לפעמים הדבר האחרון שמתחשק לנו כהורים לעשות הוא לשחק משחק עם הילד שלנו, בדיוק כשחזרנו מהעבודה או כשהוא רוצה את אותו משחק שוב ושוב. התסכול הזה מגיע אליי מדי פעם לחדר הטיפולים, כשאני מציעה להורים לתחום זמן איכות עם הילדים למשחק קופסה שנמשך לרוב בין 30-10 דקות. פעמים רבות גם שואלים אותי מה קורה בחדר הטיפול אם הילד משחק משחקי-קופסה כל הזמן?
אני יכולה להבין את התהייה, במיוחד משום שחדרי הטיפול של מטפלים מלאים בחומרי אומנות, אביזרי ספורט וכלי נגינה, ובכל זאת ילדים רבים יעדיפו להגיע בשלב זה או אחר למשחקי-קופסה.
לעיתים זו דרכם ליצור קשר, שכן המשחק מוכר להם ברמה כזו או אחרת ממסגרת אחרת וכן זו הזדמנות עבורם להראות את שליטתם במשחק שהם מאוד טובים בו או להפך, להתנסות בסביבה בטוחה במשחק שהם פחות מכירים.
קראו עוד:
דווקא משום שמשחקי קופסה שכיחים כל כך כדאי להכיר את יתרונם בזיהוי קשיים רגשיים של הילד והיכולת לא רק להפיק מהם הנאה שתטיב את הקשר עם הילד, אלא גם הזדמנות לעבוד דרכם ואיתם על קשיים רגשיים ומוטוריים שלא מעט מאיתנו פוגשים באופן טבעי בהתפתחות ילדים. איכות המשחק של הורה וילד תהיה שונה ממשחק של מטפל מקצועי, ובכל זאת מאוד כדאי להכיר את האפשרויות ולנצל את משחק הקופסה בבית או בגן.
קונים משחק חדש? שימו לב:
1. בחירה: כדאי לשים לב האם הילד בוחר משחק המותאם לרמתו או דווקא משחק קל או קשה במיוחד, שכן לכל בחירה משמעות. כמו כן, האם הוא בוחר לשוב ולשחק באותו משחק שוב ושוב, ואם כן - האם משום שהוא קל לו? האם משום קושי בשינויים או אולי בגלל שאין מגון מותאם של משחקים?
בדקו - האם גם בחייו הוא צריך חזרות רבות? מה קורה לו מול שינויים? אם הילד מגיב בחרדה לשינוי, העניקו לו בטחון בהסכמה לחזרתיות ואת השינוי או ההצעה למשחקים אחרים עשו תוך חשיפה הדרגתית.
2. כל משחק דורש יכולות התארגנות גבוהות הכוללת:
- מיקום והתמצאות במרחב: איפה יושבים - רצפה/כיסא ? ליד מה יושבים – שולחן? מי המשתתפים ואיפה הם יושבים? אם ילד לא מצליח להישאר במקומו בנחת, בדקו האם המשחק ארוך לו מדי או המקום הנדרש ממנו לשבת אינו מוגדר לו. כך למשל במקרה של משחק על הרצפה כדי להניח כרית להגדרת "גבולות-גזרה".
- ארגון המשחק: פתיחת הקופסה וכן איסופו מראים על שמירת רצף ופרידה מפעילות. זו מיומנות מאוד חשובה בעיקר, לילדים המתקשים לשמור על קשב לאורך פעילות, שכן יש כאן רצף של התחלה וסיום.
- התמודדות עם מיומנויות משתנות - מוטוריות וקוגניטיביות: האם למשחק חלקים קטנים? האם ילד יכול לאחוז בכמות קלפים ביד אחת או בשתיים? האם הוא משחק באופן יעיל? אפשר להציע לו לשחק רק ביד ימין למשל, אם היא פחות פעילה. בהתבוננות נוכל לראות איך הוא חושב ולהעביר את אותה יכולת לשיפור תפקוד בלימודים, למשל - האם הוא רואה את הרצף או רק פרטים? איך הזיכרון שלו? וכן הלאה.
לכתבות נוספות היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
- התמודדות עם קשב לאורך זמן: אורכו של משחק קופסה ממוצע הוא בין 30-10 דקות. כשילד מאבד סבלנות ויש להעיר את תשומת ליבו למשחק לעיתים קרובות, ייתכן שהמשחק אינו מותאם ליכולתו. בחרו משחק אחר או המציאו יחד חוקים מותאמים.
- התמודדות עם מציאות קבועה מראש - חוקי המשחק: ניתן לשנות אותם אך הכלל שאני ממליצה הוא לקבוע שניתן לקבוע כללים חדשים (המעידים על יצירתיות מחד ועל הצורך הרגשי של הילד מאידך, למשל בשליטה) מראש, לפני תחילת המשחק, על מנת למנוע התמודדות עם אי-הבנה וכן לתרגל את המיומנות של התמודדות עם תסכול. הבעת אמפתיה לילד שהפסיד, היא זו שתעזור לו ללמוד להתמודד עם שינויים במציאות או אמירות "לא" והתנגדות, גם בשאר תחומים בחייו.
- מיומנויות תקשורת: משחק בתורות פירושו הקשבה לאחר, כמו גם הצורך לעקוב אחרי מהלך של מי שלפני או אחרי ונדרשת לו הקשבה ברמות שונות בהתאם למשחק.
להתמודד עם כישלון
האם הילד רוצה רק לנצח ויעשה הכול בשביל זה? אם כן, יש לשים לב מה מקור הצורך - האם תוקפנות, צורך בשליטה או אי יכולת לשאת הפסד? האם הוא מרמה במשחקים? כדי לשחק במשחקים בעלי חוקים, על הילד להתמודד עם כמה וכמה משימות רגשיות והתפתחותיות מורכבות.
אם היכולת להתמודד טרם הושגה אנו יכולים לראות את הילד עוקף את הקושי בדרכים יצירתיות, ביניהן לשנות את חוקי המשחק במהלכו, לרמות או להביע אי רצון לסיים את המשחק כדי לא להתמודד עם תוצאה שעלולה לפגוע בהערכה העצמית שלו.
מה עושים? לא נבהלים. מתבוננים, שמים לב מה זה מעורר בנו ההורים -האם נדמה לי שהילד מזלזל בי או בודק גבולות או האם יכול להיות שהוא רק רוצה להאריך את זמן המשחק איתי?
משחקי קופסה הם פלטפורמה לזמן איכות של ילד והורה אך גם הזדמנות לגלות יותר על הילד, היכולות שלו כמו גם הקשיים שלו. ממליצה בחום לשחק משחק אחד ליום לשיפור מיומנויות רבות ובעיקר לשיפור הקשר ביניכם.
הכותבת היא מטפלת באמצעות מוסיקה (MA), מומחית בהתפתחות ילדים (B.ED חינוך מיוחד) ומנהלת את קבוצת הפייסבוק "התפתחות רגשית - ייעוץ מקצועי להורים"
