מה הקשר בין כוכב הרשת הפופולרי, המוזיקאי איסאטו (Isato), לד"ר מיכל איכט מהמחלקה להפרעות תקשורת באוניברסיטת אריאל? לכאורה לא הרבה. אך השניים איחדו כוחות למחקר על שיפור יכולות הדיבור באמצעות ביטבוקס - אמנות מוזיקלית בה יוצרים צלילי כלי נגינה בעזרת הפה בלבד - ויצרו שיטת טיפול המסייעת לבעלי מוגבלויות הנקראת Beatalk.
"היתרון בשיטה", מסכימים השניים, "שהיא אפקטיבית, לפעמים גם יותר מהגישה המסורתית לטיפול. השיטה מונגשת, התרגול והלימוד חוויתיים ויכולים להיות פרטניים או קבוצתיים ובעלות נמוכה".
לא מעט מתבגרים ומבוגרים סובלים מקשיי דיבור ולקויות הגייה משמעותיות. ביניהם ניתן למנות אנשים עם לקות על רקע CP, מומים כמו חך שסוע, לקויות נרכשות בעקבות תאונות וחבלות, מחלות נוירולוגיות-ניווניות ותסמונות שונות. קשיי הדיבור מהווים מגבלה משמעותית בחיי היומיום, יוצרים כשלים תקשורתיים וחסם אמיתי בשילובם בחברה.
לדברי ד"ר איכט, לעיתים השיטות המוכרות והמסורתיות בתחום הן "בעלות הישגים מוגבלים ודלים. בחלק מהמקרים המטופלים עייפים ומאוכזבים מההתקדמות האיטית שיכולה להימשך שנים. שיתוף הפעולה והמוטיבציה נמוכים מכדי לעבוד ולתרגל. לכן שיטת הטיפול שמבוססת על הפקת צלילים ומקצבים של ביטבוקס – הוא בהחלט צורך לרבים".
"הבנו כמה כוח יש לזה. ביטבוקס זה לא רק כיף"
המוזיקאי איסאטו, מוביל בתחום הביטבוקס זה למעלה מעשור, עוסק בא-קפלה ובעל תפקיד ראשי בהרכב "ווקה פיפל". לדבריו, המחשבה על פיתוח שיטת טיפול עם ביטבוקס החלה לפני כארבע שנים, בעקבות מפגש עם ילד בן 11 ממרכז הארץ. "הוא הגיע עם אמא שלו אחרי שהיא חיפשה עבורו פעילות שתתאים לבעיות השמיעה-דיבור שלו", הוא משחזר.
"ראיתי מולי אמא סקפטית ולצידה ילד מתוק חסר ביטחון וביישן, שהתקשה להתמודד עם קשיי הדיבור והגמגום שלו. ילד מנודה חברתית שספג מהסביבה עלבונות. התחלתי איתו בכמה צלילים. זה נתפס לו כמאוד 'קול' וכיף והוא שיתף פעולה מיד", מספר איסאטו. "התחלנו לעבוד יחד ולנתב את הקול שלו למקומות יפים. אחרי כמה מפגשים הדיקציה הייתה טובה יותר, הוא החל לשלוט בעוצמות הקול שלו, היה שיפור ניכר בגמגום. העובדה שהוא דיבר בצורה טובה יותר וזורמת הביאה לשינוי משמעותי בחייו. הילד המנודה והלא פופולארי של הכיתה הפך להיות הילד ה-'קול' בעל היכולות המוזיקליות. ההשפעה הייתה ניכרת ומהירה. זו הייתה הנקודה שהבנתי שזה משהו הרבה יותר גדול ממה שחשבתי ושאני חייב לפתח את זה כדי לעזור לכמה שיותר ילדים כמותו".
המפיק המוזיקלי אלעד שרייבר, שותפו העסקי של איסאטו, מוסיף: "פתאום הבנו כמה כוח יש לדבר הזה ושביטבוקס זה לא רק כיף ופאן". השלב הבא, הוא מספר, היה להגיע למומחים בתחום קלינאות התקשורת ושיבושי הגייה. "ד"ר מיכל איכט הייתה הראשונה ש'תפסה' אותנו. צפינו בסרטונים שהעלתה לאתר שלה והתחושה הייתה שהגענו למה שחיפשנו. להכי טובה שיש".
"ד"ר מיכל עשתה אדפטציות ובררה טכניקות מתוך הביטבוקס שלנו", מספר איסאטו. "כך בעצם נוצרה שיטת ה-Beatalk, כחלק ממערך של טיפול בדיבור. אחרי למעלה מעשור בתחום, פתאום ראינו שיש לביטבוקס ערך נוסף. זה ריגש אותנו ובער בנו לחקור עוד".
איסאטו, שמסוגל להפיק באמצעות קולו צלילי תופים, חצוצרות, גיטרה בס ועוד תוך כדי שירה היה אטרקציה מרעננת עבור ד"ר איכט, שלראשונה נחשפה לתחום המוזיקלי הזה. "בדקתי את הנושא בספרות המקצועית והתברר כי רבים מהצלילים המופקים בביטבוקס מקבילים לצלילי הדיבור. למשל, צליל תוף הבס מקביל לצליל פ'. צלילי המצלתיים מקבילים לצלילים ת' או צ'. הבנתי גם שהפקת הביטבוקס כרוכה בפעילות קול אינטנסיבית, אך והלמידה קלה ומהנה".
איסאטו ושרייבר מדגישים, "היה לה מאוד חשוב לבדוק על המטופלים שלה את השיטה ולראות שזה אכן עובד לפני שיוצאים למחקר רציני". ואכן, תוך זמן קצר מהמפגש הראשוני, בוצע מחקר העוסק בבדיקת יעילותה של השיטה Beatalk, שמטרתו שיפור הדיבור בקרב מבוגרים בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית.
המחקר יצא לדרך עם 12 בעלי מוגבלויות בחומרה בינונית בגילאי 24 ועד 48, שהגיעו למרכז יום טיפולי-סיעודי של עמותת עמיחי. נופר בן דוד, קלינאית תקשורת ראשית בעמותה, מסרה כי הנחקרים כולם בעלי מובנות דיבור נמוכה ולקויות היגוי ודיבור. משתתפי המחקר חולקו לשתי קבוצות: קבוצת המחקר (6 משתתפים) שתרגלו ביטבוקס וקבוצת הביקורת (6 משתתפים) שתרגלו בשיטת טיפול היגוי מסורתית-מוטורית, בה יש למידה של צלילים ותרגול של מילים.
"תוצאות המחקר", מסכמת ד"ר איכט, "העידו על שיפור גדול יותר בקבוצת המחקר לעומת קבוצת הביקורת במספר מדדים, בהם דיוק בהגייה, במדדי קול, ובאיכות התקשורת של המשתתפים. ממצאי המחקר תומכים ביעילות שיטת Beatalk ככלי לשיפור הדיבור של מבוגרים בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית".
"נמצא עוד שהטיפול והתרגול החוויתי והמהנה הביא למוטיבציה הגבוהה שבאה לידי ביטוי הן בשיתוף פעולה אפקטיבי במפגשים הטיפוליים והן בנכונות לתרגל בין המפגשים", היא מסבירה. "החברים רצו להתאמן, נהנו להפיק את הצלילים, חיזקו זה את זה, והיו מאד מגויסים ללימוד ולתרגול הקבוצתי, ובנוסף היו מאוד מחוייבים ל'להקה' שאליה הם שייכים".
"קיבלנו את החותמת המחקרית לדבר שידענו קודם"
נורית (שם בדוי) מרמת השרון, אם לבן 25 בעל לקות דיבור בדרגה בינונית, מספרת: "בהתחלה לא ממש הבנתי למה צריך להביא את הבן שלי למפגשים מוזיקליים ומה הקשר ללקות שיש לו. הגענו כי כבר היינו מיואשים ומתוסכלים, וגם לבן שלנו היה חוסר רצון לעשות עבודה. אחרי שני מפגשים במחקר כבר ראינו את התוצאות. בתחילת המפגש הראשון הוא כבר איים לעזוב כך שלא האמנו שהוא ישתף פעולה. ההתמדה היתה גם בגלל איסאטו אבל בעיקר בגלל החברים בקבוצה והאווירה הטובה שהייתה שם. מהורים סקפטיים הפכנו להורים תומכים ונלהבים".
"כשאת חושבת על Beatalk תחשבי על 'חדר כושר לפה'", מסביר שרייבר. "כשתינוק נולד עם שיבוש הגייה, הוא נולד עם אזורים רבים בפה שאינם מפותחים. כשהוא מתחיל להפעיל את האזורים הללו, הם מתחזקים ומשפרים את כל הקשור בהגייה ובדיקציה. עכשיו קיבלנו את החותמת המחקרית לדבר שידענו קודם".
איסאטו ושרייבר הכירו בזמן שירותם הצבאי בשנת 2009. אהבתם המשותפת למוזיקה הביאה אותם לשיתוף פעולה בן למעלה מעשור. "עוד לא שמעת את איסאטו 'עושה' חצוצרה. זה מטורף", אומר שרייבר בהתלהבות. איסאטו מיד מדגים ומחקה מנגינות מוכרות במגוון סגנונות - ג'ז, מזרחית, רוק והיפ-הופ.
הם נלהבים לשתף בסיפורי ההצלחה של שיטת ה-Beatalk. "הגיעה אלינו ילדה בת 17 שאחרי סבל של שנים אצל קלינאית תקשורת ותסכול - הגענו איתה להצלחה אדירה", משתף איסאטו. "בחור נוסף בן 25 הצליח להוציא צליל אחד בלבד עם האות ק'. ישבנו בקבוצה וכולנו עודדנו אותו וחיזקנו אותו שיעשה עוד 'ק' אחד. אחרי 40 דקות הוא הוציא צליל 'ק' שלוש פעמים רצופות. קלינאית התקשורת לא האמינה. היא הודתה ששנה היא מלמדת אותו וללא הצלחה. זה היה וואו גדול".
במקביל לחלום שלהם להנחיל את השיטה לכמה שיותר מטפלים וקלינאי תקשורת, השניים החלו במגעים עם משרד החינוך במטרה לשלב את שיטת ה-Beatalk כחלק ממערך הלימודי בבתי ספר. לחוששים, מדגישים השניים, "לא חייבים להיות מוזיקאים בשביל שזה יעבוד, ובמבחן התוצאה - התוצאות היו מדהימות. המסקנה היא ששווה להתאמץ, להיות קצת פתוחים ולסגל חשיבה מחוץ לקופסא".
