אי-ספיקת לב מתרחשת כאשר שריר הלב אינו חזק דיו כדי לספק דם לכל אברי הגוף, או כאשר הוא מתקשה לספק את הצרכים שהגוף דורש. מצב זה עשוי להיות מסוכן ואף להוביל למוות. אי-ספיקת לב באה לידי ביטוי בצורות מגוונות, ולכן יש להתייחס אליה כאל "תסמונת". למעשה, אי-ספיקת לב מתבטאת כצבר של תלונות ותסמינים מסוימים. ההבדל בין "תסמונת" ל"מחלה" הוא שמחלה מאופיינת בידי תסמינים ספציפיים המקלים על רופא לסווג את הבעיה הרפואית, ו-"תסמונת" לעומת זאת, מתאפיינת בתלונות שונות שקשה לשייכן לבעיה ספציפית אחת ולעיתים מקשות על תהליך האבחון.
כך, קיימים מקרים בהם רופא אחד יכול לשלול אי-ספיקת לב ואילו רופא אחר יאבחן את אותו החולה כסובל מהבעיה. כיום, בזכות טכנולוגיות ושיטות אבחון חדשות כגון בדיקת החלבונים הנטריורטיים בדם ובדיקות אקוקרדיוגרפיה ובדיקות נוספות, ניתן ברוב המקרים להגיע לאבחנה חד משמעית, גם במקרים שהם גבוליים.
שני סוגי אי-ספיקת לב
שני תפקידיו העיקריים של הלב הם להזרים דם לכל הגוף ולאסוף מהם את הדם. לכן, בתהליך האבחון של אי-ספיקת הלב בודקים האם התסמינים מתאימים למצב בו הלב לא מזרים מספיק דם, או שאינו אוסף את הדם בצורה יעילה.
במקרה הראשון, אי-ספיקת לב המתבטאת בבעיה באיסוף הדם יכולה לגרום להצטברות של נוזלים בחלקים שונים בגוף, בעיקר באזורים נמוכים כגון הרגליים והבטן וכן בריאות. מצב זה מתבטא בקוצר נשימה במיוחד בעת מאמץ. לעיתים, אצל חולים מסוימים מופיעות גם בצקות בכפות הרגליים או בחלל הבטן כתוצאה מהצטברות נוזלים.
במקרה של אי-ספיקת לב המתבטאת בכך שהלב לא מזרים מספיק דם לגוף, עלולים להופיע תסמינים כמו חולשה כללית, ירידה בתיאבון, כאבי בטן לאחר ארוחות וירידה באספקת הדם לכליות וכתוצאה מכך גם ירידה באספקת השתן. תסמינים אלו מאפיינים גם מחלות אחרות ולכן האבחנה באותם מקרים מורכבת יותר. בקרב מבוגרים שסובלים מסוג זה של אי-ספיקת לב, עלולה להופיע ירידה באספקת הדם למוח וכתוצאה מכך גם הידרדרות מנטלית חריפה.
אי-ספיקת לב עלולה להתבטא באופן חריף ודחוף, המחייב פנייה דחופה לעזרה רפואית. מקרים כאלה יכולים להיות הופעת "בצקת ריאות": תופעה בה נוזלים מצטברים בריאות ומפריעים לאספקת החמצן לגוף או לירידה קשה באספקת הדם לגוף המכונה "הלם לבבי" (או שוק קרדיוגני) שמצריך טיפול חירום.
כיצד מאבחנים?
דרכי האבחון של אי-ספיקת לב השתפרו והתקדמו רבות בשנים האחרונות. כיום, ישנן בדיקות פשוטות וזמינות המסייעות לאבחן חולים או לשלול את החשש לתסמונת. בדיקות פשוטות יחסית כמו אק"ג, צילום חזה ואקו לב, בהם מתקבלת תמונה של הלב, עשויות לסייע באבחנה. במקרה של אקו לב, ניתן לראות את מדורי הלב, המסתמים והזרימה שהוא מפיק, וכך לאבחן מצבים בהם תפקודו לקוי. קיימות בדיקות מדויקות יותר שנועדו לאתר חלבונים בדם המעידים על מצוקה לבבית, הזמינות כיום ברוב חדרי המיון בארץ.
אי-ספיקת לב שכיחה יותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת ועולה עם הגיל. על פי הערכה, כשני אחוזים מהאוכלוסייה הכללית סובלים מהתופעה, ובקרב בני ה-65 ומעלה שיעורה הוא אצל אחד מכל עשרה בני אדם. יש לציין כי שכיחות הסינדרום גדולה יותר במעט בקרב נשים לעומת בגברים, בעיקר משום שתוחלת החיים אצל נשים גבוהה יותר.
הסיבות האפשריות לאי-ספיקת לב יכולות להיות רבות ומגוונות, כאשר התקף לב בעבר או דלקת של שריר הלב הם גורמים שכיחים לכך. גם לגנטיקה יש השפעה על הסיכוי לסבול מהתופעה. אנשים המגיעים עם היסטוריה משפחתית ידועה של אי-ספיקת לב נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מהבעיה.
בנוסף, סוכרת נמצאה קשורה לתסמונת במחקרים שונים, ולפי נתונים מארה"ב, כשליש מהמאושפזים בבתי חולים עם אי-ספיקת לב מאובחנים במקביל עם סוכרת. מהמחקרים עולה גם כי כ-22% מהסוכרתיים מעל גיל 65 מפתחים אי-ספיקת לב. חשוב לזכור שגם לאורח החיים יש השפעה – הקפדה על פעילות גופנית קבועה, תזונה מאוזנת והימנעות מעישון יכולים להפחית במידה משמעותית את הסיכון לסבול מאי-ספיקת לב.
לא להתעלם מסימני האזהרה
המודעות לאי-ספיקת לב חשובה מאוד. כמו במחלות אחרות, גם במקרה זה אבחון מוקדם הוא משמעותי ויכול להציל חיים. כיום ניתן לתת טיפול מונע לאי-ספיקת לב, ובמקביל לטפל בסימפטומים הנלווים לתופעה ובכך למנוע החמרה. סימן אזהרה חשוב הוא יתר לחץ דם, ולכן כדאי לטפל ולאזן את לחץ הדם ולשמור על תפקודו התקין של הלב לאורך זמן.
פעמים רבות אנו נתקלים ב"חולים מכחישים" – חולים שסובלים מתסמינים של אי-ספיקת לב בצורה קלה יחסית שהתרגלו למצבם. חלקם אפילו מכחישים שמופיעים אצלם תסמינים המעידים על הבעיה. מדובר במצב מסוכן מפני שללא טיפול מצבם של החולים עלול להחמיר. מה עוד שהם מנועים ממעקב וטיפול שעשויים להאריך את חייהם.
בשנים האחרונות התרחבו אפשרויות הטיפול בצורה ניכרת. תרופות וטיפולים חדשים נוספו בזכות המחקר הרפואי המפותח. הטיפולים החדשים יעילים מאוד ומשפרים את סבילות המאמץ של החולים. שיטות טיפול חדשות מעלות את סיכויי ההישרדות של חולים שסובלים מאי-ספיקת לב חמורה. מרבית הטיפול נעשה בצורה המשלבת מספר תרופות כאשר פעמים רבות ניתן לחסוך לחולה את הצורך באישפוז ממושך בבית החולים.
בטרם מתאימים לחולה טיפול, יש צורך באבחון הגורמים לאי-ספיקת הלב ולטפל בהם נקודתית. חלק מהגורמים לבעיה הם הפיכים וניתנים לטיפול. כך למשל ישנם מקרים בהם אי-ספיקת הלב נגרמה כתוצאה מבעיה באחד ממסתמי הלב, ובהליך כירורגי זעיר פולשני שכולל החלפת מסתם או תיקונו ניתן להקל משמעותית על החולה. במקרים אחרים אי-ספיקת הלב נגרמת כתוצאה מבעיות קצב, ולכן באותם חולים נטפל באמצעות השתלת קוצב לב. במצבים מתקדמים בהם החולה אינו מגיב לטיפול או שליבו נמצא במצב קריטי, נבחנת אפשרות של השתלת לב מתורם או השתלת לב מלאכותי לחולה.
קורונה: להקפיד על כללי זהירות אך לא לוותר על הטיפול
בחודשים האחרונים העולם מתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה. מטופלים הסובלים מאי-ספיקת לב נמצאים בקבוצת סיכון לסבול מסיבוכים של המחלה במקרה של הידבקות בנגיף. לכן, חולים הסובלים מאי-ספיקת לב צריכים להקפיד במשנה זהירות על הנחיות משרד הבריאות, לשמור על היגיינה, ריחוק חברתי ועטית מסיכה כל העת בזמן יציאה למרחב הציבורי.
יחד עם זאת, אנו קוראים למטופלים שלא לוותר על טיפול על מנת למנוע החמרה במצבם. הצוותים הרפואיים עושים ככל שביכולתם על מנת לצמצם עד כמה שניתן את הסיכון להדבקה בזמן מתן טיפול ולעיתים מבצעים מעקב דיגיטלי מרחוק שמאפשר לחסוך את הגעתו של החולה לבית החולים.
הכותב הינו מנהל יחידת אי-ספיקת הלב במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים ומזכיר החוג לאי-ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל
