לעיתים החשש מקורונה יכול להציל חיים: כך גילה תושב השפלה בן 30 השבוע, כאשר פונה למחלקה לרפואה דחופה בבית החולים אסף הרופא עם תסמינים של המחלה. באבחון מהיר שנעשה לו בחדר המיון נשללה מחלת קורונה ואף התגלתה בעיה לבבית מורכבת שכללה דלקת חריפה בשריר הלב (מיוקרדיטיס), כתוצאה ממחלה נגיפית שהובילה לאי-ספיקת לב וכן סתימת עורקי לב שדרשה צנתור.
"המטופל נראה חולה מאוד ועם הגעתו נמדדו רמות סוכר מאוד גבוהה שעשויות בין היתר להעיד על סטרס של זיהום שעשוי להיווצר מנגיף הקורונה", הסביר ד"ר דניאל טרוצקי, מנהל המלר"ד של המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). לדבריו, "ניתן טיפול ראשוני לאיזון רמות הסוכר הגבוהות, במקביל בוצעה בדיקת קורונה מהירה וצילום חזה שהדגים ממצאים ריאתיים שנחשדו לפגיעה ריאתית בשל קורונה".
בדיקת הקורונה המהירה שבוצעה במלר"ד הגיעה שלילית והצוות הרפואי המשיך בבירור; בעקבות הדופק הגבוה וההתנשמות בוצע אולטרסאונד ריאות שהדגים כי הממצאים הראייתיים שנחשדו בצילום החזה לקורונה, עלולים להתאים גם לגודש ריאתי כתוצאה מהפרעה לבבית. על כן, בוצע אקו-לב כבר בחדר המיון עצמו. מדובר במיומנות חדשה יחסית בקרב רופאי הרפואה הדחופה והכשרה זו נעשית בכחמישה מרכזים ברחבי הארץ, במה שמכונה POCUS - Point Of Care Ultra-sound, זאת משום שמיומנות שימוש באולטרסאונד בחדר המיון עצמו ליד מיטת החולה הוכחה במחקרים רבים כמסייעת בקיצור זמן לאבחון נכון של מצבי חולי ומסייעת בקבלת החלטות.
לדבריו של ד"ר טרוצקי, "באולטרסאונד שנעשה כאבחון ראשוני ומהיר במלר"ד הודגמה פגיעה לבבית על ידי תפוקה ירודה והפרעה אזורית בהתכווצות שריר הלב. ממצאים אשר יכולים להעיד על אירוע לבבי וזאת למרות שהמטופל לא התלונן על כאבים בחזה וכן כי מדובר באדם צעיר".
בעקבות כך הועבר החולה ליחידה לטיפול נמרץ לב בראשות ד"ר ערן קלמנוביץ שאמר: "מדובר במטופל שהתקבל בתמונה של אי-ספיקת לב חדה שנבעה מדלקת חריפה בשריר הלב". במהלך אשפוזו ביחידת טיפול נמרץ לב, עבר בירור מלא שכלל צינתור כלילי וכן בדיקת MRI לב אשר אוששה את האבחנה כי מדובר בדלקת חריפה בשריר הלב. בדיקות סרולוגיה בהמשך אכן העידו על פגיעה בשריר הלב שנגרמה ממחלה ויראלית אחרת שאינה קורונה.
״בימים אלו אנו נמצאים בסיטואציה בה השלכות מחלת הקורונה על המערכת הקרדיו-וסקולרית גם בקרב מחלימים מתגלות ומתבהרות", אומר ד״ר קלמנוביץ. "יחד עם זאת, יש לזכור כי מחלות שהיו עוד לפני עידן הקורונה לא נעלמו, וכי החשש מפני הידבקות או לחלופין שיוך מוקצן של תסמינים למחלת הקורונה מוביל לעיתים לעיכוב באבחון ובטיפול".