בשיתוף נובו נורדיסק
כשפרץ משבר הקורונה לפני כשנה היה רב הנסתר על הגלוי. הצוותים הרפואיים לא ידעו כיצד להתמודד עם המגפה הלא מוכרת שנחתה עליהם. עם הזמן החלו להגיע העדויות: הנגיף יכול לפגוע בכולם, אך הסיכון של אדם שחלה בקורונה לפתח סיבוכים ותמותה גובר בהתאם לגורמים שונים כמו מחלות רקע, גיל, או גורמי סיכון אחרים.
סוכרת, מחלות לב וכלי דם, כבד וכליות ומחלות נשימתיות הוזכרו בנשימה אחת כגורמי סיכון משמעותיים בקרב החולים במחלה. אז עוד טרם הובן במלואו שגורמי סיכון אלה הן תוצר של מגפה אחרת, ותיקה מאוד בנוף המקומי: מגפת ההשמנה.
לא צריך לעשות אחד ועוד אחד כדי להבין את המשמעות שנגזרת מכך. כששתי מגפות נפגשות יחד, אין ספק כי לדבר השלכות הרסניות.
"כבר כשפרצה מגפת הקורונה ראינו שהשמנה מהווה גורם סיכון משמעותי לסיבוכים, אך מכיוון שהיא מלווה בבעיות רפואיות אחרות לקח לחוקרים זמן להבין שהיא הגורם כשלעצמו", אומר ד"ר רז הגואל, מומחה ברפואת המשפחה, ומנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה "דוקטור רז".
"זה התחיל מהעדויות שהתחילו לצאת מסין, אך שם לא קיבלנו מספיק מידע", מוסיף הגואל. "כשהמגפה פרצה באנגליה התחלנו לראות לראשונה נתונים אמיתיים, וכשזה הגיע לאמריקאים, אחת האוכלוסיות השמנות בעולם, שם ראינו באמת את הקשר המובהק. כשהתחלנו להבין יותר את מחלות הרקע, השמנה הפכה להיות – אם לא הגורם הראשון – כגורם שמקשר את כולן יחד".
לדברי הגואל, השמנה גורמת למגוון בעיות רפואיות שבשילוב עם מגפת הקורונה יכולות להיות קטלניות. "השמנה, או אפילו עודף משקל, פוגעים בכלי הנשימה וגורמים ללחץ על הריאות ועל בית החזה. השמנה בטנית שנפוצה אצל גברים גם גורמת לקפיצה של הסרעפת, הריאות ובית החזה ומקשה עוד יותר במצבים של דלקת ריאות וזיהומים אחרים בדרכי הנשימה העליונות", הוא מסביר. "אנחנו גם יודעים ששומן עצמו מייצר תהליכים דלקתיים ומחליש את המערכת החיסונית, מה שיכול בסופו של דבר לגרום לקושי לגוף להילחם באותו וירוס שפלש פנימה. וזה עוד מבלי לדבר על הגורם המרכזי והכי משמעותי - המחלות המטבוליות שמתלוות אליה, כמו סוכרת, הפרעות לב וכלי דם".
אך זה לא נגמר כאן. גם אם לרגע נתעלם מגורמי הסיכון הרבים, השמנה גם מביאה לקושי עצום בטיפול עצמו בסיבוכי המחלה בהיבט הפיזי שלה.
"קיים קושי לבצע פרוצדורות רפואיות באנשים שסובלים מהשמנת יתר או עודף משקל, החל מלנסות להנשים אותם ועד לסובב אותם", מרחיב הגואל. "אינטובציה הופכת להיות הרבה יותר מסובכת, מה גם שהתפקוד הריאתי של המטופלים נמוך יותר".
על איזו סוג של השמנה אנחנו מדברים? האם ככל שבנאדם סובל מעודף משקל כבד יותר כך רמת הסיכון עולה?
"בהחלט. מומחי בריאות מזהירים שאפילו עלייה בינונית עשויה להגדיל את התחלואה שלנו מקלה לקשה. ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן) בארה"ב פרסם אזהרה שלא רק השמנה מהווה גורם סיכון אלא גם עודף משקל. מחקר בריטי שפורסם לאחרונה שחקר 500 חולים שאושפזו מקורונה מצא ש-43 אחוזים מהם סבלו מהשמנת יתר ו-30 אחוזים מעודף משקל.
"בישראל נמצא כי 24 אחוז מהישראלים סובלים מהשמנה ו- 34 אחוזים עודף משקל. קרוב ל-60 אחוזים מהישראלים מוגדרים היום כקבוצת סיכון. ויותר מזה: מחקר שהתבצע על חולי הקורונה שאושפזו במחלקות טיפול נמרץ בגל הראשון, מצא ש-70 אחוזים מהם סבלו מעודף משקל או השמנת יתר. אלה מספרים רציניים".
על אך שהנתונים מדאיגים מאוד, ולאור העובדה שלפי שעה אפילו החיסונים לא מראים האטה בקצב התפשטות מגפת הקורונה, המודעות לנושא ההשמנה בישראל עדיין לא גבוהה ברמה מספקת. עם זאת, ד"ר הגואל שומר על אופיטמיות זהירה.
"המודעות בחיתוליה, אבל היא עולה", הוא מדגיש. אני חושב שעם הקורונה אנחנו מתחילים להבין שאנחנו צריכים להתמודד עם הבעיה הזאת, במיוחד לאור הנתונים. צריך לקחת את הנושא כפרויקט לאומי ולפתור את זה ברמה הזו, לא רק לנסות לטפל בדבר אחד ספציפי. עובדה שבכל סגר אנחנו עולים בממוצע בין 5-7 ק"ג ואנחנו כבר בסגר השלישי. המטרה היא לייצר משהו שנוכל להתמיד בו – גם מתוך ההבנה כי זו מחלה שצריך לטפל בה, וגם על מנת להוריד את העומס על בתי החולים".
קל להגיד, לא כל כך פשוט לבצע. אחד המאפיינים הבולטים של מחלת ההשמנה היא המאבק המתמיד בה, אשר לא תמיד מניב תוצאות.
"המטרה היא לייצר משהו שבנאדם יכול להתמיד בו לאורך זמן. לא רק דיאטה, כי דיאטה לא נוטה להחזיק", מסביר הגואל. " להשמנת יתר אין גורם סיכון אחד, אלא מספר רב של גורמים. זו לא מחלה עם פן אחד ולכן אי אפשר לטפל בגורם אחד. יש את העניין התזונתי, הגנטי, הסביבתי, התרבותי.
"מתוך התפיסה הזו, היום אנחנו יודעים שטיפול נכון מתמקד בליווי של איש מקצוע לכל גורם. בנוסף לדיאטה, טיפול תרופתי יכול לסייע רבות במלחמה בעודף משקל, למשל. רופא מלווה ידע לאבחן בעיות ולהציע במקרה הצורך טיפול תרופתי באופן אישי למטופל. זאת בנוסף לדיאטן שיבנה תכנית תזונה ופסיכולוג שיתן ליווי מקצועי מתאים. המחלה הזו כל כך חמקמקה. הטיפול הוא לא זבנג וגמרנו, אין פתרון קסם. על מנת שהתהליך יצליח בטווח הארוך יש לשמור על אורח חיים בריא לתקופה ארוכה".
בתקופה הנוכחית רבים דווקא משמינים (בגלל הסגר, הבידוד וחוסר הפעילות הגופנית). מה אתה ממליץ לעשות כדי למנוע את זה?
"דבר ראשון לקבוע סדר יום קבוע. בתקופה הזו בבית אנחנו מנסים להישאר עסוקים אך בפועל זה לא באמת קורה, לכן יש לתכנן את הזמנים ולקבוע ארוחות מסודרות. גם לקבוע לנו זמן מראש המוקדש לפעילות ומנוחה יעזור לשמור על המשקל ולהימנע מאכילה מיותרת. עדיף לשים בגדים יומיומיים שיכניסו אותנו למוד ערני ופעלתני במקום להישאר בפיג'מה שתחזיר אותנו לישון.
"גם הגבלת זמן מסך לילדים חשובה, למרות הפעילות בזום. מומלץ לקבוע עם הילדים פעילות משותפת במהלך היום או אינטראקציה כזו או אחרת. בנוסף, אנשים נמנעים מלצאת החוצה ולעשות פעילות גופנית בגלל הסגר אך עדיין ניתן למצוא חלופות הולמות. כשאנחנו נהנים, אנחנו משחררים לחצים וזה גם מסייע לירידה במשקל.
"ודבר אחרון – יש לחשוב טוב טוב אם מקור הרעב הוא משעמום או חוסר מעש או האם הוא מגיע מרעב אמיתי. כך תוכלו להימנע מאכילה מיותרת".
נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על ידי חברת נובו נורדיסק
בשיתוף נובו נורדיסק
