מדצמבר עד דצמבר, במשך 13 חודשים בוצעו בישראל כ-50 השתלות מוצלבות, במסגרת תוכנית ההצלבות הלאומית לתורמי כליה חיים, שמסייעת לממש את רצון המשפחה לתרום, גם אם אין התאמה רפואית.
תוכניות הצלבות להשתלות כליה פועלות במדינות רבות באמריקה הצפונית, אירופה ואוסטרליה, ומצליחות לקצר את משך ההמתנה ולצמצם את מספר הממתינים להשתלת כליה.
במאגר ההצלבות הלאומי שלנו אנחנו פוגשים זוגות בהם בת המבקשת לתרום כליה לאביה, בעל לאשתו, הורה לילד, בין אחאים ובני דודים ואחיינים וגיסים. חוסר התאמה ייתכן בשל שוני בסוג הדם, אך גם בגלל נוגדנים. ולכן אנו מנסים לגייס כמה שיותר זוגות למאגר כדי להגדיל את מאגר האפשרויות למצוא התאמות.
התאמה היא לא תמיד בין שני זוגות, לעיתים האחד תורם לנתרם שבן משפחתו תורם לחולה מהזוג השלישי, והתורם מהזוג השלישי תורם לחולה מהזוג הרביעי, והתורם של הרביעי תורם לחולה מהזוג הראשון, ומהזוג השני מצאה אותה החלפה עם הזוג שחמישי והשישי. מבלבל? נכון. לכן תוכנת מחשב ייעודית דואגת לכל זה.
אחד ממפתחי התוכנה שמשמשת את תכנית ההצלבות הגדולה ביותר בארצות הברית, הוא ישראלי, מאוניברסיטת סטנפורד, פרופ' איתי אשלגי, וגם אנחנו בארץ משתמשים באותה תוכנה שהעניק לנו. פרופ' אשלגי מלווה את פעילות ההתאמות שלנו, בימים שלנו ובלילות שלו, בפער של 14 שעות.
5 שנות המתנה להשתלת כליה
בחור תל אביבי בשנות השלושים המאוחרות שפנה אלינו בחורף שעבר כי ברצונו לתרום כליה. כלייתו הועברה מבית החולים בילינסון לחולה מבית החולים סורוקה, שכליית אשתו התורמת הועברה מסורוקה לחולה מבית החולים הדסה, שבן משפחתו תרם לחולה מהרשימה הארצית. בזכות התורם האלטרואיסט התאפשרו שלוש השתלות כליה. איזו זכות גדולה.
על מנת להגדיל את מאגר הזוגות, יצרנו קשרים עם מדינות נוספות. לפני שנה נחתם הסכם עם צ'כיה, ומאז בוצעו בארץ שתי שרשראות. האחת בת שישה וזוגות והאחרונה בת שמונה זוגות. בכל אחת מהשרשראות, כליה אחת יצאה מישראל לצ'כיה וכליה מצ'כיה הושתלה בישראל בחולים עם נוגדנים. שלוש כליות בשרשרת השמונה האחרונה, נתרמו על ידי תורמים אלטרואיסטים שפנו ישירות אלינו למאגר הלאומי שבמרכז להשתלות.
לשוני במוצא האתני ידוע יתרון במציאת התאמה בחולים עם נוגדנים, ולכן אנחנו נמצאים כעת בשלבים מתקדמים לחתימת הסכם הצלבות עם מדינות נוספות.
כ-20% מההצלבות שבוצעו בשנה האחרונה הביאו מזור לחולים עם נוגדנים, וזה הישג עצום. יתרון נוסף לתכנית הוא, האפשרות לקבל השתלה בטרם המטופל החל בדיאליזה. ישנן משפחות רבות שיודעות כי בן משפחתם במצב מתקדם של אי ספיקת כליות וכנראה יזדקק להתחיל בדיאליזה בשנה הקרובה. עד היום' משלא נמצאה התאמה בתוך המשפחה, הם המתינו והחולה נזקק להתחיל בטיפולי דיאליזה ורק אז נכנס לרשימת הממתינים הארצית.
למרות הגידול בהשתלות כליה מתורמים נפטרים, עדיין נדרשות 4-5 שנות המתנה, ולכן פתרון ישים ומועיל הוא הצטרפות למאגר ההצלבות הלאומי, במרכז להשתלות-משרד הבריאות.
כל משפחה שמגיעה למצב הרפואי בו אחד מבניה נזקק או יזדקק בקרוב להשתלת כליה, מוזמנת לגשת עם המועמד לתרום כליה, לרופא הנפרולוג שימלא את הטפסים הנדרשים ויצייד את הזוג בהפניה לאחת מתוכניות ההשתלה בארץ: ברמב"ם, בבילינסון/שניידר, באיכילוב, בשיבא, בהדסה ובסורוקה. בתי החולים מבצעים הערכה רפואית ופסיכוסוציאלית ולאחר מכן מפנים את הזוגות אלינו למרכז להשתלות, למאגר הלאומי.
למה כדאי להצטרף לתוכנית ההצלבות הלאומית?
ההצטרפות לתוכנית מהווה יתרון למועמד להשתלה ולתורם כאחד. היא מעלה מאוד את סיכויי המועמד להשתלה, לזכות בהשתלה מוצלחת. היא מאפשרת לתורם לממש את רצונו לעשות מעשה אצילי, ולזכות בסיפוק כפול – הצלת חיים של אחר תוך שהוא מאפשר הצלת חייו של בן משפחתו.
בנוסף, היא מאפשרת גם לחולים שטרם החלו טיפול בדיאליזה לזכות בהשתלה, לעומת השתלה מתורם נפטר שמתאפשרת אך ורק במטופלי דיאליזה.
ההצטרפות לתוכנית אינה כרוכה בשום עלות ובשום סיכון, ואם המועמד נמצא ברשימת ההמתנה הארצית להשתלה מתורם נפטר, ההצטרפות לתוכנית ההצלבות אינה מוציאה אותו מהרשימה. הוא נשאר ברשימה ואינו מאבד את תורו. זה סוג של סיכום ולא בטוח שהכרחי.
ד"ר תמר אשכנזי היא מנהלת המרכז הלאומי להשתלות - משרד הבריאות
