בעקבות הפרסום הבוקר (ג') ב-ynet ו-'ידיעות אחרונות', כי משרד הבריאות מנסה למצוא דרך לחייב את החיסון לקורונה, לכשיגיע לארץ, הביע מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי תמיכה בחקיקה שתחייב מתן חיסון לאזרחים מפני נגיף הקורונה.
הדיון בחובת החיסון עלה על רקע הדיווחים של חברת פייזר האמריקנית, כי החיסון שנמצא כעת בשלב השלישי של הניסוי שלה, נמצא יעיל ב-90 אחוזים. "אני רואה את זה כבשורה מאוד חיובית", אומר פרופ' לוי. "לאדם מן היישוב יש אוטונומיה על גופו. לצערי, אני חושב שבגלל המגפה הזו צריך למצוא דרך להכריח אנשים להתחסן, כי מחר אוכל לבוא ולהגיד שאדם שמדמם למוות ולא מרשה לנו לטפל בו - אסור לנו לטפל בו. זהו חוק הזכויות החולה.
"אנחנו בשיח עם הייעוץ המשפטי בעניין הזה ומבררים האם יש איזושהי דרך לחייב אנשים להתחסן נגד קורונה, כרגע אין דרך כזו, אבל זה בשיח. בהחלט הייתי רוצה לקדם חוק כזה ולחייב אנשים שאין סכנה רפואית לחסנם. אני לא מאמין שיש מישהו שלא ירצה - אך כרגע אין חוק כזה".
3 צפייה בגלריה
פרופ' חזי לוי. "בגלל המגפה הזו צריך למצוא דרך להכריח אנשים להתחסן"
(צילום: גיל יוחנן )
כאמור, על פי הפרסום, בשבוע שעבר התקיימה ישיבה של הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות שאחראי על קידום מדיניות וגיבוש המלצות שונות בעת משבר הקורונה. בסיכום השבוע נכתב: "יש להכין תוכניות תמריצים נוהליים ומשפטיים לציבור שיתחסן (הקלות למיניהן – א"י) ולבחון חובת חיסון בחקיקה". מטרת המהלך היא להתגבר על החשש מפני התחסנות מצד חלקים משמעותיים בציבור. מדובר בחיסון ראשון מסוגו, וייתכן שרבים יעדיפו לא להתחסן או יהססו לעשות זאת עד התבהרות התמונה באשר להשלכות ולתופעות הלוואי.
אולם, ההצעה של משרד הבריאות עשויה להיתקל בהתנגדות משפטית. "ברמה העקרונית, מדינת ישראל נמנעה עד היום מלחייב בחקיקה חיסונים כלשהם", אומר ד"ר עו"ד עדי ניב־יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי. "גם היום המדינה מאפשרת לאזרח לשמור על האוטונומיה שלו ולא להתחסן בחיסוני השגרה המומלצים במשרד הבריאות. נעשות הרבה פעולות הסברה באשר לחשיבות ההתחסנות במטרה לבסס את האמון בחיסונים שהמדינה מציעה וממליצה עליהם, ובמבחן התוצאה שיעור ההתחסנות כאן הוא מהגבוהים בעולם בחיסוני השגרה.
"יש בארץ היענות מאוד גבוהה, בצורה וולונטרית, לחיסוני השגרה. חיוב בחקיקה להתחסן, בניגוד לרצון הפרט, מהווה פגיעה אנושה בזכויות יסוד ובחירויות הפרט. כלי חקיקה לכפיית חיסונים גם איננו אפקטיבי. לא נראה אנשים שנקשרים על מנת שיקבלו חיסון, ולכן חוק מהסוג הזה הוא לא ישים. הדרך להגיע לכיסוי חיסוני גבוה היא באמצעות פעולות הסברה וביסוס האמון שבין הממשל לציבור".
3 צפייה בגלריה
הדס זיו. "כפייה כדרך להשיג היענות ציבורית לחיסונים, היא לשמחתנו עד כה לא דרכה של מדינת ישראל"
(צילום: שירז גרינבאום)
"כפייה כדרך להשיג היענות ציבורית לחיסונים, היא לשמחתנו עד כה לא דרכה של מדינת ישראל", אומרת הדס זיו, מנהלת תחום אתיקה בעמותת רופאים לזכויות אדם. "כבר נוכחנו לאורך שני סגרי הקורונה בשנה האחרונה כי כפייה השיגה תוצאה הפוכה בציבור כולו, ובקהילות מוגדרות בפרט, תוך פגיעה ביכולת להפעיל תוכניות אפקטיביות בבריאות הציבור".
זיו מוסיפה ואומרת: "אין ספק ששיכנוע הציבור באשר לצורך בחיסון מצריך מאמץ גדול יותר מהמדינה מאשר הפעלת אמצעי כפייה, אך בטווח הרחוק, הדבר הוכח כצעד היעיל ביותר. אנו סבורים כי הסברה והנגשת מידע מדויק ואמין היא דרך הרצויה ביותר ותביא להישגים גם במבחן התוצאה".
