החיסון לקורונה הולך ומתקרב: בשבועות הקרובים יסיימו לפחות 11 חברות את הניסויים בשלב השלישי והאחרון של החיסון לקורונה, והן צפויות להגיש בקשות לאישורי חירום, במקביל לפיקוח הקפדני שיימשך בחודשים הקרובים.
היום (א') גם מתחיל הניסוי בחיסון הישראלי שפותח במכון הביולוגי, אולם הוא צפוי להגיע, אם בכלל, לשלב האחרון, רק לקראת הקיץ הבא. בינתיים, הנה עדכון על החברות שנמצאות בישורת האחרונה לקראת פיתוחי החיסונים, ואת מי מהן נזכה לקבל בישראל:
החיסון של אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף חברת אסטרהזניקה מבוסס על טכנולוגיית נגיף-נשא. בסוג חיסון זה, נלקח נגיף שפוגע בקופי שימפנזה, והוא מהונדס לייצור חלבון ה"ספייק" (אותם קוצים על גבי נגיף הקורונה) בתוך תאי גוף האדם המחוסן.
לאחר הזרקת החיסון, מערכת החיסון נחשפת לחלבון הספייק, וצפויה לזהות ולנטרל את הנגיף לכשתיתקל בו. החיסון מצוי כעת בניסוי שלב 3 ומבוסס על טכנולוגיה שפותחה עבור חיסון נגד נגיף ה-MERS, ממשפחת הקורונה גם הוא.
החברה החלה בניסויים קליניים בבני אדם (שלב 1 ו-2) באפריל האחרון. תוצאות הביניים שנרשמו ביוני הראו תגובה חיסונית משמעותית בנסיינים בדמות העלאת רמת הנוגדנים ורמת תאי ה-T. מרבית המחוסנים סבלו מתופעות לוואי מקומיות עד כשבוע לאחר החיסון ותופעות לוואי מערכתיות' אשר חלפו בעיקרן לאחר כיומיים ממתן החיסון ועומעמו תחת טיפול מניעתי באקמול.
מתוצאות הביניים עלה כי די במתן מנה בודדת של החיסון כדי להשרות תגובה חיסונית, הנשמרת לאורך זמן בקרב למעלה מ-90% מהמחוסנים. עוד עלה כי מתן מנת חיסון ומנת דחף ("בוסט"), משפרת את התוצאות האלה אפילו יותר, ומשרה תגובה משמעותית יותר ולאורך זמן.
עוד לפני סיום הניסויים הקליניים, החלו בייצור החיסון בקנה מידה נרחב וכיום מוכנות כבר מיליוני מנות שיופצו למדינות שחתמו על הסכמים עם אסטרהזניקה. בכל אופן, הראשונים לקבל את החיסון יהיו תושבי בריטניה, מקום משכנן של המפתחות.
החיסון מבוסס ה-mRNA היה החיסון הראשון שנוסה על בני אדם והראשון להיכנס לשלב 3 מתוך הניסויים הקליניים. מתוצאות הניסויים עד כה נראה כי נדרשות שתי מנות של התרכיב כדי לקבל הגנה טובה.
השבוע סיימה החברה לגייס את כל 30 אלף הנבדקים שנדרשו לשלב השלישי, כולם קיבלו את שתי מנות החיסון של השלב האחרון. מהניסויים הפרה-קליניים והקליניים עולה כי החיסון מנע באופן מובהק את שכפול הנגיף באף ובריאות יומיים לאחר החשיפה בשתי הקבוצות שחוסנו, לעומת קבוצת הביקורת.
הניסויים ממומנים באמצעות מענק הרשות האמריקנית לפיתוח רפואי בסכום של 483 מיליון דולר, בו השתמשה החברה כדי להעסיק עוד 150 עובדים, והיא מתכוונת לייצר עשרות מיליוני מנות בשנת 2021. כדי להגדיל את יכולת הייצור של החיסון, חתמה מודרנה על הסכם בן 10 שנים עם חברת הפארמה השוויצרית lonza שמטרתו להגיע לקצב ייצור לכמיליארד מנות חיסון בשנה.
עד אמצע נובמבר צפויה מודרנה להגיש למינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, את הבקשה לאישור חירום של החיסונים. ה-FDA ידרוש חודשיים נוספים של מעקב אחר אלה שקיבלו את החיסונים במסגרת הניסויים, אך על פי ההערכות יינתן אישור החירום, אם לא יחולו הפתעות דרמטיות.
במקרה כזה, צפוי גם משרד הבריאות הישראלי לאשר את החיסון במתכונת חירום גם בישראל, והראשונים שצפויים להתחסן כאן, צוותי הרפואה והחירום, שירצו בכך - יתחילו לקבל את החיסון לקורונה של מודרנה לקראת פברואר הקרוב.
החיסון של חברת סינובק הסינית מבוסס על טכנולוגיה מוכרת של נגיף מומת: הוא נוצר על ידי הוצאה מפעולה של מחולל המחלה, כך שנהרסת יכולתו של מחולל המחלה להתרבות, אך הוא עדיין נשאר שלם, והמערכת החיסונית מזהה אותו ויוצרת נוגדנים ותאי T. תאים אלה יישארו בגוף ויזכרו את הנגיף בפלישה הבאה, יעוטו לעברו וינטרלו אותו. החיסון שנמצא כעת בשלהי שלב 3, ניתן בשתי מנות, בהפרש של שבועיים האחת מהשנייה.
השלב הפרה-קליני בחיסון פורסם במאי 2020, ובו הוחדר הנגיף המומת לקופי מקוק. שלב הניסוי הקליני בחיסון, הנקרא CORONAVAC, נוסה על 743 משתתפים והעלה כי החיסון לא גרם לתופעות לוואי חריגות ועורר ייצור נוגדנים מנטרלים ביותר מ-90% מהנבדקים.
ניסוי שלב 3 של החברה החל ב-13 ביולי בגיוס 8,870 מתנדבים מגיל 18 ומעלה ב-12 מרכזי מחקר רפואיים בברזיל. הניסוי צפוי להסתיים בשבועות הקרובים, והוא מומן על ידי ממשלת ברזיל. ניסויים יתחילו לא רק בברזיל אלא גם באינדונזיה וצ'ילה.
החברה הגרמנית BioNTech נכנסה לשיתוף פעולה עם ענקית התרופות פייזר (יצרנית הוויאגרה) שבסיסה בניו יורק, בשיתוף יצרנית התרופות הסינית פוסאן פארמה, ופיתחה חיסון mRNA הדומה במתכונתו לחיסון של מודרנה.
גם החיסון הזה ניתן בשתי מנות, ומהתוצאות עד כה, נמצאו אצל המתחסנים רמות גבוהות מאוד של נוגדנים ותאי זיכרון מסוג T נגד נגיף הקורונה. בשלב השלישי שמסתיים כעת, השתתפו גם כן 30 אלף נבדקים, ולאחרונה הצטרפו אליהם גם ילדים בני 12 שהתנדבו לקבלו.
כמו החיסון של מודרנה, גם החיסון של פייזר דורש הקפאה עמוקה, כלומר שמירה במקפיא בטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס עד למועד הזרקתו. לפיכך, מדינות שירכשו אותו יצטרכו להצטייד במקפיאים מתאימים. בישראל החיסונים נשמרים במקררים בטמפרטורה של מינוס ארבע מעלות.
החיסון GAM-COVID-vac של מכון המחקר "גמלאיה" הרוסי בשיתוף משרד הבריאות וההגנה ברוסיה מבוסס על שיטת "וקטור נגיפי כפול", כלומר נשא העשוי משני חלקיקי נגיף לא מזיקים. תרכיב החיסון נכנס לשלב 3 של הניסויים הקליניים ובכוונת המכון להתחיל בייצור המוני עד סוף 2020.
החיסון הרוסי שכונה "ספוטניק 5" על שם מעבורת החלל הסובייטית, כבר ניתן לנבחרים מעולם העסקים והפוליטיקה הרוסית עוד טרם אישורו הרגולטורי. לאחריו, יחוסנו קבוצות בסיכון כמו צוותים רפואיים. בתחילת 2021 מקווים הרוסים לחסן את כלל האוכלוסייה.
בניסויים הפרה קליניים, נמצא שהחיסון לא גרם לתופעות לוואי משמעותיות, ובעלי החיים שהודבקו בקורונה וחוסנו קודם לכן הראו תגובה חיסונית טובה. מכון גמלאיה מכוון לייצור של עד 70 מיליון מנות, עם יכולת לייצור 5-3 מיליון מנות עד סוף השנה, ובהמשך עד 200 מיליון מנות בשנה.
החברה הסינית פיתחה חיסון המבוסס על וירוס Ad5 (אדנוווירוס). בחודש מאי פרסמה החברה תוצאות חיוביות משלב הבטיחות הראשון (שלב 1), ובחודש יולי דיווחה החברה על תוצאות שלב 2 בחיסון, שהראו תגובה חיסונית טובה נגד קורונה בקרב המתחסנים.
בצעד חסר תקדים, הצבא הסיני אישר את מתן החיסון וביוני החלו לקבל אותו חיילים סינים שהסכימו לכך. החל מאוגוסט החלה חברת קנסינו בשלב 3 של החיסון במספר ארצות ובהן ערב הסעודית, פקיסטן ורוסיה.
בעוד שרוב מדינות העולם ממתינות לאישורי חירום של החיסונים, בסין ובמדינות נוספות לא חיכו ועוד לפני תום הניסויים חוסנו שם קרוב לחצי מיליון תושבים. גם איחוד האמירויות אישר שימוש חירום בחיסון של סינופארם ואלפי תושבים כבר חוסנו. הניסויים עד כה בבני 18 ומעלה הראו כי החיסון יעיל ובטוח וכי כל המתחסנים הראו עלייה בנוגדנים נגד קורונה.
החיסון של סינופארם הקרוי BBIBP-Corv הוא נגיף חי מוחלש. מכינים אותו במעבדה על ידי החדרת תאי כליה של קוף אפריקאי עם זן קורונה בשם SARS-COV2-HB02 והפיכת נגיף הקורונה הזה לבלתי פעיל. לאחר הזרקתו, מערכת החיסון מזהה את הנגיף החי מוחלש, "חושבת" שמדובר בזיהום אמיתי ויוצרת נגדו נוגדנים ותאי T. מאחר שהנגיף אינו פעיל, הוא אינו מתרבה בגוף המחוסן, ואינו גורם למחלה פעילה.
החיסון של ענקית התרופות מבוסס על נגיף אדנוווירוס 26 (ובקיצור Ad26). כבר לפני עשור פיתחה החברה חיסונים נגד אבולה ומחלות אחרות עם הווירוס הזה, כך שהיה לה את הידע לפתח חיסון במתכונת דומה, נגד קורונה.
נגיפי האדנו הם קבוצה עצומה של וירוסים שחלק מהם גורמים לתסמיני הצטננות בבני אדם. עם זאת, האדנוווירוס בחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון, מזן 26, שונה כך שאינו משתכפל ואינו גורם למחלה בבני אדם.
הנגיף Ad26 שבחיסון מוחדר לגוף, ועליו מולבשים חלקיקים מהמעטפת של נגיף הקורונה. מערכת החיסון של האדם שהתחסן "חושבת" שמדובר בנגיף קורונה אמיתי, ומפתחת נגדו נוגדנים המנטרלים אותו, ותאי T החשובים ליצירת הזיכרון החיסוני. בניגוד לחיסונים אחרים - על פי הידוע, החיסון של ג'ונסון כולל זריקה אחת.
היום כאמור, מתחיל הניסוי הקליני בחיסון הישראלי שפותח במכון הביולוגי שבנס ציונה. התשתית לווירוס הזה מוכרת למכון הביולוגי כבר מהעבר, כשפיתח המכון חיסונים נוספים המבוססים על נגיפי "סטומטיטיס וזיקולרי" (VSV), השייך למשפחת וירוסים שגורמים למחלות בבעלי חיים, אך לא בבני אדם.
כדי לייצר את החיסון, משנים המדענים את החלבון VSV-G הנמצא בנגיף ה-VSV, ומשמש כפלטפורמה ויראלית. חלבון זה של הווירוס המהונדס ידוע כגורם המשמעותי ליכולת ההרסנית של הנגיף בגוף. כך, הופך הווירוס למעין "שלד" שיכול לשמש נשא של חלקיקי וירוסים אחרים שיגרמו לגוף "לחשוב" שמדובר בנגיף אמיתי, ייצרו נגדו נוגדנים שיישמרו בגוף, ויתקפו את הווירוס האמיתי במקרה של הדבקה.
במקרה הנוכחי, יצרו המדענים הישראלים יצור כלאיים שמכיל את הנגיף VSV המהונדס ממנו הסירו כאמור את חלבון G האלים, ובמקומו הוחדר החלבון S פרוטאין מנגיף הקורונה COVID-19. חלבון זה של נגיף הקורונה אחראי ליצירת תגובה חיסונית, ולמעשה גורם לגוף לחשוב שמדובר בהדבקה בנגיף האמיתי. כתוצאה מכך, הנגיף המהונדס לא גורם למחלה, אך גורם לגוף לייצר נוגדנים – ובכך לחיסון הגוף כנגד קורונה.
הניסויים בחיסון הישראלי בוצעו על בעלי חיים שונים. תחילה על אוגרים מסוג סורי זהוב, ועל בעלי חיים נוספים, בהם ארנבים וחזירים. לרוב, בשלב הסופי ולפני שחיסון משוחרר לשימוש בבני אדם, מתבצע ניסוי בפרימטים, כלומר בעלי חיים ממשפחות הקופים, הקרובים ביותר לבני האדם. עם זאת, במכון טרם פרסמו נתונים על שלב הזה.
לאחר שיוצר החיסון שמכיל את שלד הנגיף VSV וחלבון S מנגיף הקורונה, הוא הוזרק לאוגרים מסוג סורי זהוב בני 6 עד 7 שבועות. 20 עד 25 ימים לאחר שחוסנו האוגרים, הם הודבקו בנגיפי הקורונה. ב-11 הימים הבאים, נבדקו האוגרים יום אחר יום, בסיום הורדמו ועברו נתיחה לבדיקת רמת הנוגדנים בדמם ואת ריכוז הנגיף שנותר בגופם.
הממצאים שהשוו בין קבוצת האוגרים המחוסנים לקבוצת אוגרים חולי קורונה שלא חוסנו - היו מדהימים: בדיקת הדם אצל האוגרים המחוסנים הראתה עלייה ברמת הנוגדנים נגד קורונה. בדיקת הריאות תחת מיקרוסקופ הראתה שנגיף הקורונה אצל האוגרים המחוסנים לא גרם לנזק, ואף לא נמצאו שרידי נגיפים ברקמות הריאה. ממצא זה הוא אולי המשמעותי ביותר, שכן הריאות הן אתר הפגיעה המרכזי של נגיף הקורונה.
החוקרים בדקו לא רק את יעילות החיסון בהגנה מפני נגיף הקורונה אלא גם את בטיחותו. הממצאים הראו כי האוגרים המחוסנים היו פעילים, שמרו על משקל גוף תקין, וכאמור החלימו במהירות תוך חמישה ימים בלבד מרגע ההדבקה. לאחר הצלחת השלב הראשון באוגרים, המשיכו המדענים הישראלים לקבוצות נוספות כשהאחרונה בהן – חזירים, גם בהם התקבלו תוצאות דומות של בטיחות ויעילות המאפשרים מעבר לניסוי בבני אדם.
בחודש הקרוב יקבלו את החיסון 100 מתנדבים. אם יסתיים שלב הבטיחות באופן תקין, ימשיכו החוקרים לשלב 2 של הניסוי, בו ישתתפו כמה מאות מתנדבים. בשלב זה תיבדק גם יעילות החיסון, בסביבות חודש מאי צפוי להתחיל השלב השלישי והאחרון בחיסון, בו ישתתפו עשרות אלפי ישראלים מתנדבים. אם כל השלבים יעברו בשלום, ייתכן והחיסון יאושר לקראת ספטמבר 2021.
