גל התחלואה הנוכחי אמנם רושם בימים האחרונים התמתנות, וכמות החולים הקשים היומית פוחתת, אולם במשרד הבריאות מוטרדים במיוחד מכך שהמגמה עוד לא באה לידי ביטוי בכל הנוגע לחיבור חולים חדשים למכשירי אקמו (מכשיר לב-ריאה). למעשה, במשרד הבריאות מזהירים כי הגיעו לקצה גבול היכולת בנושא זה, וכי מצבת כוח האדם מאפשרת חיבור של עוד חולים בודדים למכשיר שעשוי להציל את חייהם, ושבמקרים רבים משמש כקו הטיפול האחרון עבור חולים במצב קשה או קריטי.
גורמים במשרד הבריאות אף הזהירו אתמול מפני תרחיש של הפעלת ועדות אתיקה, שתפקידן לתעדף חולים בעלי סיכוי גבוה לחיות לצורך חיבור למכונות – וויתור על טיפול במי שסיכוייו נמוכים. "אנחנו עוד לא שם", הבהירו במשרד, "אך המצב הנוכחי מדיר שינה מעינינו וייתכן שבעתיד זה מה שיקרה. מעולם לא חשבנו שנגיע למצב בו נצטרך לטפל במעל ל-40 חולי אקמו בו־זמנית בבתי החולים, והגענו לזה. כעת אנחנו כבר מגיעים לגבול שלנו".
1 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה
מחלקת קורונה
"מעולם לא חשבנו שנגיע למצב בו נצטרך לטפל במעל ל-40 חולי אקמו בו־זמנית"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
על פי נתוני משרד הבריאות, בשבוע שעבר חוברו במשך יומיים 41 חולי קורונה במצב קשה למכשיר האקמו. בישראל כ־70 מכונות אקמו אך הקושי המרכזי הוא לא בכמותן אלא בכוח האדם המשמעותי הנחוץ להפעלתן. למעשה, כל מכשיר מצריך תפעול על ידי שתי אחיות, טכנולוג ייעודי להפעלת המכשיר ורופא.
בתוך כך, הפערים בכמות המכשירים משתנה באופן דרמטי בין בתי החולים הגדולים לאלו הקטנים יותר בפריפריה. כך, למשל, בעוד שבבית החולים בילינסון יש כעת 12 מכשירי אקמו ובשיבא 11, בבית החולים קפלן שני מכשירים בלבד ובפורייה שלושה. בבית החולים זיו בצפת, בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד ובמרכז הרפואי לגליל בנהריה - אין כלל מכשירי אקמו. בימים האחרונים נזקק חולה שאושפז באחד מבתי החולים בצפון לחיבור למכשיר אקמו באופן דחוף. הוא הועבר לבית החולים איכילוב, ומקרים מסוג זה מתרחשים באופן קבוע.
"בהינתן שיהיו פה אלפיים חולים קשה, למשל, היכולת שלנו להעלות חולים על אקמו תלך ותפחת", אומר בכיר במשרד הבריאות. "אז אתה עושה את השיקול של מי הסיכויים הכי גבוהים לשרוד. זה עצוב, אבל שם אנחנו נמצאים. אנחנו עושים את המקסימום כדי לטפל כמה שיותר טוב בכל החולים, אבל לדעתי אנחנו כמעט במקסימום. מעבר לארבעים חולים – נצליח לטפל בעוד חולים בודדים.
"בסוף השבוע שעבר, כדי להעלות חולה על אקמו ניסינו במשך חמש שעות לחבר בין צוותים, ציוד ומכשור של ארבעה בתי חולים, ולפעמים מגיעים למסקנה שלחולה מסוים אין סיכוי לשרוד ולא מעלים אותו על אקמו. אם תהיה רמת תחלואה מטורפת עם כמויות גדולות של חולים שנזקקים לטיפול, יכול להיות שנצטרך להפעיל ועדות אתיקה. גם במספרים הנוכחיים אנחנו לא נותנים את הטיפול המיטבי שאנחנו יודעים לתת".