המדור בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
סרטן שד בגיל מבוגר. על פי רישום הסרטן הלאומי מאוקטובר 2020 כ-45% מהחולות היהודיות היו מעל גיל 65, ואילו 21% מהחולות הערביות היו מעל גיל 65. "סרטן השד הוא גורם המוות מספר אחת בנשים מעל גיל 60 בישראל, לא רק בקרב מחלות הסרטן השונות אלא גורם המוות ראשי בכלל". אומרת פרופ' תמר פרץ, אונקולוגית בכירה במכון שרת בהדסה ופרופ' לרפואה באוניברסיטה העברית.
"חשוב מאוד שנשים מעל גיל 60 ידעו שגם בגילאים הללו גילוי מוקדם הוא מציל חיים! לכן, גם לאבחון גנטי וכן רקע ונטייה משפחתית, אשר בדרך כלל מייחסים לתחלואה בגילאים צעירים יותר, ישנה חשיבות גם מעל גיל 60".
עוד במדור 60 פלוס:

1 צפייה בגלריה
אישה
אישה
פתאום האדמה רועדת
(צילום: shutterstock)

לחלות בסרטן השד בגיל מבוגר

"אחת משמונה נשים בישראל תחלה במהלך חייה בסרטן השד, ואני האחת הזו". מספרת היום בפתיחות בת שבע בלסי.
"לפני כחמש שנים, בגיל 56 חליתי בסרטן השד. באותה תקופה הייתי במהלך תואר שני ללימודי מגדר, עבודה אינטנסיבית בשרות לקוחות, וטיפול בצרכי המשפחה. הגילוי היה כשנשלחתי ע"י רופא משפחה לבצע בדיקות מקיפות שאחת מהן הייתה ממוגרפיה. עם הגילוי מיד התפטרתי מהעבודה והחלו בדיקות והכנות לניתוח. עברתי ניתוח, הקרנות, ומעקב".
"תחילה ניסיתי להתמודד עם הכאבים וחוסר הודאות בגילוי סרטן השד, כגון להזכיר לעצמי שאני כמו פצועת מלחמה, עודדתי את עצמי שיכול היה להיות יותר גרוע. לאחר זמן עלו חרדות, מחשבות עמוקות על מהות החיים שלנו ביקום", היא משחזרת.
לא רק הבריאות הדירה שינה מעיינה של בת שבע גם החרדה הכלכלית והזוגיות "בנוסף להתמודדות בריאותית, נפשית, חרדה קיומית בגילוי סרטן השד, קיימת התמודדות בהיבט כלכלי ההישרדות היומיומית, אשר משפיעה על תחושות מחשבות, החשש והחרדה ממצב שלא יהיה לי מה לאכול, מקום לגור, אזרק לרחוב ואגמור את חיי ללא טיפול ועזרה".
"ובנוסף לטראומה של גילוי סרטן השד, עברתי ייסורים טלטלה רגשית בזוגיות", היא מספרת בעצב "אשר השפיעה על הספקות שלי בעניין היחסים הבינאישיים. תהיתי על הפשרות והויתורים שעשיתי למען המשפחה לאורך שנים ועל האופן בו איכות אורח חיי השפיעה על בריאותי".

חשבון נפש בגיל 60

המחלה הובילה את בת שבע לחשבון נפש "הצצה לסגנון החיים שלי בזוגיות, יכול לשפוך אור והבנה בהתמודדות של נשים רבות בחוויה המשפחתית והחברתית", היא אומרת.
"כיום אני בת 61 נישאתי ב-1992 ולאחר 25 שנות נישואין נפרדנו, בעקבות קשיים בתקשורת הזוגית אשר השליכו על היבטים רבים בחיינו, למרות שהשקעתי בזוגיות. לקחתי על עצמי לקבל הכוונה, הדרכה מגורמים שונים בדרכים מגוונות, בן זוגי לא היה שותף".
"היום בהסתכלות אחורנית אני רואה כי מילאתי אחר כל בקשותיו והלכתי אחרי אמונתו ודרכו, עד לביטול עצמי", מודה בת שבע "מה שגרם לו לחשוב שהכול צריך להיות על פי רצונו ללא התחשבות בצד השני. בכדי להרגיש חזק הוא החליש אותי מכל הבחינות, רגשית, חברתית, כלכלית מה שיצר בעיות וקונפליקטים רבים בזוגיות בהיבטים של התנהלות זוגית משפחתית, בהחלטות ובאינטימיות".
"כשחליתי, תגובתו כלפיי הייתה התרחקות ועוינות לא נעימה בלשון המעטה וזה יצר משבר עמוק. חוויתי דחייה וחוסר תמיכה מצידו, ובעת שאני דואבת, פצועה, מזועזעת, בן הזוג מכריז "אני לא עוזר" ומגיב בתוקפנות לבקשות עזרה מצידי. בהיעדר נכונותו לעזור, לפני הניתוח, כאשר עברתי בדיקות וטיפולים פולשניים וכואבים, מי שלקחו על עצמם את הטיפול בי היו ילדיי, שהיו צעירים מידי להתמודדות הזו".
"הבן שלי ליווה אותי בבית החולים והבת טיפלה בי לאחר הניתוח בבית. לשמוע את הבן שלי אומר "אמא, קשה לי להיות במקום שאני נמצא", רק מוסיף לכאב. חשתי פגומה, חסרת ערך, לא רצויה".

האדמה רועדת

"לאחר הניתוח נדרשתי לחזור לתפקד, למלא את המטלות המשפחתיות, לדאוג לכל צרכי הבית". היא מוסיפה "במקביל הוא מצא הזדמנות לסיים את המחויבות שלו למשפחה, ללא ידעתי כשחיינו באותו בית, פתח תיק ברבנות, ואח"כ עזב את הבית. הדבר לא השאיר לי פנאי רגשי פיזי לטפל ולשקם את עצמי".
לצד ההחלמה מהמחלה נאלצה בת שבע לעבור הליך גירושין אותו היא מתארת כמתיש וקשה "רק כיום לאחר שנים, אני נמצאת בתהליך טיפולי מטעם עמותת "אחת מתשע", ללא עלות, שכן אין לי יכולת לממן טיפול רגשי בעצמי", היא אומרת.
"לאחר המסע המורכב שלי חשוב לי, שנשים ידעו שיש מי שיכול לעזור ולהקשיב, גם אם נדמה שאת בהתמודדות לבד. אני עדיין בתוך התהליך, אך הולכת ומתחזקת ומוצאת לי את הדרך שלי, שנכונה לי. והכי חשוב, נשים לכו להיבדק, כי גילוי מוקדם מציל חיים!".

גילוי מוקדם עשוי למנוע טיפול כימותרפי

"הודות לטיפולים חדשים אנו רואים שיפור בשיעורי ריפוי של נשים בכלל ושל נשים מעל גילאי 60 בפרט", אומרת פרופ' פרץ "האפשרויות שמציעים הטיפולים החדשים מדגישים את חשיבות הבירורים הגנומיים והמולקולריים של הגידולים אשר מאפשרים להחליט מהו  הטיפול הטוב ביותר וכן להתאים את הטיפול לאופי הגידול".
"הודות לבירור המולקולרי, ניתן לאפיין נשים שאובחנו עם סרטן שד, אשר אצלן אין כל צורך במתן טיפול כימותרפי ונמנע טיפול הטומן בחובו לעיתים תופעות לוואי לא נעימות. הבדיקות המומלצות לצורך התאמה מיטבית של טיפול הן  PAM50, ממפרינט ואונקוטייפ".
בנוגע לטיפולים ההורמונליים פרופ' פרץ מוסיפה "מצטבר מידע כי ניתן אף לאפיין תת קבוצה של נשים, אשר דרגת האלימות של הגידול אצלן נמוכה ביותר, ואין צורך בטיפול מונע כלל, וניתן להימנע גם מטיפול הורמונלי".
"בנוסף, חשוב שנשים ידעו כי כיום ישנו דגש משמעותי על תוצאות אסתטיות טובות בכל הגילאים, מה שמתאפשר הודות להתקדמות גדולה הן בתחום הכירורגיה הפלסטית והן בתחום הטיפול הקרינתי הניתן באופן ממוקד יותר ומדוייק יותר, ולעיתים רק לאזור הגידול ולא לשד כולו".

צפו בפרופ' תמר פרץ בפאנל בנושא סרטן שד באולפן ynet

המדור בשיתוף "מגדלי הים התיכון"