בשורה לאלפי חולי פרקינסון: בחודש האחרון נכנס לשימוש בישראל קוצב מוח חדש, מותאם אישית, שבולם את תסמיני המחלה ומחזיר את המושתלים אחורה בזמן.
"קוצבי מוח הושתלו במוחם של אנשים שסובלים מפרקינסון כבר לפני 20 שנים. אבל לקוצב החדש יש יכולות חסרות תקדים: לתקן הפרעות תנועה, ולעשות את זה על פי מצב החולה בכל רגע נתון, כשהמכשיר מווסת את עוצמת הגירוי בהתאם לנתונים הקליניים. מדובר למעשה בקוצב משולב בדפיברילטור בפיתוח מתקדם אחד", מבשרת ד"ר עידית תמיר, מנהלת השירות לנוירוכירורגיה תפקודית במרכז הרפואי בילינסון.
"דיוק מילימטרי"
המכשיר מושתל בניתוח המחייב היערכות מוקדמת ומוקפדת. "אני מתכננת את הניתוח באופן ממוקד, על פי הדמיית MRI, שמאפשרת לי לאתר בדיוק מילימטרי את הנקודות הזעירות האופטימליות במוח, שעליהן אשתיל את האלקטרודה", מסבירה ד"ר תמיר.
הצטרפנו אליה ואל הצוות שלה בחדר הניתוח. החולה היה גבר בשנות ה-50 לחייו, שאובחן כסובל מפרקינסון לפני כעשור. כשהטיפול התרופתי מיצה את יכולותיו ומצבו הידרדר, הוצעה לו השתלת הקוצב. בלי לחשוב פעמיים הוא אמר כן.
"הניתוח", מסבירה לנו ד"ר תמיר בזמן אמת, "מתבצע בשני שלבים. בראשון, אני קודחת עכשיו נקב קטן בגולגולת ודרכו אחדיר עוד מעט את האלקטרודה". דרך צג שתלוי מולה מוודאת המנתחת שהאלקטרודה אכן הונחה במיקום המדויק שקבעה כבר קודם. "תחילה מתקינים את האלקטרודה הניסיונית, ובעקבותיה את הקבועה", היא מסבירה, "מרגע שהן מונחות בנקודה המוחית המדויקת, ועוד לפני הפעלת הקוצב - כבר מושג שיפור מיידי בתסמיני הרעד והנוקשות, שהם מתסמיני המחלה הקשים".
צפו: מהלך הניתוח להשתלת קוצב המוח בבית החולים בילינסון
זה הזמן שבו הרופאות המרדימות, שצריכות להיות מומחיות בסוג ההרדמה המורכב הזה, מעירות את המטופל. כשהוא במצב של ערות, נבדקת הצלחת ההשתלה. "כשהחולה מתעורר מההרדמה, כשהצוות משוחח איתו ומתרשם שהגיע למצב ערנות, אני נותנת לו הוראות שונות להפעלת כף היד", מסבירה ד"ר תמיר.
"מבחינה תפקודית, השתלת קוצב מוחי מחזירה את החולים אחורה בזמן, לחיים האיכותיים שהיו להם פעם, ומאפשרת להם לנהוג, לצלול, לטוס לחו"ל, לרכוב על אופניים, לגלוש, לשחק גולף ומשחקי כדור", אומרת ד"ר עידית תמיר, "לא ייאמן עד כמה קוצב קטן יעיל בשיפור שהוא מקנה"
חדר הניתוח, שהתמלא במומחים ובמתמחים מתחום הנוירוכירורגיה, המה מקריאות התרגשות למראה הנעת כף היד ללא רעד - דבר שקרה מיד עם הפעלת הגירוי. בשלב זה חזר הצוות על ההליך גם ביד השנייה, וכשהתקבלה אותה תוצאה - יד יציבה ומתפקדת - הרדימו את המנותח פעם נוספת.
"זהו השלב השני של הניתוח המורכב הזה, שבמהלכו אני משתילה לו את הקוצב בבית החזה, מתחת לעור, בצד ימין", מתארת ד"ר תמיר, "הקוצב מחובר בתוך הגוף לאלקטרודות ומפעיל אותן. אין כל נראות חיצונית".
עם שלט רחוק
בסיום הניתוח, לאחר התאוששות, החולה מועבר למספר ימי אשפוז במחלקה. "אפקט השיפור הראשוני נמשך עד כעשרה ימים, ואז הוא מתפוגג ולמעשה מחזיר את החולה למצבו הטרום-ניתוחי", מסבירה ד"ר תמיר, "בשלב זה הוא מתבקש להגיע למרפאה, ובאמצעות שלט מתאימים את עוצמת הגרייה המוחית, כך שהתוצאות יחזרו. בצאתו מהמרפאה מציידים אותו בשלט, שלרוב אין צורך ממשי בהפעלתו אך ניתן לעשות זאת אם הוא רוצה להעלות או להוריד מעט את עוצמת הגרייה".
לדבריה, עוצמת תסמיני המחלה תרד בשיעור של 85 אחוז לפחות. הרעד, האיטיות והנוקשות האופייניים למחלה ייעלמו לגמרי או ישתפרו דרמטית, מה שיעניק למושתלים איכות חיים גבוהה.
"מבחינה תפקודית, השתלת קוצב מוחי מחזירה את החולים אחורה בזמן, לחיים האיכותיים שהיו להם פעם, ומאפשרת להם לנהוג, לצלול, לטוס לחו"ל, לרכוב על אופניים, לגלוש, לשחק גולף ומשחקי כדור", אומרת ד"ר תמיר, "לא ייאמן עד כמה קוצב קטן יעיל בשיפור שהוא מקנה".
אורך חיי פעילותו התקינה של הקוצב נעה בין שלוש לחמש שנים. כשיעילותו נפגמת, מוזמן המושתל להחלפת הסוללה בקוצב, הליך קצר המתבצע בחדר ניתוח. עם סיומו, הוא חוזר לתפקוד תקין. הניתוח הזה מוצע לחולי פרקינסון שהטיפול התרופתי כבר לא יעיל אצלם, או למי שפיתחו תופעות לוואי קשות לתרופות השונות - שממילא אינן מטפלות במחלה, אלא לכל היותר מקילות את תסמיניה הקשים.
"פרקינסון היא מחלה נוירולוגית כרונית והדרגתית, שמופיעה במרבית המקרים בקרב אנשים בעשור החמישי לחייהם, ורווחת יותר בקרב גברים", הסבירה ד"ר תמיר לפני הכניסה לחדר הניתוח. לדבריה, בישראל חיים לפחות 26,000 חולי פרקינסון, שלוקים באחד או יותר מהתסמינים המאפיינים את המחלה: רעד ביד אחת או בשתיהן, נוקשות, איטיות, וכן קשיון שרירים הגורם לקיפאון ולאי-יכולת לבצע תנועות שונות. כשהמחלה מחמירה יכולים להתווסף התסמינים הבאים: קשיים ביציבה ובהליכה, שינויים בדיבור, בכתיבה, בהבעה ובמראה הפנים.
המחלה, כך סבורים החוקרים, נגרמת כתוצאה מפגיעה בתאי המוח יצרני הדופמין - חומר שמשמעותי ביכולת ליצור תנועה תקינה, בשילוב סיבות סביבתיות כזיהום אוויר, חשיפה לתעשיות דלק ולחומרי הדברה ועוד.
ניתוחי הגרייה המוחית מתבצעים במספר מרכזים רפואיים המיומנים בטיפול בהפרעות תנועה: בילינסון, איכילוב, שיבא והדסה. את ניתוח השתלת הקוצב המשודרג, שמבוצע כאמור בארץ רק חודש, עברו עד עתה חמישה חולי פרקינסון: אחד באיכילוב, אחד בהדסה ושלושה בבילינסון.
