מספר שוברי קופות סידרו לנגיף ה-HIV יחסי ציבור, ביניהם "מועדון הלקוחות של דאלאס" ו"פילדלפיה". שני סרטים אלה, ובעיקר הראשון שבהם, מספקים הצצה לטיפול הבעייתי, בלשון המעטה, שהרפואה ידעה לספק לחולים בנגיף שמוביל למחלת האיידס.
בדומה לקורונה, גם ה-HIV מורכב מ-RNA, ולא מ-DNA. בהפשטה - הנגיף נצמד לתאי ה-T של מערכת החיסון, נכנס אליהם, ומשתמש במנגנונים שלהם כדי להפוך ל-DNA. מהרגע שהנגיף פלש לתא, הוא משתמש בו כדי לשכפל את עצמו.
האזינו לפודקאסט:
"HIV זה וירוס שתוקף את תאי ה-T, שהם תאים מאוד חשובים במערכת החיסון שלנו", מסביר מתן מילס, רוקח במרפאה הזיהומית בביה"ח סורוקה, "איידס הוא המצג הקיצוני של תחלואה ב-HIV. זה בעצם קריסה טוטאלית של כל מערכת החיסון שהופכת את המטופל להיות חשוף להרבה מאוד מחלות שאם לא היה לו HIV הוא לא היה נדבק בהן".
המחלות שעלולות לתקוף את הגוף בעקבות קריסת מערכת החיסון
קפושי סרקומה (Kaposi's sarcoma) - סרטן של רקמות רכות - הוא סרטן נדיר ביותר, אבל דוגמה לאחת המחלות הנפוצות שחולי איידס עלולים למצוא עצמם מתמודדים איתן, בעקבות אותה קריסה של מערכת החיסון. "המחלות האחרות שנפוצות ב-HIV, והביאו גם לגילוי של הווירוס, הן דלקות ריאה שאנשים בריאים בדרך כלל לא יידבקו בהן. אלה דלקות ריאה שנגרמות על-ידי פטריות", מסביר מילס, "אנשים עם מערכת חיסונית בריאה בדרך-כלל לא יסבלו מפטריות - בטח לא ברֵיאות - בעוד שאנשים עם HIV, שאין להם מערכת חיסונית טובה, זה הדבר שעלול להרוג אותם".
בשנות ה-80 של המאה הקודמת החלו בתי החולים להתמלא במטופלים הסובלים מסל מחלות ספציפי, ועם הזמן הבינו שכולן מובילות לגורם אחד - וירוס ה-HIV - והחלו לרכז את המאמצים בטיפול בו, במקום במחלות להן הוא גרם. כפי שכולנו למדנו מאז פרוץ הקורונה - ההתמודדות עם וירוסים היא אינה דבר של מה בכך.
"וירוסים הם יצורים שמאוד מאוד קשה לטפל בהם", אומר מילס, "כי הם יודעים לשנות את המבנה שלהם ולפתח עמידות לתרופות שלנו בצורה מאוד טובה בגלל שהם מתרבים בקצב מאוד מהיר ובעצם עוברים אבולוציה. חוץ מזה שהם עוברים אבולוציה בצורה מאוד יעילה, הם יודעים להחליף ביניהם מקטעים של RNA ובכך בעצם להעביר את העמידות הלאה".
מספר שנים לאחר פרוץ הנגיף החלו דיווחים חדשותיים על תרופת פלא בשם AZT, שהתיימרה לטפל במחלה. כאמור, הנגיף פולש לתאי ה-T ובתוכם הוא מבצע את השינוי מ-RNA ל-DNA, ומשם משתכפל. התרופה תוקפת את האנזים שבאמצעותו מבצע הנגיף את השינוי הזה מ-RNA ל-DNA. "ה-HIV לקראת תחילת שנות ה-90 כבר ידע להתגונן מטיפול תרופתי שכלל רק AZT", מספר מילס, "ולכן לקראת סוף שנות התשעים פותחו עוד שתי תרופות. שם גילו ששילוב של שלושת התרופות האלה הוא הרבה יותר יעיל משימוש ב-AZT בלבד".
מ-30 כדורים ביום לקוקטייל של שני חומרים פעילים
השילוב של שלוש תרופות זכה לכינוי "קוקטייל", והיווה עידן חדש בטיפול בנגיף. אולם המהפכה הזאת הביאה איתה מורכבויות חדשות, שנבעו מכך שהחולים הפכו, הלכה למעשה, לחולים כרוניים, לצד העובדה שעל כל מטופל נפלה האחריות לקחת לא פחות משלושים כדורים ביום. "באופן כללי, כדי שתרופות ל-HIV יעבדו צריך לקחת אותן לפחות ב-84% מהזמן. זה לא קל", מספר מילס מניסיונו במרפאה, ומונה את הסיבות: "לפעמים שוכחים; לא תמיד מתאים לך לאכול בשעה שצריך לקחת את התרופה; כי בדיוק נגמר לך ולא הספקת לקנות. תוסיף לזה את תופעות הלוואי, למשל תרופות שהיו גורמות שלשול באופן די מיידי, או תרופות שהיו גורמות לסיוטים או קשיים בהירדמות".
בחלוף הזמן, התרופות בקוקטייל שינו את הטקטיקה שלהן, והחלו לתקוף את הווירוס בכמה נקודות לאורך מחזור החיים שלו - החל מהיצמדותו לתאי ה-T, דרך המעבר שלו מ-RNA ל-DNA ועד התפרצותו האלימה. הטקטיקה הזו התגלתה כיעילה מאוד, ובמקביל לנקיטתה הצליחו לפתח תרופות שלנגיף ה-HIV קשה יותר לפתח חסינות כנגדן.
השינויים המהפכניים הללו אפשרו לקוקטייל התרופות להפוך, במידה מסוימת, למשהו קרוב יותר לדקסמול סינוס. משלושים כדורים ליום, הגיעה הרפואה למצב בו היא יכולה לספק למטופלים שני חומרים פעילים בלבד ולשמור על רמת יעילות גבוהה בטיפול.
החשיבות של צמצום הכדורים והחומרים הפעילים שמטופל צורך משמעותיים מאוד, בעיקר בהתחשב בעובדה שהטיפול נלקח על-פני תקופה של עשרות שנים. "תופעות הלוואי העיקריות של התרופות שיש לנו היום זה שהן פוגעות בצפיפות העצם, הן פוגעות בכליות, וחלקן גם פוגעות בלב", מפרט מילס, "מעבר לזה, אנחנו גם בעצם יוצרים איזשהו סיכוי להתנגשות עם תרופות קיימות אחרות, שבאות להתמודד עם מחלות נלוות שקשורות או לא קשורות לאיידס". לכן ישנה משמעות גדולה להורדת כמות התרופות המטפלות במחלה.
העדכון האחרון מאוקטובר 2020, שבישר כי אפשר לבצע הפחתה נוספת של חומרים בקוקטייל, מהווה לפיכך פריצת דרך נוספת בטיפול בכך שהוא מוריד את תופעות הלוואי שהמטופלים סובלים מהן ומאפשר להם לטפל בקלות יתרה במחלות אחרות.
הדרך לחיסון ל-HIV עוברת דרך הידע מחיסוני הקורונה
כרגע אין חיסון ל-HIV, אך לדברי מילס ישנם מספר ניסויים קליניים שמתבצעים בימים אלה. עד בואו של החיסון המיוחל, אם וכאשר, ישנו טיפול בשם PREP שיכול למנוע הידבקות. "אני לא קורא לזה חיסון", מבהיר מילס, "כי חיסון הוא משהו שנותנים אותו פעם אחת או פעם בכמה זמן, לאורך המון זמן, והוא מלמד את הגוף איך להתמודד עם הנגיף. פה אין את האלמנט של ללמד את הגוף אלא התרופה עצמה מתמודדת עם הנגיף ומונעת ממנו להגיע למצב שהוא מתקיף את תאי ה-T".
מנגיף שאיש לא ידע איך להתמודד איתו, הפך האיידס למחלה כרונית שהסובלים ממנה חיים איתה שנים רבות. המהפכה בטיפול עברה גלגולים רבים, ואמנם החדשות שהגיעו באוקטובר האחרון בנוגע להפחתת החומרים בקוקטייל הן אכן חדשות מרעישות, אך לדברי מילס לא מדובר במילה האחרונה. "הפיתוח של החיסון לקורונה לימד אותנו ונתן לנו כלים שנוכל להשתמש בהם בעתיד כדי לפתח חיסונים ל-HIV".
הכותב הוא עורך ומפיק ב"עושים רפואה"
