43% מהציבור בישראל רואה באסטרטגיה שהובילה את משבר הקורונה כאסטרטגיית הפחדה: כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. עוד עולה מהמחקר כי כשליש מהציבור (34%) סבור שהדוברים המהימנים ביותר במהלך משבר הקורונה בישראל היו רופאים המומחים למחלות זיהומיות. 4% בלבד היו סבורים כי שר הבריאות שכיהן בתקופת המשבר, יעקב ליצמן, היווה מקור אמין למידע.
"בחירת דובר מתאים לבצע תקשורת עם הציבור במהלך ואחרי משבר בריאותי, היא החלטה אסטרטגית שיכולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת", אומרת פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מבית הספר לבריאות הציבור וראש מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים באוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר. "לכן לאור הנתונים, נכון יותר היה לגייס לחזית ההסברה רופאים מומחים למחלות זיהומיות".
המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Medical Internet Research, נערך במהלך חודש מרץ 2020 בקרב 1056 משתתפים אזרחי ישראל. החוקרות, פרופ' גסר-אדלסבורג, והדוקטורנטיות ריקי כהן, רנא חג'אזי ונור עבד אלהאדי שחברי, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, ביקשו לבדוק את תפיסות הציבור הישראלי כלפי הנחיות החירום המוקדמות של הממשלה בישראל, כנגד התפשטות וירוס הקורונה.
כאמור, 34% מהציבור הישראלי ראו ברופאים המומחים למחלות זיהומיות כגורם האמין ביותר לדלות ממנו מידע במהלך משבר הקורונה; לאחר מכן נמצא מנכ"ל משרד הבריאות כדובר האמין ביותר (27%), ולאחריו ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות (13%). ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא במקום הרביעי (13%) ואחריו שר הבריאות (4%). מעניין לציין, כי בקרב הנשאלים עבורם ראש הממשלה היה מקור המידע המהימן ביותר, נמצאה גם דרגת ההערכה הגבוהה ביותר לאופן ניהול המשבר.
החוקרות מצאו כי רוב הנשאלים (58%) פנו לאתר האינטרנט של משרד הבריאות כמקור המידע הראשוני לקבל בו מידע על נגיף הקורונה. זאת למרות שרק 32% ראו בו את מקור המידע המהימן ביותר. 34% ציינו כי יפנו קודם כל לאתר האינטרנט של ארגון הבריאות העולמי, 33% יפנו לעובד במערכת הבריאות ו-24% למאמרים מדעים. 24% דיווחו כי יפנו כמידע ראשוני לאינפורמציה לטלוויזיה ולעיתונים, אך רק 4% ראו בהם מקור מידע מהימן, ו-16% יפנו לאתר גוגל כמקור המידע שלהם (רק 1.7% ראו בו מקור מהימן).
"הציבור שעבורו אתר האינטרנט של משרד הבריאות היה מקור המידע הנבחר, העריך את ניהול המשבר בצורה הטובה ביותר, דבר המצביע על האמון שיש להם במערכת. לעומת זאת, מי שעבורם מאמרים מדעיים היו מקור מידע מהימן, העריכו פחות את אופן ניהול משבר הקורונה בישראל. סביר להניח שהיינו מוצאים שהאנשים שהסתמכו על מקורות מידע מדעיים, הם אנשים עם רמת אוריינות בריאות גבוהה, אשר מגלים סקפטיות מדעית", אמרה פרופ' גסר-אדלסבורג.
כיצד ראה הציבור הישראלי את האסטרטגיה באמצעותה תקשרו משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות את משבר הקורונה? 43% מהמשתתפים במחקר דיווחו כי אסטרטגיית הממשלה לניהול המשבר הייתה של הפחדה. 25% אומרים כי האסטרטגיה הייתה אמפתית, ואילו רק 14% ציינו כי משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות נקטו באסטרטגיה של שקיפות מלאה.
החוקרות מצאו גם מתאם בין רמת החרדה שבה נמצאו הנשאלים, לרמת שביעות הרצון שלהם מהאמצעים הקיצוניים שננקטו להגנה מפני הנגיף. "אנשים שמאוד מודאגים מהנגיף נמצאים ברמת חרדה גבוהה, כך שהם מתייחסים לכל החלטה של קובעי המדיניות למאבק בנגיף כהגיונית וכמגינה על בריאותם. בנוסף, הפעולות שמדינת ישראל נקטה בתחילת המשבר, בהן דרשה בידוד של חוזרים מחו"ל, ביטול אירועים ציבוריים והתקהלויות, פיקוח ומעקב אחרי טלפונים של חולים וסגר על כלל האוכלוסייה, נתפסו על ידי הציבור שמאוד פחד מהמחלה, כפעולות מתאימות ולא מוגזמות. זאת לעומת אנשים שפחות חששו מהקורונה, לדידם המשבר לא נוהל טוב", אמרו החוקרות.
