מודרנה עשתה השנה היסטוריה וחוללה מהפכה בעולם הרפואה: החיסון לקורונה שהראה יעילות של 94.5%, ומתבסס על מולקולה בשם mRNA, הביא לתוצאות מדהימות שלהם לא ציפו אפילו במינהל המזון והתרופות האמריקני. עם זאת, מסתבר שהפיתוח הזה נמצא בחברת מודרנה כבר שנים ארוכות, ונעשה בו שימוש לא רק לקורונה.
למעשה, חברת מודרנה עובדת כבר שנים על טכנולוגיית ייצור חיסונים בעזרת ה-mRNA ונמצאת בשלבים שונים של ניסויים קליניים בבני אדם בשלל חיסונים שישנו את פני הרפואה. חלק מהחיסונים מגנים מפני נגיפים אלימים ביותר הגורמים למחלות קשות, הפלות, חירשות ומוות, והתוצאות עד כה מבטיחות.
כיום, חיסונים מגיעים ממספר מקורות. הם יכולים להיות מבוססים על חיידקים או וירוסים מוחלשים או מתים, הם יכולים להיות מורכבים מרעלנים שונים, מחלבונים סינתטיים, ממרכיבים הנקראים פוליסכרידים או תתי יחידות שונות אחרות. לחיסונים המסורתיים יש יתרונות וחסרונות, כאשר היתרון המרכזי הוא שלחיסונים המסורתיים יש פרופיל בטיחות גבוה ויעילות מוכחת, משום שתהליך ההכנה מוכר.
עם זאת, החיסרון באותם חיסונים מסורתיים הוא זמן הפיתוח הארוך ליצירתם – חלקם דורשים גידול על ביצים, שמרים או חיידקי אי-קולי, וכולם דורשים מערכת מורכבת מאוד שתלויה במצע עליו מיוצר החיסון. מאחר שהחיסונים הללו מתבצעים על מערכות ביולוגיות, קיים גם חשש להרס שלהן ולקריסה של כל תהליך הייצור.
חיסוני ה-mRNA, לעומת זאת, הם סינתטיים (מלאכותיים), ולכן מיוצרים במהירות רבה יותר, מה שמאפשר לנפק מאות מיליוני חיסונים תוך זמן קצר, שאינם תלויים במערכות ביולוגיות העלולות לקרוס במהלך הייצור.
לב הפיתוח של אותו חיסון חדשני וסינתטי הוא מולקולה שנקראת כאמור mRNA (רנ"א שליח). מדובר במולקולה הדומה למולקולת התורשה דנ"א, המורכבת מחלקים הקרויים "נוקלאוטידים" המסודרים בצורה שמורה לתא כיצד לייצר חלבונים. כאשר חיסון המכיל mRNA מוחדר לגוף, התאים מתחילים לייצר חלבונים המקודדים על פי ה"תכנות" של ה-mRNA.
במקרה של החיסון של מודרנה, החלבונים שנוצרו מסתדרים על שטח פני התא המחוסן, ומזוהים על ידי מערכת החיסון ליצירת תגובה חיסונית, שכוללת נוגדנים נגד קורונה. במילים אחרות, החיסון החדש מסוג mRNA "מתכנת" את תאי הגוף להשתנות, כך שמערכת החיסון "חושבת" שישנו נגיף קורונה בגוף – ויוצרת נגדו נוגדנים ותאי דם לבנים מסוג T הדרושים לנטרול נגיף הקורונה בהדבקות הבאות.
גופנו מתוכנת כדי להשמיד חומרים גנטיים שיוצאים מחוץ לתאים, כמו למשל DNA של חיידק. ההיגיון גורס שאם חומר גנטי כמו mRNA מוזרק לגוף, מערכת החיסון תסתער עליו ותרצה להשמיד אותו. לשם כך בחברת פייזר הוסיפו מולקולות שומן שמצפות את ה-mRNA כך שאלו לא יהרסו.
תהליך ייצור חיסון ה-mRNA , אותה מולקולה ש"מתכנתת" את הגוף ליצור מעטפת קורונה מלאכותית, הוא מיוחד במינו. מדובר בחומר גנטי שפוקד על גוף האדם לייצר דברים – ומורכב מחוץ לגוף. בפועל מדובר בתהליך די פשוט ומהיר שאותו מבצעות מכונות משוכללות ומדויקות.
ניתן לומר כי הרעיון הכללי בבסיס הפיתוח, הוא בנייה של שלד שעליו רצף סידורי "נוקלאוטידים" – תרכובות אורגניות שיחד יוצרות את החומר התורשתי וגורמות לגוף לבצע תהליכים שונים. נוקלאוטידים כאלה קיימים על מולקולת ה-DNA שנמצאת בגרעין כל תא, וגם על ה-mRNA. אותן מכונות של פייזר ומודרנה בונות את המולקולות הללו בסדר מסוים, המותאם על פי המטען הגנטי של נגיף הקורונה.
חיסון לקורונה
השבוע התבשרנו שיעילות החיסון של מודרנה לקורונה מגיע ל-95%. מדובר ביעילות שיא גבוהה הרבה יותר מדרישות ה-FDA, והרבה יותר משאר החיסונים הקונבנציונליים עליהם פועלים ברחבי העולם. החיסון של מודרנה לקורונה אמור להיות הראשון בסדרת החיסונים הצפויים להגיע אלינו, ואם לא יהיו הפתעות, ייתכן שכבר במרץ הקרוב יתחילו לקבל אותו צוותי רפואה שיסכימו להתחסן.
ישראל כידוע רכשה כמיליון וחצי מנות, שיספיקו לכ-750 אלף איש. החיסונים יגיעו לכאן ממפעל הייצור של מודרנה בשוויץ שאמור לספק תרכיבים למדינות אירופה, כשאנחנו נמצאים כבר בסבב הראשון. המפעל בארה"ב אמור לייצר מאות מיליוני חיסונים שיסופקו לארה"ב בלבד.
נגיף CMV
התותח השני של מודרנה הוא החיסון נגד נגיף ה-CMV, אחד מנגיפי "מחלת הנשיקה" המסוכן מאוד לנשים הרות וגורם להפלות, פגיעה מוחית בעובר וחירשות. בחברה החלו כבר בשלב השני של הניסוי, לאחר שהתקבלו תוצאות טובות מהשלב הראשון, הוא שלב הבטיחות.
החיסון החדש נקרא mRNA-1647 והוא בנוי בטכנולוגיה הדומה לחיסון של החברה נגד נגיף הקורונה. החיסון "מדמה" חדירה של נגיף לגוף באמצעות ה-mRNA שפוקד על התא המחוסן ליצור מעטפת דמויית וירוס, וכך גורם למערכת החיסון לייצר נוגדנים המנטרלים את החיסון ומאותתים לתאי דם לבנים להגיע ולהשמידו. הנוגדנים נותרים ב"זיכרון החיסוני" של הגוף, ומתקיפים כל חדירה של נגיפים נוספים מאותו סוג.
בשנת 2019 החלו בניסוי השלב הראשון מתוך שלושה בחיסון, ותוצאותיו פורסמו לאחרונה וגילו כי החיסון בטוח לשימוש ואף הוביל לעליית נוגדנים נגד נגיף ה-CMV, הן באנשים בריאים, והן בנשים הרות.
שלב שני של הניסוי החל לפני מספר חודשים, בו השתתפו 252 מתנדבים. לאור התוצאות החיוביות עד כה, בניסוי שטרם הסתיים, בחברה כבר נערכים לשלב השלישי והאחרון בו יקבלו את החיסון כמעט 8,000 נחקרים בארה"ב ובאירופה. אם יסתיים בהצלחה, צופים בחברה שייצור חיסונים המוני יחל במהלך 2021 או 2022 לכל המאוחר.
CMV (ציטומגלו-וירוס) הוא אחד הנגיפים השכיחים ביותר באוכלוסייה: לפחות מחצית מהנשים יידבקו בו במהלך חייהן. בחלק מהמקרים הנגיף כלל לא גורם למחלה ובאחרים גורם למחלה קלה דמויית שפעת. במקרים נוספים, הוא גורם למחלה קשה יותר, שדומה למחלת הנשיקה ומתבטאת בכאבי שרירים, כאבי בטן, כאבי ראש, חום גבוה, עייפות, הגדלה של בלוטות הלימפה ולעתים גם שקדים מוגדלים. עם זאת, ביילוד הנגיף הזה עלול להיות מסוכן הרבה יותר.
העברת הנגיף ליילוד יכולה להתרחש דרך השליה במהלך ההריון או בזמן המעבר בתעלת הלידה. ב-85% מהמקרים הנגיף לא גורם לכל מחלה אצל היילוד שנדבק בו מהאם. אצל 15% מהיילודים שנדבקו בו מהאם, גורם הנגיף להגדלת טחול וכבד, צהבת, דימומים עוריים, עיוורון, היקף ראש קטן, פגיעה מוחית וחירשות. למעשה, נגיף CMV הוא הסיבה השכיחה ביותר לחירשות מולדת.
הבעיה המרכזית בהדבקה ב-CMV היא העובדה שלא קיים כיום טיפול יעיל נגד הנגיף. מאחר שמדובר בווירוס, טיפול אנטיביוטי לא אפקטיבי נגדו. גם טיפולים אנטי-ויראליים שפותחו לאחרונה לא הראו יעילות גבוהה. היום נוהגים לתת לתינוקות שנדבקו בנגיף את התרופה גאנציקלוויר, שניתנת בעירוי לתוך הווריד (באשפוז) במשך שישה שבועות, או את התרופה ואלציקלוויר, שניתנת דרך הפה במשך תשעה חודשים. התרופות האלה מפחיתות בעיקר את הסיכון לחירשות. במהלך הטיפול נדרשות בדיקות דם תכופות, בשל תופעות לוואי אפשריות של התרופות.
נגיף EBV
נגיף אבשטיין בר וירוס הוא השכיח ביותר מבין הנגיפים הגורמים למחלת הנשיקה, ובשמה הרפואי מונונוקלאוזיס. מדובר בזיהום ויראלי נפוץ הגורם לחום, כאבי גרון ובלוטות לימפה מוגדלות. במקרים קשים מופיעים גם קשיי נשימה בשל בלוטות הלימפה הנפוחות החוסמות את מעבר האוויר.
מודרנה פיתחה חיסון גם נגד הנגיף הזה, ושמו mRNA-1189. הניסוי נמצא כעת בשלב פרה קליני בבעלי חיים, אולם על פי הערכות החברה, ולאור ההצלחה שנצפתה עד כה בבעלי חיים, הוא צפוי לעבור לשלב הקליני בתוך מספר חודשים. אם לא יהיו הפתעות, ייתכן שבתוך כשנתיים נוכל לראות את החיסון הזה שיחולל מהפכה עצומה במניעת מיליוני הדבקות בנגיף מדי שנה ברחבי העולם.
מחלת הנשיקה נגרמת כאמור על ידי נגיף אפשטיין בר, אולם עלולה להיגרם גם על ידי הנגיף ציטו-מגלו וירוס, CMV. כ-95 אחוזים מהגברים והנשים יידבקו באחד מנגיפי מחלת הנשיקה, לרוב בין גיל 15 ל-25. אין זה מפתיע שכ-3 אחוזים מהסטודנטים נדבקים מדי שנה במחלה. הזיהום מתפשט דרך נוזלי הגוף (רוק, דם, זרע, או הפרשות וגינליות) המכילים את הנגיף.
בכ-90 אחוזים מהמקרים, הנגיף הגורם למחלת הנשיקה הוא נגיף ה-EBV. מדובר בחבר ממשפחת נגיפי ההרפס. ברגע שהנגיף מדביק, לומדת אותו מערכת החיסון של הגוף ויוצרת נוגדנים שיגנו על החולה למשך שארית חייו כנגד הדבקות חוזרות בו.
בשנים האחרונות דווח על מקרים בודדים בהם לקו חולים בתסמונת הקרויה המופאגוציטוזיס, בה מתרחש הרס של מרכיבי דם שונים, דימומים מסיביים בגוף עד לדום לב. אוחם מדובר בתופעה נדירה ביותר.
אצל כחצי אחוז מהחולים גדל הטחול שהוא למעשה בלוטת לימפה גדולה בבטן השמאלית, עד כדי קריעתו. הקריעה מתרחשת בדרך כלל בשבוע השני או השלישי למחלה. במקרה כזה, הרופאים מסירים את הטחול הקרוע בניתוח.
בכאחוז אחד מהמקרים, מתרחשת חסימת דרכי אוויר. התופעה עלולה לקרות בכל גיל, אולם היא שכיחה ביותר בילדים. במקרה כזה מטופל החולה בקורטיקוסטרואידים המפחיתים את גודל בלוטות הלימפה החוסמות את מעבר האוויר.
במצבים נדירים יותר עלולה להתרחש אמיה המוליטית (הרס תאי הדם האדומים), תרומבוציטופניה (הפחתה במספר טסיות הדם המשתתפות בתהליך הקרישה), דלקת כבד (הפטיטיס), או סיבוכים נוירולוגיים כמו שיתוקים, פרכוסים או דלקת קרום המוח.
נגיף RSV
נגיף ה-RSV, הוא אחד הווירוסים הפעילים ביותר בחודשי החורף, התוקף את מערכת הנשימה בתינוקות ועלול במקרים קשים לגרום למוות. מודרנה פיתחה כנגדו חיסון פורץ דרך בשם mRNA-1189, שנמצא כעת בסוף השלב הפרה קליני, לפני תחילת הניסויים בבני אדם.
לרוב גורם הנגיף RSV למחלה קלה שתסמיניה הם חום, נזלת ושיעול. תסמיני המחלה נעלמים בדרך כלל לאחר כשלושה ימים. אלא שהמחלה עלולה להידרדר ולהתפתח לסוג של דלקת ריאות נגיפית הנקראת ברונכיוליטיס. המחלה גורמת לקוצר נשימה קשה, ולעיתים רבות גם לצורך באשפוז במחלקות הילדים. במקרים קשים מועבר התינוק לאשפוז במחלקת טיפול נמרץ.
מחלת הברונכיוליטיס עלולה להיגרם גם מווירוסים נוספים, אלא שלמרבית מקרי הברונכיוליטיס בעונת החורף, והקשים שבהם, אחראי נגיף אחד, ה-RSV. בשל העובדה שמדובר במחלה נגיפית, אין כל טיפול המכחיד אותו, שכן אנטיביוטיקה פועלת על חיידקים בלבד.
הטיפולים היחידים הניתנים במסגרת בית החולים נועדו להקל על התינוק הסובל, וכוללים חמצן, אינהלציות, ועירוי תרופות סטרואידיות לווריד. עם זאת, המחקרים הוכיחו כי הטיפולים הללו אינם מביאים להקלה משמעותית בתסמינים. המחלה עלולה להימשך שבועות ארוכים, כשמצבו של התינוק עלול להידרדר גם לאחר שהשתפר.
עד עתה נהוג היה לחשוב כי הטיפול היחידי שמונע את ההדבקה בנגיף הוא פליביזומאב. מדובר בחיסון פסיבי המכיל נוגדנים, המוזרקים לגוף ויודעים להתביית על הוירוס ו"להזעיק" את מערכת החיסון המחסלת אותו. מעין "כיפת ברזל" אנושית.
החיסון עורר התלהבות רבה בארצות הברית כשיצא לראשונה לשיווק בשנת 1998, ומדינות רבות החלו להורות על מתן החיסון לפגים, בתקווה להכחיד את המחלה. הוא ניתן בהזרקה מדי חודש במשך חמשת החודשים בהם הוירוס פעיל (מנובמבר עד מרץ).
החיסון הוכנס בישראל לסל התרופות לפגים או לילודים הסובלים ממומי לב מולדים או מחלות ריאות כרוניות עד גיל שנה, ולפגים שנולדו לפני השבוע ה-32 לחייהם.
נגיף הזיקה
נגיף הזיקה עורר בהלה עולמית בשנת 2015 כאשר התפרץ ממדינות דרום אמריקה לעשרות מדינות אחרות. גם נגדו פיתחה מודרנה חיסון שנמצא בטוח בשלב 1, וכבר החל את שלב 2 של הניסויים.
מחלת הזיקה מועברת בעקיצת יתושות, ומתבטאת בתסמינים דמויי שפעת, אך לעתים היא עלולה לגרום לסיבוכים. מדובר בווירוס השייך למשפחת ה"פלאבו-וירידיי" ומועבר על ידי עקיצת יתושות מסוג Aedes הנגועים בנגיף. בתוך כך קיימים מספר דיווחים על מקרים בהם הועבר הזיהום סביב הלידה, ביחסי מין, ובעירוי דם מזוהם מתורם שהיה נגוע בו.
הנגיף דוגר בגוף שלושה עד 12 ימים, לפני התפתחות הסימפטומים. מחלת נגיף הזיקה מתבטאת בחום, פריחה, כאבי פרקים ואודם בעיניים. במקרים נדירים, תיתכן הופעה של סיבוכים נוירולוגיים כמו תסמונת גיאן בארה הגורמת לשיתוק. בנוסף, קיים חשש כי הדבקה במחלה זו בזמן הריון עלול לגרום למומים נוירולוגיים קשים, כולל חוסר התפתחות המוח - מיקרוצפאלי.
אחד מתוך חמישה אנשים יפתח תסמינים קליניים כדלקמן: מחלת חום חדה מלווה בפריחה, כאבי פרקים או אודם בעיניים. החולה עלול לפתח כאבי שרירים, כאבי ראש, כאבים בארובת העין והקאות. המחלה בדרך כלל קלה, נמשכת מספר ימים עד שבוע ועוברת לרוב ללא סיבוכים.
לזיהום בנגיף הזיקה אין עדיין טיפול או חיסון ספציפי אלא רק טיפול תומך, הכולל אשפוז, מתן נוזלים ובדיקות תכופות. האזורים הגאוגרפיים הנגועים בנגיף הזיקה נכון לעכשיו כוללים את דרום ומרכז אמריקה כולל האיים הקריביים, דרום מזרח אסיה, איי הים השקט ומרכז ומערב אפריקה ואיי קייפ וירידיי.
סרטן ומחלות מטבוליות
לא רק חיסונים נמצאים בקנה הייצור של מודרנה. מהפיכת ה-mRNA הובילו את החברה לייצר שלל טיפולים נגד סרטן שאמורים להפעיל את מערכת החיסון כדי להשמיד גידולים, וגם טיפולים חדישים נגד מחלות מטבוליות ובהן פנילקטונוריה ומחלות אגירת גליקוגן.
וזו כנראה רק ההתחלה. פוטנציאל הטיפולים והחיסונים באמצעות מולקולת ה- mRNA הוא עצום, ולא מן הנמנע שנראה עוד חברות בשנים הקרובות משתמשות בטכנולוגיה הזו שגורמת לגוף "לרפא את עצמו" בזכות מולקולה אחת זעירה.
