מדעני המכון הביולוגי בנס ציונה פרסמו פרטים מדעיים ראשונים על החיסון שפיתחו נגד קורונה. עוד מוקדם לשמוח, אך מסתמנת פריצת דרך כחול-לבן ראשונה: החיסון נוסה עד כה רק באוגרים, והדרך ארוכה עד לתחילת הניסויים בבני אדם, ובכל זאת התוצאות הראשוניות מהוות התחלה מוצלחת.
בחוברת בת 26 עמודים מפרטים המדענים כיצד נבנה החיסון ומהי דרך פעולתו. ההקדמה מרחיבה על מבנה נגיף הקורונה ודרכי פלישתו לגוף. החוקרים מסבירים כי עם כניסתו דרך האף או הפה לגוף, הוא נצמד לתאים על ידי קישור רב עוצמה לקולטן הקרוי 2ACE (אנזים אנגיוטנסין מהפך). הקישור רב העוצמה הזה יוצר איחוי של הנגיף עם מעטפת תא האדם, וכך מתאפשרת פלישתו של הנגיף פנימה.
החיסון שפותח במכון הביולוגי מורכב מהנגיף סטומטיטיס וזיקולרי, VSV, השייך למשפחת וירוסים שגורמים למחלות בבעלי חיים. עם זאת, נדיר שהנגיף גורם לזיהום בבני אדם. גם בעבר פותחו נגיפי VSV במעבדות כדי לשמש כפלטפורמה לייצור מגוון חיסונים נגד ווירוסים, בהם נגיף האבולה, נגיף ה-HIV, וקדחת קונגו.
בנגיף VSV, משנים המדענים חלבון בשם VSV-G, המשמש כפלטפורמה ויראלית. חלבון זה של הווירוס המהונדס, ידוע כגורם המשמעותי ליכולת ההרסנית של הנגיף בגוף. כך, הופך הווירוס למעין "שלד" שיכול לשמש נשא של חלקיקי וירוסים אחרים שיגרמו לגוף "לחשוב" שמדובר בנגיף אמיתי, ייצרו נגדו נוגדנים שיישמרו בגוף, ויתקפו את הווירוס האמיתי במקרה של הדבקה.
במקרה הנוכחי, יצרו המדענים הישראלים יצור כלאיים שמכיל את הנגיף VSV המהונדס ממנו הסירו את חלבון G האלים. במקום חלבון זה, החדירו המדענים את החלבון S פרוטאין מנגיף הקורונה COVID-19, האחראי ליצירת תגובה חיסונית כאילו מדובר היה בנגיף האמיתי. כתוצאה מכך, הנגיף המהונדס לא גורם למחלה, אך גורם לגוף לייצר נוגדנים – ובכך לחיסון הגוף כנגד קורונה.
לאחר שיוצר החיסון שמכיל את שלד הנגיף VSV וחלבון S מנגיף הקורונה, הוא הוזרק לאוגרים מסוג "סורי זהוב" בני 6 עד 7 שבועות. 20 עד 25 ימים לאחר שחוסנו האוגרים, הם הודבקו בנגיפי הקורונה. ב-11 הימים הבאים, נבדקו האוגרים יום אחר יום, בסיום הורדמו ועברו נתיחה לבדיקת רמת הנוגדנים בדמם, ואת ריכוז הנגיף שנותר בגופם.
הממצאים שהשוו בין קבוצת האוגרים המחוסנים לקבוצת אוגרים חולי קורונה שלא חוסנו - היו מדהימים: בדיקת הדם אצל האוגרים המחוסנים הראתה עלייה ברמת הנוגדנים נגד קורונה. בדיקת הריאות תחת מיקרוסקופ הראתה שנגיף הקורונה אצל האוגרים המחוסנים לא גרם לנזק, ואף לא נמצאו שרידי נגיפים ברקמות הריאה. ממצא זה הוא אולי המשמעותי ביותר, שכן הריאות הן אתר הפגיעה המרכזי של נגיף הקורונה.
החוקרים בדקו לא רק את יעילות החיסון בהגנה מפני נגיף הקורונה אלא גם את בטיחותו. הממצאים הראו כי האוגרים המחוסנים היו פעילים, שמרו על משקל גוף תקין, וכאמור החלימו במהירות תוך 5 ימים בלבד מרגע ההדבקה.
עם זאת, הדרך ליצירת חיסון לבני אדם עוד ארוכה: החוקרים יצטרכו להוכיח בטיחות ויעילות בקבוצות נוספות של בעלי חיים עילאיים יותר, דהיינו יונקים, כשבסוף שרשרת הניסויים בבעלי חיים, יוזרק החיסון לחיות ממשפחת הקופים, הקרובה ביותר לבני האדם. אם ימשיכו התוצאות החיוביות, יוכל המכון להגיש בקשה לאישור ניסויים ראשונים בבני אדם. תהליך כזה יארך עוד חודשים ארוכים, אולם ייתכן שכבר בתחילת 2021, נזכה לראות חיסון ישראלי ראשון פורץ דרך נגד הנגיף הקטלני שפגע אנושות בעולם.
