בשיתוף אברהמסון
"אבא שלי נפטר מסרטן הריאות לפני שלוש שנים וזה לא הדליק לי נורה אדומה", מספר אל חי מאורחי, בן 27, מניצנה שהתחיל לעשן לפני 7 שנים. "הנורות האדומות נדלקו כשהרגשתי פתאום זקן! אחרי כל פעילות גופנית נאלצתי להסדיר נשימה. באחד הימים המדרגות הנעות בקניון לא עבדו. אחרי טיפוס של שלוש קומות במדרגות הרגשתי גמור. התנשמתי כמו גבר בן 60. גם באימוני כוח בחדר כושר התקשיתי לנשום והזעתי כאילו עשיתי אימון אירובי".
"ניסיתי להיגמל לבד אבל לא הצלחתי. בכל פעם שניסיתי התייסרתי. הייתי משנורר סיגריה מחבר, קונה קופסא ומתבאס. רוצה להפסיק ולא מצליח. לפני ארבעה חודשים דיברתי עם חבר קרוב שנגמל מעישון באברהמסון למרות שעישן כפול ממני. הוא סיפר לי שנגמל בלי ייסורים ובלי קושי".
"אחרי הגמילה נכנסתי לרכב שלי. הוא היה אפוף עשן ומסריח. הדלקתי מזגן, פתחתי את כל החלונות וחיכיתי בחוץ במשך כמה דקות עד שהריח יתפוגג. הופתעתי כי הרגשת שמחקו לי כל רצון שהיה לי אי פעם בסיגריה. אחרי הטיפול נעלמה לי האהבה לעישון. אני קם בבוקר ולא צריך סיגריה עם הקפה. אני לא צריך את הסיגריה בשביל להירגע. כל ההרגלים שהיו לי עם הסיגריות פשוט נעלמו".
"בעקבות הגמילה קיבלתי חיים טעימים יותר במתנה. חושי הטעם והריח שלי השתפרו מאוד. שלושה חודשים אחרי הפסקת העישון התחלתי גם לישון הרבה יותר טוב. אין לי כבר נפילות אמצע יום ואני יותר עירני. אני אוכל יותר טוב. אחרי שהפסקתי לעשן, החלטתי לשנות לחלוטין את דרך החיים שלי. עברתי לפורמט של חיים בריאים יותר. אני אוכל בריא יותר ועושה ספורט.
"את האישה של חיי הכרתי שבועיים אחרי הטיפול. היא לא הייתה איתי היום לולא הגמילה. בדייט הראשון שלנו שהיה בבר, עישנו לידינו הרבה אנשים. לא התייסרתי, לא התפתיתי, ואפילו היה לי לא נעים להריח את ריח הסיגריות.
"החברים שלי היו בהלם כשהפסקתי לעשן. הם ידעו כמה אהבתי לעשן. חלקם היו סקפטיים. אבל עם כל נימה של ספקנות אני מחייך מסיבה אחת פשוטה: אני גמול היום. עברתי כברת דרך מאוד ארוכה ואני יודע היום איך זה להיות בלי סיגריות. אני מעריץ את אברהמסון. הם עזרו לי להפסיק בצורה נעימה וטובה".
"אני שלא הצלחתי לטפס במדרגות ממש רץ"!
"אחרי הגמילה מעישון שיניתי את אורח החיים שלי לחלוטין. לא רק שהפסקתי לעשן, אני מקפיד על תזונה נכונה ועל ספורט. אני, שלא הצלחתי בכלל לטפס במדרגות, ממש רץ"! מספר רוני כרסנטי, 59, נשוי, אב ל-3 וסב לנכדים, זכיין חנות לבגדי נשים מהיישוב אחוזת ברק.
"אחרי 47 שנים של עישון הספיק לי. עברתי 2 צנתורים בלב, סבלתי מקשיי נשימה שהפחידו אותי נורא, ואז הגיעה הקורונה ו'הודיעה' לי שאני חייב להיגמל אם אני רוצה להיות באירועים של הנכדים שלי".
"אחרי שהפסקתי לעשן, חבריי אמרו שאם אני נגמלתי, אין אדם בעולם שלא יצליח להיגמל. עישנתי מעל 2 קופסאות ביום. כל פעם ששתיתי נס קפה, עישנתי 4-5 סיגריות. כדי לעשן התעוררתי גם באמצע הלילה. הסיגריות היו חלק בלתי נפרד ממני ושפכתי עליהן הון".
"את הגמילה עברתי באברהמסון וזו הייתה חוויה יוצאת דופן. אני ארבעה חודשים אחרי הגמילה וכל כך כיף לי עכשיו. אני נושם טוב, אני מריח טוב יותר, האוכל יותר טעים לי. ויותר מזה, אחרי שנים שלקוחות שלי התלוננו שאני מסריח מסיגריות אני נקי מריח סיגריות. הידיים והבגדים שלי כבר לא מסריחים. אני שותה נס קפה ולא מתחשק לי בכלל סיגריה. אנשים מעשנים סביבי וזה לא מפתה אותי בכלל".
"בגלל הסיגריות הייתי בתת תזונה"!
"בגלל הסיגריות לא היה לי תיאבון. לא חוויתי טעמים ולא נהניתי מאוכל. הייתי רזה באופן קיצוני שקלתי 50 ק"ג על גובה של 1.80 מטר. היה לי קשה ללכת, התעייפתי מהר. ניסיתי חדר כושר והיה לי קשה לנשום", מספר ידידיה שלום, בן 20 מבית שמש.
"מאז שהייתי קטן רציתי לעשן. בגיל 14 התחלתי לעשן בדלים שמצאתי סתם כדי לבדוק. שנה אחרי כן התחלתי לקנות חפיסות. בשיא שלי עישנתי 18 סיגריות ביום. הוריי סבלו מזה. גם האחים שלי, שלא רצו שאעשן. כשסיימתי את לימודי בפנימייה, החברה השתנו ואני חוויתי פחות השפעות ולחץ חברתי לעשן. בצבא קיבלתי פרופיל 45 ופטור משירות צבאי בגלל תת תזונה. מהר מאוד הבנתי שאני רוצה להפסיק. רציתי לעלות במשקל, לאכול יותר בריא, אבל הייתי מכור. ניסיתי כמה פעמים להפסיק. אבל זה היה גדול ממני".
"כשבחרתי בגמילה באברהמסון לא סיפרתי לאף אחד. לא האמנתי שאצליח להיגמל והרגשתי בר מזל. הפתיע אותי שלא היו לי ייסורי גמילה בכלל. לא הרגשתי רע או התפתיתי כשעישנו לידי. הטעם חזר לחיי בהדרגה. התחלתי ליהנות מאוכל ותוך 4 חודשים עליתי 10 קילוגרמים מבלי להתאמץ כלל.
"ההורים שלי בעננים. הם כל כך מאושרים! אני מרגיש כאילו לא עישנתי מעולם. אני חיי חיים יותר בריאים. התחלתי לעשות ספורט: ריצות, אימוני כוח ואירובי בבית. בזכות הגמילה אני מרגיש בטוח יותר בעצמי. אני גאה בהישג שלי להפסיק לעשן, מתכנן את העתיד שלי וחוסך כסף ללימודי תסריטאות וצילום".
"שינוי באורח החיים הציל את חיי"
"שום דבר לא מנע ממני לעשן מגיל 16: לא האסטמה שסבלתי ממנה, לא האחיינים שהתחננו בפניי, לא מקרי המוות מסרטן במשפחה, גם לא הסיפור על כך שאבי הפסיק לעשן בצעירותו בזכותי. שום דבר לא מנע ממני לעשן מלבד הפסקות עישון קצרות בטיסות לארה"ב", מספרת אורנה זילכה, 60, עורכת ומפיקה ממודיעין.
"כל חיי סבבו סביב עישון. עישנתי 2-3 קופסאות ביום. הרבה שנים התרברבתי בזה שאני לא חולה ולא משתעלת. בעיות הבריאות התחילו בהדרגה בליווי פגיעה קשה באגו: היה לי קשה ללכת או לטפס במדרגות לביתי, הריאות שלי צפצפו כל הזמן וסימנו לי שאני בדרך לחלות בנפחת הריאות, וגם הכבד הרים ראש עם סימנים של שחמת הכבד. למרות זאת לא ניסיתי, לא רציתי, וגם לא התמודדתי עם השאלה של רוצה או לא רוצה להפסיק. לא ייפיתי את המצב. ידעתי שאני מכורה. מה ששבר אותי היה ניתוח רפואי שהייתי צריכה לעבור. הרופא דרש ממני להפסיק לעשן כדי לעבור את הניתוח בשלום".
"רק אז בחרתי להיגמל באברהמסון. לא באמת האמנתי שאצליח להפסיק לעשן. אחרי הטיפול לא הרגשתי צורך להדליק סיגריה. הכי הפתיע אותי שאפשרי להיגמל, כי תמיד חשבתי שלא אוכל להפסיק לעשן אף פעם".
"בעקבות הגמילה, שיניתי את כל אורח החיים שלי. מצבי הבריאותי נפלא. התחלתי להתאמן עם מאמן אישי פעמיים בשבוע. אני אוכלת יותר בריא. אני בנאדם אחר לגמרי. יש לי אנרגיות טובות יותר. אני מסוגלת לעשות דברים שלא עשיתי מעולם ובתקופה האחרונה אפילו השתנה לי הקול והוא רך וצלול יותר".
בשיתוף אברהמסון
