תקנים חסרים ואשפוזים מיותרים: מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, שיגר הבוקר (ד') למנהלי בתי החולים את דו"ח הביניים השלישי של ועדת הבקרה והאיכות לטיפול בחולי קורונה בבתי החולים. המסקנות, יש לציין, נכתבו כבר בחודש ינואר אך נשלחו לבתי החולים רק הבוקר.
בוועדה חברים גורמים מקצועיים במשרד הבריאות לצד בכירים בבתי החולים שעסקו בטיפול בחולי קורונה במהלך השנה האחרונה. מהמסקנות עולה כי נעשה מיפוי של כלל הצרכים והטענות שעלו מהשטח בכלל ובמחלקות הקורונה בפרט.
"אשפוזים מיותרים של חולים קלים"
בדו"ח צוין כי "רוב החולים הקלים והבינוניים הבריאו ללא צורך בהתערבות מיוחדת וככל הנראה אין צורך לאשפז חולים במצב קל או בינוני ויש להיערך לטיפול באשפוזי בית בקהילה". עוד הומלץ: "את החולים הקשים צריכים לנהל המומחים לטיפול נמרץ ולא להוות רק יועצים". עם זאת, יש לציין כי פניות חוזרות ונשנות מצד מנהלי בתי חולים לתוספת כוח אדם ומיטות טיפול נמרץ - לא נענו.
2 צפייה בגלריה
פניות חוזרות ונשנות מצד מנהלי בתי חולים לתוספת כוח אדם ומיטות טיפול נמרץ - לא נענו
(צילום: טל שחר)
"יש להגדיל באופן משמעותי את תקני המתמחים ביחידות לטיפול נמרץ, לפתוח קורסים לאחיות טיפול נמרץ ולאתר את כל בוגרות ובוגרי הקורסים לטיפול נמרץ שעובדים במחלקות אחרות ולהעבירם ליחידות לטיפול נמרץ לחיזוק הצוותים ולאפשר עבודה יעילה במשמרות", קבע הדו"ח.
"הניסיון המצטבר משני הגלים של המגיפה מראה כי בתי החולים לא הגיעו לאי ספיקה וכי הייתה הגזמה רבה בתכנון האשפוז בכל הקשור לבינוי ומכשור"
עוד צוין בדו"ח כי "הניסיון המצטבר משני הגלים של המגיפה מראה כי בתי החולים לא הגיעו לאי ספיקה וכי הייתה הגזמה רבה בתכנון האשפוז בכל הקשור לבינוי ומכשור". בתוך כך הודגש כי "אין מקום לאסור על פעילות אמבולטורית ואלקטיבית לפני שהדבר הכרחי ויש מקום לבזר החלטה על מדיניות זו לכל בית חולים בהתאם ליכולות הצוותים".
"ידם של רופאי המשפחה קלה בהפניית חולים החשודים או מאומתים לקורונה לבתי החולים"
גם התקשורת בין בתי החולים לקופות החולים עלתה במסקנות. "אחת הטענות השכיחות שהוועדה שמעה היא בקשר לרצף הטיפולי בין בתי החולים למרפאות הקהילה, הן טרם האשפוז והן לאחריו", נכתב במסקנות. "ידם של רופאי המשפחה קלה בהפניית חולים החשודים או מאומתים לקורונה לבתי החולים וזו הסיבה שחולים רבים לא מתקבלים ונשלחים לבידוד או שמתאשפזים למרות שהם מוגדרים כקלים. חולים אלה תופסים מיטות ייעודיות לקורונה ומכבידים ביותר על הצוות".
"חסרים מדדים אובייקטיביים מקובלים על כל המטפלים לחידוד ואיתור נקודות המעבר ממתן חמצן להנשמה לא חודרנית"
הדו"ח ממליץ גם לחדד את ההוראות למתן חמצן וצורת המתן - מסיכה, חמצן בזרם גבוה, הנשמה לא חודרנית בלחץ חיובי או אינטובציה והנשמה חודרנית. כמו כן הוא מציין שאין קריטריונים ברורים לחיבור לאקמו או לטיפול פליאטיבי (טיפול תומך למניעת סבל). "חסרים מדדים אובייקטיביים מקובלים על כל המטפלים לחידוד ואיתור נקודות המעבר ממתן חמצן להנשמה לא חודרנית".
תגובת הרופאים: "יש הנחיות לאקמו והכל ברור"
"יש מסמך שלם של החברה הישראלית לאקמו שמבוססות על הנחיות של האיגוד הבינלאומי לאקמו ואנחנו הפצנו אותן לכל אנשי האקמו במדינה", מסביר ד"ר יגאל כסיף, יו"ר החברה הישראלית לאקמו וחבר ועדת המשנה לאקמו של הוועדה, שדוחה את המסקנות בעניין היעדר הנחיות לחיבור למכשירי אקמו. "על פי ההנחיות הללו, יש מספר תנאים רגילים לצורך חיבור לאקמו שבשגרה הם הקריטריונים ובמצבי עומס יש סדר עדיפות. אני לא יודע למה נכתב שאין הנחיות. יש הנחיות ובסוף הרופא עומד מול החולה וצריך להחליט האם הוא יכול לשים אותו על אקמו או שכוח האדם ביחידה לא יכול לטפל. יש הנחיות והכל ברור".
מערך הטיפול הנמרץ: "המערכת מורעבת"
אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות, התייחסה למחסור בתקנים במערך הטיפול הנמרץ: "אני מקווה שעכשיו, אם תקום ממשלה ויעבור תקציב, ייתנו תקנים קבועים למערך הטיפול הנמרץ", היא אומרת. "בלי תקציב – לא נקבל את התקנים. מה שלמדנו ממשבר הקורונה זה המחסור האדיר בהכשרה של האחיות כי למעשה הייתה כאן 'הלוואה וחסכון'. לקחו תקנים מהפנימיות וממחלקות אחרות, וראינו שהמערכת מורעבת.
"במשך שנים ועדות שונות הצביעו על הבעיות במערך הטיפול הנמרץ. כבר אמרתי בעבר שאחרי שהקורונה תיעלם – הכל יצטמצם. זה יהיה אסון למערכת הבריאות".
