(צילום: ליהי קרופניק, שחר גולדשטיין)
"צריך להתאים הגבלות ומדיניות למצב התחלואה ביישובים השונים", אומר פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב ומי שהיה פרויקטור הקורונה ובנה את "תוכנית הרמזור". "כולם מדברים על יישום שיטת הרמזור, למשל סביב פתיחת מערכת החינוך, אבל כשזה מגיע ליישום, זה לא קורה. זה חבל, כי זה יכול להיות מאוד אפקטיבי. גם כשאנחנו לא בסגר, חלק מהיישובים צריכים להיות במידה מסוימת של סגר או תחת הגבלות מורכבות".
קראו עוד:
פרופ' גמזו התבקש להתייחס לבקשתם של ראשי ערים לפתוח עסקים ובתי ספר ביישובים שבהם מצב התחלואה נמוך. "אני מסכים איתם", אמר. "צריך לתת לראשי הערים להתאים את המדיניות. הם מאוד אחראים. צריך לנהל מדיניות שמותאמת לכל יישוב בנפרד. צריך לאפשר לראשי הערים להיות מעורבים יותר גם בנושא החיסונים ולדרבן את הצעירים להתחסן. בני 20 עד 40 הם המנוע לעובדה שהתחלואה לא יורדת. היא עולה דווקא בגילאים הללו, אז צריך לעודד אותם הרבה יותר. הם צריכים דחיפה אחרת, שיח אחר, חיבוק אחר, הבנה אחרת, וייב אחר. איתם זה לא עובד בהפחדות".
זאת ועוד, אתמול (ב') קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון עם שר הביטחון, שר הבריאות, שר החינוך, שרת התיירות ובכירי משרדי החינוך והבריאות על תוכנית יציאה מדורגת מהסגר ושימוש בדרכון הירוק. בהתייעצויות שקיים, הנחה נתניהו להיערך לפתיחת מערכת החינוך גם באזורים שהוגדרו "כתום בהיר" על ידי הנהגת מנגנון חדש שייקרא "רמזור משולב", שישלב גם את התחלואה וגם את שיעור המחוסנים.
הרעיון הוא לאפשר לערים בצבע כתום בהיר שבהן שיעורי ההתחסנות גבוהים יחסית לקבל הגדרה של עיר צהובה לטובת מערכת החינוך. תוכנית זו תיתן תמריץ לערים להגדיל את שיעור המחוסנים בהן.
1 צפייה בגלריה
"בבית החולים אנחנו לא מקבלים עובדים שלא מתחסנים". מנכ"ל איכילוב, פרופ' רוני גמזו
(צילום: יאיר שגיא)
לשאלה, אם הוא היה פותח את מערכת החינוך בימים אלה, השיב: "יש מקומות שבהם הייתי פותח, ויש מקומות שלא. הייתי מתחיל עם הגיל הרך, על פי הרמזור, ומאפשר פתיחה הדרגתית, זהירה מאוד, כי גם אצל ילדים בני תשע ומטה יש עלייה בתחלואה. אבל אם פתחת סגר, אתה לא יכול לצפות שהתחלואה לא תגדל. בשיטת הרמזור צריך לשלב גם נתוני מחלימים ומתחסנים".
"ישראל יוצאת מסגר עם 7,000 נדבקים ליום. אין מדינה כזאת בעולם. כמות הנדבקים החדשים ליום כאן היא אולי הגבוהה ביותר בעולם המערבי. מצד שני, אי אפשר להמשיך את הסגר, כי לא מקיימים אותו: הציבור עייף, מתוסכל, מותש. אז כן, צריך לצאת"
פרופ' גמזו אמר שצריך לתכנן לא רק את פתיחת מערכת החינוך, אלא גם את המסחר, ובהמשך גם את פעילויות הפנאי והתרבות. "זה אפשרי, אבל מורכב", אמר. "ישראל יוצאת מסגר עם 7,000 נדבקים ליום. אין מדינה כזאת בעולם. כמות הנדבקים החדשים ליום כאן היא אולי הגבוהה ביותר בעולם המערבי. מצד שני, אי אפשר להמשיך את הסגר, כי לא מקיימים אותו: הציבור עייף, מתוסכל, מותש. אז כן, צריך לצאת, וצריך למצוא את הנוסחה. צריך למצוא החלטה יצירתית, כי לסגור הכול או לפתוח הכול, זה לא נכון".
בהמשך הריאיון התבקש פרופ' גמזו לתאר את מצב מחלקות הקורונה באיכילוב, ואמר: "יש ירידה קלה, אבל מחלקות הטיפול הנמרץ עדיין מלאות. יש לנו כ-80 מאושפזים, מתוכם כ-60 קשים. המגמה היא של ירידה במספר החולים בני ה-60 ועלייה בקרב הצעירים".
לשאלה אם הוא תומך בהטלת סנקציות על אנשים שלא מתחסנים, השיב: "לא. אני מאמין בחופש הבחירה של אדם. אבל בבית החולים אנחנו לא מקבלים עובדים שלא מתחסנים".
