ההתפרצויות בימים האחרונים מדאיגות ומדליקות נורות אזהרה. ראשית, הן מזכירות לנו, שוב, עד כמה אנחנו צריכים להיות ענווים בנוגע לווירוס הקורונה, וכמה דברים שאמרנו אתמול בביטחון, עלולים להתברר מחר כשגויים.
עם זאת - נראה שבעת הנוכחית (והדגש הוא על העת הנוכחית), ישראל צריכה בעיקר להקפיד לאכוף את ההחלטות שהתקבלו תוך התאמות קלות במדיניות.
ישראל הגיעה להישגים בלתי נתפשים בגלל החיסון שמאפשרים לנו להחזיר את שגרת החיים באופן מלא. נכון להיום נראה שהחיסון של פייזר אפקטיבי גם ביחס לווריאנט ההודי, וכי בסבירות גבוהה רמת החיסוניות של ישראל מספיקה, יחד עם התנהלות נכונה, כדי למנוע התפרצות תחלואה ברמה הלאומית.
לעת הזאת האסטרטגיה צריכה להיות התערבות מהירה במוקדי תחלואה בכלים שכבר קיימים בשימוש (בדיקות ובידוד מגעים ואולי גם מסכות בהתקהלויות בחללים סגורים). אבל אנחנו בעיקר צריכים לשפר באופן מהיר ומשמעותי את השליטה על שערי הכניסה לישראל כדי לשמור על שגרת החיים בישראל.
אתגר השמירה על הגבולות הוא מורכב ממה שנראה לכאורה. בין היתר כי יש לישראל יותר משער כניסה אחד. אך עדיין הוא אתגר בר התמודדות: באמצעות תגבור משמעותי מאוד של כושר הבדיקה בנתב"ג והקפדה על מסכות בזמן הטיסה ועד היציאה מנמל התעופה.
יש להסביר לציבור שטיסה לחו"ל של ילדים ואוכלוסיות אחרות שאינן מחוסנות אינו מומלץ בכלל, לא רק בשל חובת הבידוד עם החזרה - אלא גם בשל הסיכון האישי לתחלואה והדבקה בעת החזרה לארץ.
חיסוני ילדים - הרצון של ההורים (ואני ביניהם), להמתין קצת עם חיסון הילדים כדי לראות את ההשפעות המצטברות וגם בשל תחושת הדחיפות הנמוכה, מובן. עם זאת, ככל שהתחלואה בקרב ילדים תמשיך לעלות, עולה הצורך בחיסון ילדים ולכן נכון לחסן את הילדים. יש לקוות שהסיום הקרוב של שנת הלימודים יביא לדעיכה בהדבקות בקרב ילדים.
מה עשוי לחייב אותנו בעתיד לשנות מדיניות? אם נראה התפרצות נרחבת יותר בקרב ילדים או אם נראה עלייה משמעותית במספר הנדבקים בקרב מחוסנים, ייתכן וניאלץ להחזיר את חובת המסכות וכלים אחרים.
לעת הזאת - נדרשת בעיקר הקפדה על המדיניות שנקבעה ועירנות גבוהה לשינויים אפשריים בדפוסי התחלואה, ולחזור ולזכור: עם כל מה שלמדנו על הווירוס - אנחנו עדיין רחוקים מלדעת מספיק.
משה בר סימן טוב הוא מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר
