ניתוח עיניים השתלת צ'יפ בילינסון
(צילום: דוברות בילינסון)
יום שלישי שעבר, שמונה בבוקר: דריכות שיא באחד מחדרי הניתוח שבמרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה. המתח גדול, הדממה מוחלטת. ד"ר ריטה ארליך, מנהלת יחידת הרשתית בבית החולים, מגובה בצוות רפואי נרחב, עומדת לבצע – בפעם הראשונה בישראל ובפעם החמישית בעולם - ניתוח חדשני, שנחשף כאן לראשונה: השתלת שבב זעיר על רשתית של עין עיוורת.
קראו עוד:
"ההתרגשות הגיעה לשיא שאני לא זוכרת כמותו כל הקריירה שלי", אומרת ד"ר ארליך. "ידענו שאנחנו עומדים לבצע ניתוח פורץ דרך, שיש בו בשורה של ממש למי שכבר לא האמין שהוא ישוב לראות".
המנותחת, אישה בתחילת שנות ה-80 לחייה, היא הישראלית הראשונה שזוכה לעבור את ההליך. היא לקתה במחלת העיניים הגנטית רטיניטיס פיגמנטוזה (RP), הגורמת לניוון של תאי הקולטנים שברשתית העין. כשהתאים מתנוונים ומתים, נוצר איבוד ראייה הדרגתי וסופני. המנותחת איבדה את ראייתה, וכבר 33 שנים סובלת מעיוורון ויכולה להבחין רק באור. הניתוח החדשני, שהוא עדיין ניסיוני ומתבצע במסגרת מחקר בינלאומי שבו משתתפים בתי החולים בילינסון ואיכילוב, מיועד לישראלים עיוורים שלקו במחלה הזו.
2 צפייה בגלריה
ניתוח העיניים בבילינסון. "התבצע תחת מיקרוסקופ ומערכת תלת-ממד שמאפשרת ניווט, בקרה ודיוק"
(צילום: דוברות בילינסון)
מתנה גדולה
השתל, שנקרא NR600, פותח על ידי חברת ננו רטינה הישראלית וכולל שבב זעיר שנועד למלא את מקומם של תאי העצב, שחדלו לתפקד בשל המחלה. השבב מכיל חיישן, הקולט את התמונה שנוצרת באופן טבעי על הרשתית, ומעבד אותה לאותות חשמליים שמועברים ישירות לתאי העצב. בעזרת 600 אלקטרודות זעירות שמותקנות על השבב, מתאפשר למוח לייצר תמונה חזותית.
"הניתוח התבצע תחת הרדמה כללית וארך כשלוש שעות וחצי", מסבירה ד"ר ארליך."התחלנו עם ביצוע של חתך גדול בקרנית, שדרכו השבב מוחדר לעין כשהוא נתון בתוך טבעת. יצרנו מעין כיס בדופן העין ותפרנו את הטבעת עם השבב במרכז הרשתית, סמוך לעצב הראייה. אחר כך הנחנו על הטבעת עדשה תוך-עינית, כמו שעושים בניתוחי קטרקט, והמקום נתפר. הניתוח כולו התבצע תחת מיקרוסקופ ומערכת תלת-ממד שמאפשרת ניווט, בקרה ודיוק בהנחת השבב".
"למנותחת יש עוד דרך ארוכה", אומרת ד"ר ארליך. "מפתחי הטכנולוגיה יאמנו אותה להפעיל מחדש את עצב הראייה. לאחר מכן היא תזכה בראיית שחור לבן גסה, כללית, שאינה כוללת פרטים"
בתום הניתוח הועברה המנותחת למחלקת העיניים, ולמחרת שוחררה מבית החולים. בעוד ימים אחדים היא תצויד במשקפיים חכמים שבאמצעותם יופעל השבב בעזרת קרן אור בלתי נראית. "יש לה עוד דרך ארוכה", אומרת ד"ר ארליך. "מפתחי הטכנולוגיה יאמנו אותה להפעיל מחדש את עצב הראייה. לאחר מכן היא תזכה בראיית שחור לבן גסה, כללית, שאינה כוללת פרטים. לאדם עיוור זו מתנה גדולה".
2 צפייה בגלריה
ד"ר ריטה ארליך. "ההתרגשות הגיעה לשיא שאני לא זוכרת כמותו כל הקריירה שלי"
(צילום: דוברות בילינסון)
שנים של מחקר
פרופ' דב ויינברגר, לשעבר מנהל מערך העיניים בבילינסון, נמנה עם צוות מפתחי המוצר בחברת ננו רטינה, והוא גאה מאוד בתוצאה הסופית. "השתל שפיתחנו מתוכנן ופועל כרשתית מלאכותית ומשתלב במבנה הטבעי של העין האנושית, תוך שימוש במרכיבים האופטיים שלה", הוא מסביר. לדבריו, התוצאה הושגה אחרי שנים של מחקר וניסיונות והתבססה על טכנולוגיות המאפשרות חיבור אלקטרוני לעצבי האדם.
גם פרופ' אירית בכר, המנהלת הנוכחית של מערך העיניים בבית החולים, נשמעה מרוצה אחרי הניתוח. "מערך העיניים בבילינסון חותר לקדמת הטכנולוגיה והמחקר הבינלאומיים", אמרה, "ושואף להביא בשורה של ממש לאוכלוסיית העיוורים בישראל".
