום חיי, המיזם הזה לנשים שמתמודדות עם סרטן השד", היא מסבירה. "הייתי במצבי דיכאון מאוד קשים, לא יצאתי מהבית, מחשיכה את החדר ומתכסה בשמיכה. הסרטן גרם לי להפוך מאישה שמחה ואנרגטית לאישה חשוכה. ועדיין - הוא גרם לי להבין שאני יוצאת לקורס להדרכת רכיבה טיפולית ומרימה את המיזם הזה".
בפעם הראשונה שחלתה בסרטן, רקפת החלה לחוות חששות תמידיים שהמחלה תחזור והיא תחלה בה שוב. עם שובה של המחלה, כחמש שנים לאחר מכן, עברה רקפת כריתה ושחזור של שני השדיים שלה. כתוצאה מכך, היא החליטה ללמוד רכיבה טיפולית והחלה ללמד נשים אחרות להתמודד עם המחלה באמצעות רכיבה על סוסים, ולדאוג למקום פתוח עבורן, בו תוכלנה לדבר על הכל ולתמוך האחת בשנייה.
"כשהבראתי, חיפשתי כל הזמן משהו שירגש אותי", היא מספרת. "הרגשתי תחושה נוראית של ריקנות, סוג של פגיעה באגו שלי. זה התחיל ממסעי קניות, מסעדות, בילויים, אבל שום דבר לא הביא לי את הריגוש הזה. כן הצלחתי להרגיש ככה כשרכבתי על סוסים בטיול שעשיתי בחו"ל. זה עשה לי טוב. נשבעתי שאיך שאני מגיעה לארץ אני נרשמת לחוג רכיבה, וכך היה".
רקפת מצאה את הסוסה ג'ייד, שעברה התעללות, והיא חלק מפרויקט של משרד החקלאות להצלת בעלי חיים. "היא הייתה טעונה, אי-אפשר היה לעבור איתה את הגדר. כששמעה קול של גבר היא הייתה נכנסת לפינה של התא, כנראה כי התעללו בה. זה היה מחזה מאוד קשה ובנינו אחת את השנייה", היא מספרת.
"אנחנו כמו משפחה"
הפרויקט להצלת בעלי חיים שעברו התעללות קיים כבר 16 שנים. "במסגרת הפרויקט אנחנו בודקים כל תלונה במשרד שמתקבלת על חשד להתעללות בסוסים וחמורים. אחרי שאנחנו מצילים אותם, הסוסים נמצאים במצב שהם זקוקים לשיקום נפשי בעיקר, ואנחנו מעבירים אותם למשפחות מאמצות", מספרת ד"ר מילדנברג. "הרבה מהמשפחות לוקחות את זה צעד אחד קדימה ומפגישות את הסוסים עם אנשים ונוער, והתוצאה מדהימה עבור שני הצדדים".
בית ספר לרכיבת סוסים שלמדה בו רקפת, "בר במדבר", הוא בהנהלתה של מורלי בר ומתפקד כ-"משפחה מאמצת" שכזאת. משרד החקלאות העביר למקום כבר תשעה סוסים שמפקחי המשרד הצילו. "הם משקמים ומשתקמים", מסבירה מורלי. כך לדוגמה היא מציגה את המקרה של הסוס פטר, בן ה-30, שהגיע אל מורלי לפני שמונה שנים, מפוחד, עם חרדות רבות מנטישה ומאלימות.
פטר הגיע מדרום הארץ, שם סבל מהתעללות ומאלימות קשה. לאחר מספר התראות ואזהרות של מפקחי משרד החקלאות, ועל אף הקשיים שהערימו הבעלים, השירותים הווטרינריים ומפקחי המשרד החרימו את הסוס והעבירו אותו למתקן מוגן בו הוא קיבל טיפול רפואי והשתקם. לאחר שהוצע לאימוץ, נמצאה המשפחה המתאימה והוא הועבר לחוות הסוסים "בר מדבר", שתכין אותו לקראת האימוץ המתקרב.
משהגיע למורלי, בעלת בית הספר לרכיבה על סוסים, היא טיפלה בו ,המשיכה את תהליך השיקום ועד מהרה התאהבה בו וביקשה להשאירו בחווה. מאז, מלווה פטר את מורלי, והשניים מסייעים לרוכבים רבים ולאנשים עם טראומות, ילדים עם מוגבלויות ואנשים בעלי קשיים שונים. "זה תהליך ארוך, זה לא קורה בן-רגע, ולפעמים יכול לקחת שנים, אבל שיקום קורה ועובד כל פעם מחדש", היא אומרת.
אורנה כץ, בת 68, אימא ל-3 ילדים וסבתא ל-9 נכדים, לא חשבה מעולם כי תגיע לחווה או לרכיבה על סוסים. במסגרת בדיקה שגרתית לפני כ-8 שנים, היא גילתה שהיא חולה בסרטן השד, ותוך מספר ימים התעשתה על עצמה וביקשה לבצע את הניתוח להסרת הגידול בהקדם האפשרי. תוך 17 ימים עברה אורנה את הניתוח והחלה בסדרת הקרנות נוספות.
לאחר מספר טיפולים, נתקלה במודעה של רקפת, מדריכת הפרויקט, שקוראת לנשים להצטרף לפרויקט החדש שלה - "רוכבות לחיים". על אף הפחד שלה מבעלי חיים, הרגישה אורנה כי עליה לפנות לרקפת ולהתגבר על הפחדים, על מנת להשקיע בנפש והתאהבה בתהליך ובעשייה.
משתתפת נוספת בקבוצה היא איריס מדמון, בת 61, אימא ל-4 ילדים וסבתא ל-7 נכדים. מאז הניתוח שעברה, איריס חיפשה אחר מסגרת כלשהי שתעזור לה ותרים אותה מבחינה פיזית ומבחינה נפשית. איריס גילתה שהיא חולה במחלת הסרטן לפני כשנה וחצי. לאחר כחצי שנה עברה ניתוח לכריתת השד. כאשר שמעה לראשונה מביתה על רכיבת סוסים טיפולית, מיד החלה לברר עם כל החוות בדרום עד שהגיעה לחווה של מורלי ונענתה בחיוב. מהרגע שהגיעה למקום, איריס ידעה כי מצאה את מה שחיפשה.
גם שולי שמיר, בת 54 ואימא ל-3 ילדים, פנתה לשיקום באמצעות רכיבה. שולי חלתה לפני כשנתיים וחצי, ובמשך שנה עברה טיפולי כימותרפיה ניתוח והקרנות. היא חיפשה משהו שימלא אותה. שולי רוכבת על פטר, שניצל בזכות מפקחי משרד החקלאות, ויש להם קשר מיוחד. "זה נתן לי תקווה וכוח ותחושת העצמה", היא מספרת. "אם אני יכולה להשתלט על סוס ענק ושכל כך פחדתי ממנו, מה זה סרטן? זה קטנצ'יק, ואני אנצח אותו. מאוד חשוב להגיד שהקבוצה היא דבר מאוד תומך. הייתי בכל מיני קבוצות פייסבוק וכאן זה המגע האישי, אנחנו כמו משפחה". הנשים בקבוצה ניצחו את מחלת הסרטן והחיבור החזק שנוצר עם הסוסים שניצלו משמשים עבורן כעוגן. עכשיו הן מקוות שעוד נשים יצטרפו להציל סוסים ולחזור בעזרת הסוסים לחיים.
