המדור בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
מודעות למחלה שהרגה את איינשטיין. ביום חמישי הקרוב, ה-26 לנובמבר יציינו את יום פטירתו של אריק איינשטיין ז"ל אשר נפטר עקב פריצת מפרצת באבי העורקים הבטני, מותו העלה את המחלה המפרצתית למודעות הציבורית ואת חשיבות הטיפול המוקדם.
עוד במדור 60 פלוס:
מה היא: מפרצת באבי העורקים
אבי העורקים הוא העורק המרכזי בגוף. מוצאו מהלב וממנו מתפצלים ענפים המספקים דם לאיברים השונים בבית החזה ובבטן. בעורק זה שכיחות המחלה המפרצתית היא הגדולה ביותר, בעיקר במקטע הבטני.
מפרצת עורקית היא מצב בו קוטר העורק גדול ביותר מפי 1.5 מקוטרו התקין ומהווה את אחד הביטויים של טרשת העורקים.
המפרצת נוצרת עקב ירידה בכמות הסיבים המתכווצים, בדופן העורק, סיבי האלסטין, הגורמת לירידה באלסטיות של העורק, להרחבת קוטרו ומעלה את הסיכון לקריעתו.
קיימת חשיבות לטיפול מוקדם במפרצת, שכן פריצתה עלולה לגרום, במרבית המקרים, למותו של החולה, עקב דימום נרחב לחלל הבטן.
עשרות אלפי מקרי מוות באופן מיידי
בארצות הברית מדווחים, מדי שנה, כ- 30,000 מקרי מוות עקב פריצת מפרצת באבי העורקים, כשמחצית מהחולים מתים באופן מיידי ללא סימן אזהרה מקדים. מקובל להניח שבמדינת ישראל מתים, מדי שנה, יותר מ- 500 אנשים עקב פריצת מפרצת מעין זו.
התווית הטיפול במחלה המפרצתית מתבססות על מחקרים, שנערכו בקבוצות אוכלוסייה גדולות של גברים, שכן שכיחות המחלה המפרצתית בגברים גדולה פי ארבעה בהשוואה לנשים.
בשנים האחרונות המחקר, בנוגע להשפעת המגדר על התבטאותן של מחלות, צבר תאוצה. חלק מהמחקרים בחנו את המחלה המפרצתית באבי העורקים הבטני בנשים לעומת גברים לצורך התווית טיפול מותאם עבורן.
מי נמצא בסיכון?
שכיחות המחלה המפרצתית בנשים בנות 70 שנים ומעלה עם היסטוריה של עישון גדולה פי עשרה בהשוואה לנשים שלא עישנו מעולם, וכי שכיחות המחלה המפרצתית בקרב המעשנות הפעילות גדולה פי שבעים מנשים שלא עישנו מעולם.
עוד נמצא שגורלן של נשים הלוקות במחלה המפרצתית גרוע יותר בהשוואה לגברים, שכן נשים מאובחנות בגיל מאוחר יותר כך שהמחלה מאובחנת בשלב מתקדם יותר כשקוטר המפרצת גדול יותר ומשכך סיכויי הפריצה גדולים יותר.
במחקר גדול שנערך באנגליה, נמצא שהסיכון לפריצת מפרצת, בקוטר זהה, גבוה פי ארבעה אצל נשים בהשוואה לגברים. גם שיעורי הסיבוכים בטיפול, משך האשפוז, שיעורי האשפוזים החוזרים והתמותה נמצאו גבוהים משמעותית בנשים בהשוואה לגברים.
נראה שההסבר לכך הוא שהקוטר היסודי של אבי העורקים הבטני אצל נשים קטן ב- 10% בהשוואה לגברים וקצב גדילת המפרצת בנשים גדול יותר בהשוואה לגברים. משכך נדרשת התווית טיפול שונה עבור נשים ביחס לגברים.
לאור ההבנה שטיפול מוקדם במפרצת של אבי העורקים הבטני, מעלה באופן משמעותי את סיכויי המטופלים לשרוד, אישרו רשויות הבריאות האמריקאיות כבר בינואר 2007, חוק המחייב ביצוע בדיקת על - קול (אולטרסאונד) בטנית, חד פעמית, לאוכלוסיות בסיכון, כבדיקת סקירה לצורך גילוי מוקדם של המפרצת .
אוכלוסיות בסיכון הוגדרו גברים מגיל 65, מעשנים בהווה או בעבר, ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים הבטני.
בישראל: גברים כן, נשים לא
בישראל הוכללה בדיקת סקר זו בסל הבריאות בשנת 2015 ונקבע שהזכאים לה הם גברים בגילאי 65-74 עם היסטוריה של עישון. יחד עם זאת, נשים לא הוגדרו כזכאיות לביצוע בדיקת סקר זו ולא הוגדרו מדדים ייחודיים להפנייתן.
לאור האמור לעיל, נראה, שנכון יהיה להפנות נשים בנות 60-74, עם היסטוריה של עישון והיסטוריה משפחתית של מחלה מפרצתית לביצוע בדיקת סקר זו.
אבחון של מפרצת באבי העורקים הבטני, שקוטרה כ-50 מ"מ, מחייב הערכה על ידי כירורג כלי דם והפניית המטופל לבדיקת דימות מדויקת יותר, כדוגמת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) כדי לתכנן את המתכונת הטיפולית המיטבית.
2 גישות טיפוליות ומודעות
בהסתמך על מחקרים שנערכו בגברים, חולים הלוקים במפרצת, שקוטרה קטן מ -50 מ"מ, יטופלו לרב בטיפול שמרני, שבבסיסו מעקב הדמיתי תקופתי.
ההמלצה המקובלת, לטיפול פולשני הוא כאשר קוטרה של המפרצת הוא כ- 55 מ"מ או כאשר קוטר המפרצת גדל ביותר מ- 10% בשנה. המלצה זו מאזנת בין הסיכון לפריצה לבין הסיכון בטיפול הפולשני.
שתי גישות טיפוליות פולשניות זמינות לכירורג כלי הדם - ניתוח פתוח, בו מוחלף המקטע המפרצתי ע"י שתל סינתטי, והטיפול הצנתורי (האנדווסקולרי), בו מוחדר בצנתור תומך מכוסה לאבי העורקים, אשר מנטרל את זרימת הדם במקטע המפרצתי.
ככלל, מועדפת הגישה האנדווסקולרית כמתכונת טיפול, שכן הסיכון לתחלואה ותמותה בניתוח פתוח הוא כ– 5-8%, למול הסיכון לתחלואה ותמותה בניתוח האנדווסקולרי שהוא כ- 1.0-1.5%.
נמצא שאצל נשים, המופנות לטיפול פולשני, על פי המדדים המקובלים עבור גברים, סיכויי התחלואה והתמותה גבוהים יותר גם בהליך האנדווסקולרי המועדף. על כן יש מקום להפנות נשים להערכה וטיפול בשלב מוקדם יותר בהשוואה לגברים.
בדיקת הסקר זמינה למבוטחי קופות החולים, ומכוסה ע"י תקציב סל הבריאות, למרות זאת, רק אחוז קטן מהזכאים לה מבצעים את בדיקת הסקר.
הגברת המודעות הציבורית היא המפתח להצלת חייהם של נשים וגברים רבים.
הכותבים, ד"ר איתן הלדנברג הינו מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם, המרכז הרפואי הלל יפה. וד"ר זלמן יצחקוב, מנהל מערך הדימות, המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
