בשני העשורים האחרונים, ככל הנראה כחלק מהמגמות המתרחשות בתחום התזונה הטבעית, הפך שמן הקוקוס לפופולרי מאוד. כולם מדברים על השמן הטרופי המופק מאגוז הקוקוס ועל התועלות שלו. תוסיפו לחיפוש המתמיד אחר מזונות-על אינספור פרסומים אודות התועלות הבריאותיות של שמן הקוקוס ואינספור סלבריטאים שמאמצים את הטרנד - והרי לכם מוצר שמיוחסות לו תועלות כמעט לכל תחלואי הגוף. האמנם?
צפו: מדוע שמן קוקוס אינו בריא כמו שחשבתם?
מאמר חדש שפורסם החודש בכתב העת המקצועי Circulation, שופך אור נוסף על סוגיית שמן הקוקוס. המאמר, שנערך בידי בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה הלאומית של סינגפור, מציג סקירה של 17 מחקרים שונים שנערכו ברחבי העולם (בארה"ב, אירופה, אסיה ודרום אמריקה) בנושא שמן הקוקוס, שכללו ביחד 730 נחקרים.
17 המחקרים עסקו במדדים שונים, ביניהם פרופיל שומנים בדם (HDL, LDL ורמות סך כל הכולסטרול), משקל גוף, רמות סוכר בצום, ורמות החלבון C-reactive protein בדם, המהווה סמן לנוכחות דלקת בגוף. אל מול שמן הקוקוס השוו החוקרים שמנים צמחיים מוכרים כמו שמן סויה, שמן זית, שמן חמניות ושמן קנולה, אותם צרכו הנחקרים כחלק מבישול ותיבול של מזון מבושל.
כאשר בחנו את השפעת שמן הקוקוס על פרופיל שומני הדם לעומת שאר השמנים הצמחיים, נמצא כי שמן הקוקוס העלה משמעותית את מדדי פרופיל השומנים בדם. רמות הכולסטרול הכלליות בדם עלו, רמות ה-LDL (הכולסטרול ה"רע", המהווה סיכון לתחלואות לב וכלי דם) עלו ב-8.6% ורמות ה- HDL (הכולסטרול ה"טוב" האחראי על ניקוי כולסטרול מתוך כלי הדם לכבד) עלו ב-7.8%.
כמו כן מצאו החוקרים יחס ישיר בין רמת צריכת שמן הקוקוס לבין העלייה ברמת ה-LDL בדם: ככל שרמת צריכת שמן הקוקוס היתה גדולה, כך ההשפעה על עליית רמות ה-LDL היתה גבוהה יותר. עם זאת, לצריכה של שמן קוקוס בהשוואה לשמנים צמחיים אחרים לא הייתה השפעה משמעותית על מדדים כמו משקל גוף, היקף מותניים, אחוזי שומן הגוף, רמות הסוכר ונוכחות החלבון הדלקתי.
שומן קוקוס: 90% חומצות שומן רווי
שומן קוקוס מורכב כ-90% חומצות שומן רווי, מתוכן 50% חומצת שומן לאורית. רבות מהטענות התומכות בשמן קוקוס ככזה המיטיב עם הבריאות, נשענות על העובדה כי חומצת השומן העיקרית המצויה בו היא אותה חומצה לאורית הנכללת בתוך קבוצת חומצות השומן הרוויות בינוניות השרשרת, שלרוב נספגות מהר יותר בגוף ולא "מסתובבות" לאורך זמן בזרם הדם. עם זאת, נמצא כי החומצה הלאורית שקיימת בשמן קוקוס "מתנהגת" בדומה לחומצות שומן רוויות "קלאסיות" - ולכן, למעשה, לא נופלת לקטגוריית חומצות השומן המיטיבות.
סקירת 17 המחקרים, כאמור, אמנם הראתה כי קיימת עלייה ברמות הכולסטרול ה"טוב", HDL, בעקבות צריכת שמן קוקוס בהשוואה לשמנים צמחיים אחרים. למרות הנתון הזה, שעשוי להצביע על כך ששמן קוקוס מיטיב עם הבריאות באמצעות העלאת ה-HDL, ידוע כי טיפולים תרופתיים המעלים את רמות ה-HDL בדם, לא הצליחו להפחית את הסיכון לתמותה כתוצאה מתחלואת לב וכלי דם.
ידוע היום כי נוכחות LDL בדם מעלה את הסיכון לתחלואת לב וכלי דם. ההמלצה של רשויות הבריאות הגדולות בעולם, הנסמכת על מחקרים רחבי היקף, היא לצמצם צריכה של שומן רווי המעלה את רמות ה-LDL בדם וגורמת בכך סיכון משמעותי לתחלואת לב וכלי דם.
סקירת המחקרים בדבר שמן הקוקוס מצאה כי רמות הכולסטרול LDL בדם, שעלו כתוצאה מצריכת שמן קוקוס תורגמו לעלייה של 6% בסיכון לאירועים לבביים חמורים ולעלייה של 5.4% בסיכון לתמותה ממחלות לב.
לפיכך, אין להתייחס לשמן הקוקוס כאל שמן בעל תועלות בהיבט של בריאות הלב ויש להגביל את השימוש בו. תוצאות סקירת המחקרים הזו עולות בקנה אחד עם ההמלצות התזונתיות המעודכנות של רשויות הבריאות, התזונה והלב ברחבי העולם, הקוראות להחליף שומן רווי בשומן בלתי רווי. עד כה לא ניתנה הוכחה מספקת ומשכנעת התומכת בטענה על פיה יש להעדיף שימוש בשמן קוקוס על פני שמנים צמחיים אחרים לצורך הפחתת תחלואת לב וכלי דם.
לסיכום, למרות הפופולריות ההולכת וגדלה של שמן הקוקוס בעקבות תועלות בריאותיות שלכאורה מיוחסות לו, תוצאות עבודה זו מציגות דאגה בריאותית לצריכה מרובה של שמן זה. אין להתייחס אליו כאל שמן בריא בהיבט תחלואת לב וכלי דם, ויש להגביל את צריכתו עקב תכולת השומן הרווי שבו.
שירי נקש היא דיאטנית קלינית
