למרות המוטציות: הסגר בבריטניה הצליח – למה לא בישראל? ריאיון עם פרופ' אליס פרידמן ופרופ' נדב דוידוביץ
(צילום: שחר גולדשטיין)
"הסגר גרם לירידה במספר חולי הקורונה בבריטניה", אמר אתמול (ד') לאולפן ynet האפידמיולוג הבריטי ד"ר אליס פרידמן. "הייתה גם ירידה צנועה במספר המאושפזים, ולאחרונה התחלנו לראות ירידה גם במספר של מקרי התמותה".
קראו עוד:
פרופ' נדב דוידוביץ', מומחה לאפידמיולוגיה וראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, התבקש להסביר למה מדיניות הסגר מצליחה לגרום לירידה בתחלואה בבריטניה, אבל לא בישראל. תשובתו הייתה: "אנחנו בסוג של עיכוב אחרי בריטניה, משום שהזן הבריטי הגיע לישראל מאוחר יותר, ומאז הוא יצר כאן שינוי מהיר ומיידי. אם לפני כמה שבועות היו לנו בין 10% ל-20% מקרים ששייכנו אותם לזן הבריטי, לאחרונה הגענו כבר ל-70% עד 80% מקרים כאלה. רמת התחלואה הגבוהה והמהירה שראינו בינואר בבריטניה, הגיעה עכשיו לישראל.
"אבל יש לי חדשות טובות: בגלל אחוזי ההתחסנות הגבוהים בקרב בני 60 ומעלה, אנחנו רואים ירידה בימים האחרונים, במיוחד במספר החולים הקשים. אנחנו כמובן רואים שינוי גם בקבוצות הגיל של המאושפזים: יש עכשיו יותר ויותר מאושפזים בני 40 ו-50, לא משום שיש שינוי בווירוס, אלא משום שקבוצות הגיל האחרות כבר מחוסנות. נתון נוסף הוא שהזן הבריטי הרבה יותר מידבק, כולל בקרב ילדים. כמובן שהכול קשור לפתיחת בתי הספר. אני חושב שאנחנו צריכים לפתוח אותם, אבל בזהירות רבה".
המומחה הבריטי נשאל אם הוא חושב שהסגר יכול להוכיח את עצמו גם בישראל, והשיב: "כן, בהחלט. אתם צריכים לקיים סגר קשוח מאוד, משום שכפי ששמעתם, הזן הבריטי מתפשט הרבה יותר בקלות מאשר הווירוס הקודם, כך שכדי למנוע את ההתפשטות שלו, נדרשת גישה קפדנית ביותר. חייבים לשמור ככל הניתן על מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם".
1 צפייה בגלריה
סגר בלונדון: הרחוב ריק. "יש לי חדשות טובות וחדשות פחות טובות", אמר המומחה הבריטי
(צילום: גטי אימג'ס)
בהמשך הריאיון התבקש ד"ר פרידמן להתייחס לזנים החדשים שהתגלו בבריטניה, ואמר: "בנושא הזה יש חדשות טובות וחדשות פחות טובות. החדשות הטובות הן שהזן הדרום אפריקני לא מסתמן כמידבק יותר מהבריטי. זה מגביר את האפשרות שהחיסון שלנו יעבוד. החדשות הפחות טובות הן שהחיסון שבו אנחנו משתמשים, פחות אפקטיבי ביחס למקרי תחלואה קלים ובינוניים מכפי שהיה מול הזן המקורי של הקורונה. עם זאת, אנחנו עדיין מאמינים שהוא יהיה אפקטיבי בהגנה מפני תחלואה קשה ותמותה. אנחנו מתכננים לייצר חיסון נוסף נגד הזן הדרום אפריקני או הברזילאי".
פרופ' דוידוביץ': "אנחנו צריכים מערכת מורכבת יותר, לא לחפש כל פעם פתרון קסם אחד. זה דבר שהתרבות הישראלית מתקשה לפעמים להבין, אבל זו הדרך שלנו להגיע לנורמליות החדשה. לא נגיע בחודשים הקרובים לחסינות עדר, מכיוון שאין עדיין חיסונים לילדים"
בשלב הזה של השיחה נשאל פרופ' דוידוביץ' אם הישראלים צריכים לדאוג מהזן החדש, ואמר: "צריך כל הזמן לדאוג מהזנים החדשים ולפקח עליהם. קראנו לשר הבריאות ולשר האוצר להשקיע משאבים בריצוף גנטי הרבה לפני שפרצה מגפת הקורונה, ואני שמח שסוף-סוף יש לנו תוכנית לאומית בתחום הזה. יש לנו גם מזל, משום שאצלנו החיסון עובד היטב גם נגד הזן הבריטי".
על הסגר אמר פרופ' דוידוביץ': "האמצעים שננקטים עכשיו בישראל יכולים להיחשב לסגר בבריטניה ובמדינות אחרות. אני מסכים עם פרופ' יהודה אלדר, שאמר שהציבור הישראלי עייף מהמגפה. אנחנו צריכים לראות איך חוזרים לסוג של נורמליות, אבל זה לא אומר שצריך לפתוח הכול. זה אומר שאנחנו צריכים להיות מתוחכמים יותר. לא הכול זה חיסונים או סגרים: יש גם בדיקות, 'מגן חינוך', נאמני קורונה, אנשים שעובדים מתוך הקהילה. אנחנו צריכים מערכת מורכבת יותר, לא לחפש כל פעם פתרון קסם אחד. זה דבר שהתרבות הישראלית מתקשה לפעמים להבין, אבל זו הדרך שלנו להגיע לנורמליות החדשה. לא נגיע בחודשים הקרובים לחסינות עדר, מכיוון שאין עדיין חיסונים לילדים".
