(צילום: ניצן דרור)
בהדסה עין כרם בירושלים מתקרבים לשיא מאושפזים; בהעמק שבעפולה לא פחות מ-180 עובדים נמצאים בבידוד; ובבילינסון שבפתח־תקווה מזהירים מפני ביטול ניתוחים. את הנתונים האלו לא תמצאו אולי בדיווחים היומיים השוטפים על "מצב הקורונה", אבל הם חלק לא פחות חשוב מהסיפור, לצד כמויות הנדבקים והנפטרים. ביחד, הם מסבירים את הסכנה בחצייה כעת של רף אלף המאושפזים במצב קשה או קריטי. ביחד, הם משלימים את סיפור המגפה בישראל.
בחלק מבתי החולים מתמודדים בימים האחרונים עם עומס כבד במחלקות הקורונה, שמשפיע על כל בית החולים. על פי נתוני משרד הבריאות המעודכנים לאתמול בערב, בבתי החולים מאושפזים כעת 1,033 בני אדם במצב קשה, מתוכם 304 במצב קריטי ו־244 מונשמים. זהו שיא במספר החולים במצב קשה. לשם השוואה, בשיא הגל השני אושפזו 898 חולים במצב קשה. בשיחה עם "ידיעות אחרונות", מספרים שלושה מנהלי מחלקות קורונה על המציאות מאחורי המספרים והסטטיסטיקות.
3 צפייה בגלריה
"המספרים רק עולים". חלק מאנשי הצוות המטפלים בחולי קורונה בבית החולים הדסה עין כרם
(צילום: עמית שאבי)
"המצב קשה", אומר פרופ' צבי פרידלנדר, מנהל מחלקה פנימית קורונה בהדסה עין כרם. "אנחנו פותחים עוד ועוד מחלקות קורונה. בסוף השבוע שעבר המחלקה שלי הוסבה למחלקת קורונה נוספת. מספר המאושפזים מתקרב מאוד כבר לשיא של הגל השני - כרגע יש יותר מ־130, ובשיא הגל השני הגענו ל־150 - ואנחנו ממשיכים לעלות במספר החולים. החולים הם קשים בחלקם הלא קטן, ואנשים שלצערנו גם נפטרים".
פרופ' פרידלנדר מסביר שבניגוד לגל הראשון, שלמרות החרדה שאפפה אותו היה קטן יחסית, הגלים השני והשלישי דומים - ומתאפיינים בכמויות גדולות של מאושפזים, חלקם הגדול במצב קשה. "הקושי הכי גדול כרגע הוא של המתמחים", הוא אומר. "מדובר על אנשים שיש להם משפחות וילדים, הם עובדים מאוד קשה והתחושה היא שהרבה פעמים אנחנו לא יכולים לעזור כמו שהיינו רוצים. זו מעמסה כבדה מאוד, ולהרבה מאוד זמן".
3 צפייה בגלריה
"בפריפריה קשה יותר". חלק מאנשי הצוות המטפלים בחולי קורונה בבית חולים העמק
(צילום: גיל נחושתן)
ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים בבית חולים העמק, מסבירה שהמצב כיום מאוד לא יציב. "כמות המונשמים והמאושפזים שלנו יכולה להשתנות בכל רגע", היא אומרת. "זה מאוד עמוס, ושתי המחלקות מלאות. ישנו הטיפול המאתגר בחולים הקשים, כמובן, אבל גם החולים שמצבם אינו קשה ושהם אינם מונשמים דורשים לא פחות התייחסות, וגם השגחה צמודה - כי המצב שלהם יכול להשתנות במהירות".
ד"ר חזן מוסיפה כי גם הסביבה שבה ממוקם בית החולים משפיעה על פעילותו. "יש לנו קושי מאוד גדול כי אנחנו באזור אדום בוהק, והעובדים שלנו גרים פה", היא אומרת. "יש לנו תחלואה גדולה בקרב עובדים שנחשפו בחוץ, ולא בבית החולים. חסרים לנו הרבה מאוד עובדים, או כי הם חיוביים או כי הם בבידוד. היום 180 חברי צוות בבידוד, שזה מטורף. 6־7 אחוזים מעובדי בית החולים נמצאים בבידוד, וזה גדל מיום ליום. מה עושים? עובדים מסביב לשעון, וזה בהחלט לא פשוט. אנחנו על סף לפתוח מחלקה שלישית, ביקשנו ממשרד הבריאות שיווסת את העומסים כי במרכז הארץ יש פחות חולים מאושפזים ופחות צוות בבידוד. הפריפריה תמיד בתת־צוות לעומת המרכז, ועכשיו העומס הוא יותר גדול".
3 צפייה בגלריה
מימין לשמאל פרופ אלון גרוסמן מנהל מח קורונה אלה נוביק אחות אחראית עביר דלאשה דר אייל שוורץ. בי"ח בילינסון. "הציבור לא יודע כמה המצב קשה כרגע
(צילום: יריב כץ)
פרופ' אלון גרוסמן, מנהל מחלקת קורונה במתחם התת־קרקעי לטיפול בחולי קורונה בבילינסון, מספר כי השבוע האחרון היה קשה במיוחד. "המרכז הרפואי רבין, שכולל את בתי החולים בילינסון והשרון, הוא המרכז עם הכי הרבה חולים מחוץ לירושלים", הוא אומר. "קיבלנו קרוב למאה חולים רק בשבוע האחרון. זה המון, ולצערנו חלקם מתו". פרופ' גרוסמן מתייחס גם להבדלים בין הגלים. "פרופיל החולים הוא שונה בגל הזה", הוא מספר. "בגל השני היינו המחלקה הראשונה שנפתחה, ועדיין לא הגענו לקצב קבלות החולים שאנחנו מתמודדים איתו כרגע. הפעם זה פתאום נחת עלינו בבת אחת. אנחנו הרבה יותר מיומנים בטיפול וביכולת לנבא מי ישתפר, כמו גם בתמיכה הנפשית למשפחות".
