מה נדרש כדי להכין את מערכת הבריאות ליום שאחרי הקורונה? על רקע קריאת בכירי מערכת הבריאות להזרמת תקציבים לצורך טיפול במערכת הבריאות ושיקומה לאחר שנת הקורונה, בדיקת היקף התקציבים הדרושים מעלה שאלות באשר לאפשרות שבתי החולים וקופות החולים יהיו מוכנים למשבר הבריאות הבא.
"אי אפשר לחזור לעולם שהיה לפני הקורונה מבחינת הרעבת מערכת הבריאות", אומר ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה. "התפיסה של האוצר לפיה 'יהיה בסדר' ולא צריך להשקיע במערכת הבריאות - אנחנו לא נסכים לחזור לזה". נוכח המשבר הפוליטי העמוק והיעדר אישור התקציב, ספק אם קריאות הבכירים יוכלו להיענות בטווח הנראה לעין ואם תקצוב המערכת יביא לשינוי שורשי ומשמעותי לאחר רעידת האדמה שעברה.
קראו עוד:
ועדת טור כספא, שמסקנותיה פורסמו בשנת 2019, הציעה לנקוט בשורה של צעדים משמעותיים על מנת להביא לחיזוק המחלקות הפנימיות, בשלוש פעימות. היעדים המרכזיים: 16 רופאים בכל מחלקה במקום כ-12 כיום, איסור על אשפוז חולים במסדרון והגדלת מספר מיטות האשפוז.
בישראל יש היום כ-110 מחלקות פנימיות. המשמעות: תוספת של כ-440 רופאים. עלות ההעסקה של כל רופא נאמדת בכ-500 אלף שקל בשנה, כלומר תוספת של כ-220 מיליון שקל. לכך יש להוסיף גם תוספת תקנים של אחיות וכוח אדם פרא-רפואי.
"כדי ליישם את מסקנות ועדת טור כספא בנושא של תגבור כוח האדם והציוד הנדרש במחלקות הקיימות יש צורך בכחצי מיליארד שקל", מסביר פרופ' גבי בן נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון. "יש לציין שהעלות הזו אינה כוללת בינוי מיטות חדשות שלמעשה הן אלו שיפסיקו את האשפוז במסדרון. ביחד עם הרופאים ותוספת כוח האדם זו עלות של כ-400 מיליון שקל.
"אגף המחלקות הפנימיות הוא המוזנח ביותר במערך האשפוז הכללי. הוא לא אטרקטיבי, אין לו את הזוהר של הטיפול הנמרץ והוא מתומחר במחיר שהוא נמוך יותר מאשר אשפוז במחלקות אחרות, שזו טעות"
"מה שהופך את העסק ליקר זה העובדה שאגף המחלקות הפנימיות הוא המוזנח ביותר במערך האשפוז הכללי. הוא לא אטרקטיבי, אין לו את הזוהר של הטיפול הנמרץ והוא מתומחר במחיר שהוא נמוך יותר מאשר אשפוז במחלקות אחרות, שזו טעות. המוטיבציה של בתי החולים להשקיע במחלקות הללו היא נמוכה".
כדי לסיים את האשפוז במסדרון של חולים במחלקות הפנימיות נדרשת תוספת של מיטות אשפוז. את עלותה קשה לתמחר באופן מדויק והיא תלויה, בין היתר, במיקום המיטה החדשה: האם במחלקה קיימת, במחלקה חדשה או בבית חולים חדש. לדבריו של פרופ' בן נון, בינוי מיטת אשפוז חדשה במחלקה פנימית עשוי להגיע לכמיליון שקל.
ברקע משבר הקורונה, בחודש אוקטובר פנו מנהלי בתי החולים למשרד הבריאות בדרישה להוסיף 321 מיטות טיפול נמרץ. המחלקות לטיפול נמרץ עמדו השנה בחזית המאבק בנגיף שכן שם טופלו חלק ניכר מהחולים הקשים והמונשמים.
ואולם, על פי נתוני משרד הבריאות, בעשור האחרון נוספו 159 מיטות טיפול נמרץ חדשות בלבד לבתי החולים. בשנת 2020 נוספו חמש מיטות בלבד (שאינן קורונה). בינוי מיטת טיפול נמרץ עם הציוד הנלווה עשוי להגיע ל-700 אלף שקל, אבל הבינוי הוא רק חלק אחד מתקצוב המיטות שכן תקינת כוח האדם לכל מיטה גבוהה יותר. על פי תקינת גולדברג של ההסכם הקיבוצי של ההסתדרות הרפואית, יש צורך במנהל מחלקה אחד וברופא אחד על כל שתיים עד שש מיטות, ורופא נוסף על כל שלוש מיטות. באשר לאחיות, התקינה הרשמית היא שלוש וחצי אחיות לכל מיטה עד המיטה השישית ומהשישית - שתיים וחצי אחיות. בפועל, התקינה הזו כמעט שאינה מיושמת בבתי החולים.
"בדקנו במהלך הסגר השני כמה מיטות בפועל ניצלו בתי החולים", אומר פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל שיבא. "בנוסף, שאלנו את בתי החולים כמה מיטות הם יכולים להפעיל. מדובר על המספר המינימלי שהשתמשנו בו בפועל באירוע כמו הקורונה ואנחנו זקוקים לו מיידית. מדינת ישראל זקוקה בפועל למספר גבוה יותר של מיטות טיפול נמרץ. האוכלוסייה במדינת ישראל מזדקנת ואיכות הטיפול שלנו עולה ובראייה עתידית של בתי החולים, ככל שקופות החולים יטפלו יותר בחולים ויהיו יותר אשפוזי בית, החולים שבתי החולים יטפלו בהם יהיו יותר ויותר קשים ומורכבים. בסופו של דבר, מה שנזדקק לו בבתי החולים זה יותר ויותר מיטות אקוטיות ומתקדמות, שזה העתיד של מערכת האשפוז".
דרישת המתמחים בבתי החולים לקיצור שעות ההתמחות תוכל להיות מיושמת רק באמצעות הזרמת תקנים חדשים בכמות ניכרת, שתביא לחלוקת הנטל בין המתמחים במחלקות השונות. גם בארגון המתמחים "מרשם" וגם בהסתדרות הרפואית מסכימים על כך שפיילוטים לקיצור התורנויות הם חשובים אך הפתרון בוודאי לא יגיע משם, והוספת תקנים משמעותית תירשם רק כחלק מהסכם קיבוצי חדש עם הרופאים. ההסכם הקיבוצי האחרון נחתם ב-2011 ובהיעדר תקציב, טרם נחתם הסכם חדש.
7 צפייה בגלריה
"אנחנו זקוקים היום ל-2,700 רופאים כדי לחזור ליעד של 2.5 מיטות לכל 1,000 תושבים"
(צילום: shutterstock)
עלות העסקה שנתית כוללת של רופא נאמדת, כאמור, בכ-500 אלף שקל. "אנחנו זקוקים היום ל-2,700 רופאים", מוסיף ד"ר פלדמן. "וזאת כדי לחזור ליעד של 2.5 מיטות לכל 1,000 תושבים שהיינו בו. הבעיה של קיצור התורנויות התחילה בעומס על התורנויות. אם בית חולים היה מקבל עשרה חולים בלילה, היום אנחנו מתמודדים עם פי חמישה או שישה יותר ואורך האשפוז התקצר. העומס הוא בכל הרמות. צריך להתחיל בתוספת של מאות תקנים כדי שאפשר יהיה להתחיל בכלל לבצע את הקיצור הזה. אי אפשר לקצר באופן מיידי בלי להזרים עוד מאות תקנים למערכת".
גם תוספת תקני האחיות עומדת במרכז הדרישות לחיזוק ולשיקום מערכת הבריאות. כ-2,000 תקנים נוספו למערכת בשנה האחרונה, ואולם אלו נחשבים לזמניים וברקע דעיכת מגפת הקורונה עתידם לא ברור בשלב זה. "חסרות כיום יותר מ-2,000 אחיות בבתי החולים ובקופות החולים", אומרת אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות. "במשך שנים פתחו מחלקות בבתי החולים ובעיקר מכונים בלי לקבל תקנים נוספים של אחיות. במחלקה פנימית עם 38 מיטות הצורך הוא מינימום 35 אחיות. אם התקציב יעבור אז יהיו 1,500 תקנים קבועים של אחיות לבתי החולים ונקבל אותם בפעימות, אבל השנה גם ראינו את הצורך. מאיפה לקחו את האחיות למחלקות הקורונה? מהטיפול הנמרץ והפנימיות. צריך לעשות סדר ולראות איך מטפלים בעניין הזה".
משבר הקורונה שיקף גם את מצבה העגום של הפסיכיאטריה הציבורית, שצפויה להתמודד עם קשיים משמעותיים דווקא ברקע דעיכת המגיפה ובשל העלייה החדה בשיעור הפניות לטיפול נפשי וגם במספר האשפוזים בבתי החולים הפסיכיאטריים.
"האזרחים הרבים שנזקקו לשירותי הפסיכיאטריה הציבורית, ואלו שעוד צפויים להזדקק להם בתום המשבר, עשויים להעלות את רף העומס ואף להוביל לקריסתה"
בפנייה שנשלחה בחודש שעבר למשרד הבריאות מצד איגוד הפסיכיאטריה בישראל צוינו מספר צרכים נקודתיים של מערך האשפוז: "מערכת הבריאות בכלל, ותחום בריאות הנפש בפרט, פגשו את המשבר הנוכחי בחוסר מוכנות להתמודדות עם הבאות", כתבו הרופאים. "האזרחים הרבים שנזקקו לשירותי המערכת, ואלו שעוד צפויים להזדקק להם בתום המשבר, עשויים להעלות את רף העומס ואף להוביל לקריסתה".
באיגוד טוענים כי יש צורך בתוספת תקנים לפסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים ולתקני סיעוד, ומעריכים את הצורך בכ-350 תקנים לאחיות בבתי החולים, 100 תקנים נוספים לפסיכיאטרים ותקנים נוספים עבור עובדים סוציאליים. בנוסף הצביעו הפסיכיאטרים על צורך בתוספת של 30 אחוז בשעות הטיפול והעלות המוערכת היא כ-250 מיליון שקל. הפסיכיאטרים דורשים גם תוספת בשלב הראשון של חמישה אחוזים במספר מיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים, בעלות מוערכת של 250 מיליון שקל.
