בשיתוף אסטרהזניקה
הלב שלנו הוא משאבה משוכללת המסוגלת להתכווץ ובכך לדחוף את הדם מהלב אל הגוף. במהלך הרפיית שריר הלב, דם זורם אל עורקי הלב וממלא אותם בדם עשיר בחמצן. שריר הלב עובד ללא הפסקה, במטרה לספק לכל האיברים דם וחמצן באופן רציף.
"אי ספיקת לב", הוא מצב שבו הלב אינו מצליח לספק דם וחמצן במידה מספקת לצרכי הגוף. בעבר הייתה סברה שהתסמונת הזו נגרמת בעיקר כתוצאה מתפקוד לקוי של הלב בהתכווצות, אולם, בלפחות ממחצית מהמקרים, אי ספיקת לב נגרמת כתוצאה מבעיה בהרפיית שריר הלב.
עייפות, חולשה ואפילו שיעול
התסמינים של הסובלים מאי ספיקת לב הם רבים. התלונות הנפוצות ביותר הן ירידה ביכולת לבצע מאמצים ותחושה של עייפות וחולשה לאחר פעילות ולו הקלה ביותר. פעמים רבות, במצבים בהם המטופל סובל מאי ספיקת לב מתקדמת, הוא יחוש עייפות וחולשה גם במצבי מנוחה. לעיתים החולים מתלוננים על קוצר נשימה והרגשה של 'דפיקות לב' מואצות. בחלק מהמקרים מופיע – באופן מפתיע – שיעול בעיקר בשעות הלילה. מרבית המטופלים אינם נוטים לשייך את התופעה הזו לאי ספיקת לב אבל תסמין זה נגרם מפני שהלב אינו מצליח לספק כמות מספקת של דם לרקמות בגוף בכלל ולריאות בפרט. כך למעשה מצטברים נוזלים בריאות שמקשים על המטופל לנשום.
אבחון של אי ספיקת לב מתחיל בשיחה של המטופל עם הרופא, במהלכה מציג המטופל את התלונות העיקריות מהן הוא סובל. לשיחה זו יש ערך חשוב על מנת לקבוע את האבחנה הרפואית. במרבית המקרים יופנה המטופל לבדיקת אקו-לב. זו בדיקה פשוטה ולא כואבת , למעשה זו בדיקת אולטרה-סאונד של שריר הלב המאפשר לרופא לצפות בלב ולהעריך את תפקודו.
אי ספיקת לב נגרמת ממגוון סיבות. הסיבה השכיחה נגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי של שריר הלב הנגרם בעקבות התקף לב .ישנן סיבות נוספות הגורמות לאי ספיקת לב כמו בעיה במסתמי הלב, היצרות המסתמים או דליפה מהם באופן מתמשך, מומים מולדים במבנה שריר הלב, שקיעת חלבונים שונים בשריר הלב, פגיעה בשריר כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות לאורך זמן, טיפולים כימותרפיים ועוד. גורם נוסף שעלול לגרום לאי ספיקת לב ומופיע בעיקר אצל מטופלים צעירים, הוא דלקת בשריר הלב הפוגעת ביכולת הכיווץ וההרפיה שלו שמביאה לאורך זמן למצב של אי ספיקת לב.
מחלה נפוצה עם מודעות נמוכה
אי ספיקת לב היא מחלה כרונית נפוצה. מחקרים שונים העריכו כי ברחבי העולם יש לפחות כ-20 מיליון בני אדם הסובלים מאי ספיקת לב. בישראל מאובחנים כ-200 אלף חולים בדרגות חומרה שונות, המהווים כמעט 2% מהאוכלוסייה הכללית. על פי הערכה כ-3,000 חולים בישראל סובלים מאי ספיקת לב מתקדמת, המצריכה אשפוז בבית החולים.
אי ספיקת לב יכולה להיות מחלה אקוטית ולעיתים גם קטלנית, ששיעורי התמותה ממנה גבוהים במיוחד. הערכה רפואית שנעשתה לאחרונה מצאה שכ-20% מהסובלים מאי ספיקת לב חמורה ימותו בפרק זמן של שנתיים אפילו במקרים בהם החולים מקבלים טיפול מיטבי למחלה.
למרבה הצער, על אף השכיחות הגבוהה של אי ספיקת לב, המודעות למחלה נמוכה, ומרבית האנשים הסובלים ממנה כלל לא יודעים זאת. אי ספיקת לב מתמשכת פוגעת בתפקוד החולים ומביאה לעומס כבד על מחלקות האשפוז בבית החולים. מעשנים, חולים עם יתר לחץ דם, סכרת, השמנת יתר וכו' נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה לפתח גם אי ספיקת לב. יחד עם זאת, אי ספיקת לב עדין נחשבת למחלה המאפיינת את הגיל המבוגר.
בזכות התקדמות המדע והרפואה שהובילה עם השנים לעלייה בתוחלת החיים, ישנם יותר ויותר חולים הסובלים מאי ספיקת לב.
מחלת הסוכרת עלולה לפגוע בכלי הדם ובשריר הלב עצמו, ולהביא את החולה למצב של אי ספיקת לב. בשנים האחרונות הועלתה דרישה של רשויות הבריאות בעולם כמו ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) שכל תרופה ייעודית לסוכרת תעבור גם מבחן בטיחות עבור חולי לב. כתוצאה מדרישה זו נמצא כי ישנן קבוצות של תרופות מסוימות שנועדו בכלל לטיפול בסוכרת אך הן מסוגלות להגן על הלב, להוריד את מספר האשפוזים בשל אי ספיקת לב ואף להוריד תמותה אפילו בחולים שאין להן סוכרת.
פעילות גופנית, טיפול תרופתי והשתלת לב
חולים שאובחנו כסובלים מאי ספיקת לב, צריכים להיות מטופלים במרפאה ייעודית לחולי אי ספיקת לב הקיימת במרבית בתי החולים בישראל ואף בחלק ממרפאות הקהילה. לחולים אלו מומלץ לבצע פעילות גופנית מבוקרת במסגרת תוכניות לשיקום לב. פעילות גופנית הוכחה כמשפרת את איכות חייו של המטופל על מנת לסייע לו לחזור לתפקוד יום יומי תקין או כמעט תקין.
כיום ישנם מספר טיפולים נפוצים לאי ספיקת לב: קבוצת הטיפול התרופתי – ישנן תרופות הגורמות לסילוק נוזלים וסוכרים מהגוף דרך מערכת השתן, ישנן גם תרופות שמאטות את קצב הלב על מנת לשפר את פעולתו (חוסמי בטא). בחלק מהמקרים נעשה שימוש בתרופות המרחיבות את כלי הדם ומאפשרות זרימה טובה יותר של הדם ובכך למעשה הן משפרות את תפקוד הלב.
בחולים עם אי ספיקת לב קשה קיימת התוויה להשתלת קוצב לב-דפיברילטור. מטרת ההשתלה היא לאתר הפרעות קצב חדריות קטלניות ולטפל בהן ובכך למנוע מוות פתאומי של המטופל. במקרים בהם אין הטבה או יעילות בטיפול תרופתי, ישנם פתרונות נוספים כמו השתלת קוצב לב ייעודי (קוצב דו-לשכתי) .
במקרים חמורים יותר של אי ספיקת לב מתקדמת, יומלץ למטופל לעבור השתלת לב מתורם. למרבה הצער בישראל קיים מחסור אקוטי בתרומות אברים ולכן בחלק מהמקרים נהוג לבצע השתלת לב מלאכותי, המשמש לעיתים כ"גשר" עד שיימצא תורם. לאחרונה אנו רואים יותר ויותר מקרים בהם הלב המלאכותי הופך לקבוע ומאפשר לחולים לחיות חיים רגילים כמעט לחלוטין.
הכותבת הינה מנהלת היחידה לאי ספיקת לב במרכז רפואי מאיר
בשיתוף אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 09:02, 15.11.20
