הכול כבר היה מוכן לקראת חתונתם של מרינה סרבראנסקי וטרס שפירקו, בני 30 מנתיבות, שתוכננה להיערך במארס הקרוב. בני הזוג כבר קבעו מועד באולם אירועים, שילמו מקדמה, שלחו הזמנות וקנו טבעת, חליפה ושמלה. ההתרגשות הייתה בשיאה, ואז קרה אסון גדול: שפירקו, מהנדס מכונות במקצועו, התחשמל בדירתו בעת שעסק בתיקון מכשיר חשמלי, ומת במקום. בצעד חריג פנתה זוגתו לבית המשפט בבקשה לשאוב זרע ממנו - ונענתה בחיוב. "עולמי חרב עליי", היא אומרת. "דיברנו על בית, על משפחה ועל ילדים".
2 צפייה בגלריה
מרינה סרבראנסקי עם בן זוגה המנוח, טרס שפירקו ז"ל. "אני עדיין בהלם"
(צילום: אלבום פרטי)
זה קרה במוצאי שבת לפני שבועיים. סרבראנסקי יצאה מהבית עם הכלב לעשות סיבוב בחצר, ואילו בן זוגה ב-11 השנים האחרונות נשאר בבית ותיקן מכונה חשמלית שהיה בה שנאי. אף שהיה מהנדס מיומן, וקיבל תעודות הצטיינות בעבודתו ובלימודיו, נראה שקרתה לו תקלה במהלך תיקון המכשיר. "חזרתי הביתה ולא מצאתי אותו", סיפרה אתמול זוגתו בשיחה עם ynet. "חשבתי שהוא יצא. זה נראה לי מוזר. יצאתי למרפסת וראיתי את כלי העבודה שלו על השולחן. לא הבנתי לאן הוא נעלם. חיפשתי בחדרים בבית, אבל הוא לא היה. חזרתי שוב למרפסת, ואז מצאתי אותו ללא רוח חיים. הזעקתי את מד"א מיד. אני עדיין בהלם, לא מעכלת".
בני הזוג תיכננו להינשא בספטמבר האחרון, אבל בגלל מגבלות הקורונה דחו את החתונה למארס, בתקווה שעד אז יוכלו לקיים אירוע גדול. "שנינו מאוד אוהבים ילדים", סיפרה סרבראנסקי. "מאוד רצינו להביא ילדים לעולם, וכל הזמן דיברנו על זה".
מיד לאחר האסון פנו סרבראנסקי והוריו של בן זוגה לעורכי הדין מארי עשהאל וכפיר בוקר וביקשו עזרה בהליך של שאיבת זרע, כדי שלכלה המיועדת תהיה אופציה להביא ילד לעולם מזרעו של שפירקו. ההליך היה מזורז ומהיר, שכן הרופאים היו צריכים לשאוב את הזרע בתוך 24 שעות מרגע קביעת המוות. הפעולה בוצעה במכון לרפואה משפטית, הזרע הועבר להקפאה, ולאחר מכן הועברה הגופה לקבורה בבית העלמין בבאר שבע.
בקרוב אמור להתחיל הליך משפטי שבסופו ייקבע אם סרבראנסקי תוכל להרות מזרעו של בן זוגה. בית המשפט בדרך כלל מאפשר את ההליך בתנאי שהגבר כתב זאת בצוואתו. המקרה הנוכחי מורכב יותר, שכן בני הזוג לא היו נשואים, אבל העובדה שהייתה להם כוונה להינשא ולהביא ילדים, מהווה גורם משמעותי. "אני עדיין באבל, וקשה לי לראות את התמונה במלואה", אומרת סרבראנסקי, "אבל היום אני יודעת לפחות שקיימת האופציה. אני צריכה את הזמן שלי כדי להחליט איך לפעול".
