סקירת מחקרים חדשה מצאה: כאחד מכל 12 בני אדם המתרגלים מדיטציה ומיינדפולנס עשוי לחוות תופעה שלילית כתוצאה מכך. בסקירת מחקרים ראשונה מסוגה, סקרו צוות חוקרים מאוניברסיטת קובנטרי שבבריטניה מחקרים שונים העוסקים בהשפעת מדיטציה ומיינדפולנס על המתרגלים אותן, ומצאו כי לא כל ההשפעות של השיטות הן חיוביות.
מגפת הקורונה העולמית נמשכת כבר למעלה מחצי שנה ומפגישה רבים עם לחץ וחוסר-ודאות. לצד החרדה הבריאותית לנו ולשלום היקרים לנו, העדכונים התכופים בנוגע לנגיף הקורונה החמקמק והאיומים הממשלתיים בסגר כללי, מתווספת גם חרדה כלכלית ומקצועית. כך, בישראל בלבד דווח על 511 אלף מובטלים בתחילת החודש וגורלם של מקומות תעסוקה רבים נותר לא ברור גם היום. אחת מהדרכים בהן ניתן להתמודד עם החרדה המציפה של החודשים האחרונים היא תרגול מדיטציה ומיינדפולנס, שיטות שמחקרים רבים טוענים שעשויות לסייע בהפגתה.
המודעות ליתרונות שבמטידציה ממשיכה לעלות והופכת יותר ויותר קונצנזואלית. למעשה, בין השנים 2012 ל-2017 נמצא בסקר אמריקאי כי אחוז המתרגלים מדיטציה בארצות הברית עלה מ-4.1% ב-2012 ל-14.2% ב-2017. חוקרים טוענים שמדיטציה יכולה להוריד לחץ דם, להרגיע מעיים רגיזים, לסייע במקרה של נדודי שינה וכאמור להפיג מתח וחרדה. ואכן, מסקירה של 19 אלף מחקרים העוסקים במדיטציה שבוצעה בידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבבולטימור, עלה כי מדיטציה יכולה להקל על תופעות פסיכולוגיות כמו חרדה, דיכאון וכאב כרוני.
עם זאת, מסקירת המחקרים שבוצעה כאמור באוניברסיטת קובנטרי, עלה כי 8% בממוצע מהמתרגלים מדיטציה ומיינדפולנס חוו תופעות שליליות בלתי רצויות, ביניהן עלייה בחרדה, התקפי חרדה והחמרה בדיכאון בזמן או אחרי התרגול. "עבור רוב האנשים מדיטציה עובדת, אך עם זאת לא מדובר בשיטה מיטיבה באופן מוחלט", אמר בריאיון למגזין NewScientist ד"ר מיגל פאריאס, מצוות החוקרים, ואמר כי ייתכן שאחוז הסובלים מתופעות אלה אף גדול יותר.
סקירת המחקרים של ד"ר פאריאס ושותפיו פורסמה החודש בכתב העת המדעי לפסיכיאטריה Acta Psychiatrica Scandinavica. הם מצאו כי מתוך 83 מחקרים שנבדקו, ב-55 (65%) נמצאו דיווחים שליליים מצד הנחקרים. התופעה השלילית הנפוצה ביותר שנמצאה בסקירת המחקרים הייתה חרדה (33%) ודיכאון (27%). בעיות במערכת העיכול ונטייה לפגיעה עצמית דווחו גם (11%).
צוות החוקרים הבריטי אינו הראשון שמגלה כי למדיטציה ומיינדפלונס עשויות להיות תוצאות לא מיטיבות. סקר שבוצע ב-2019 בקולג' האוניברסיטאי של לונדון ואותו הוביל החוקר מרקו שלוסר, מצא ש-25% מתוך 1,232 אנשים שדיווחו שהם מתרגלים מדיטציה לפחות פעם בשבוע, חשו ב"תחושות לא נעימות" בזמן התרגול, הכוללות חרדה, פחד או רגשות שליליים.
עם זאת, מומחים טוענים שרגשות כמו חרדה ופחד בזמן מדיטציה ומיינדפולנס יכולים להיות נורמליים, ולא צריכים למנוע מחובבי המדיטציה לתרגל, או ממתרגלים חדשים להתנסות בשיטות. "מדיטציה הוכחה כשיטה שעוזרת לאנשים להירגע - הן נפשית והן פיזית", אמרה למגזין NewScientist הפסיכולוגית ד"ר קייטי ספארקס, החברה בארגון הפסיכולוגית הבריטי.
"בזמן מדיטציה והניסיון להירגע, המחשבה עשויה 'למרוד' בניסיון שלנו להירגע ולגרום לחרדה או דיכאון", היא מסבירה. לדבריה, מדיטציה מודרכת בליווי מטפל או אפליקציה יכולה להיות בטוחה יותר לחוששים. "בסביבה הנכונה ובעזרת ההכוונה הנכונה, מיינדפולנס ומדיטציה יכולות להיות יעילות מאוד".