עבר שלושה התקפי לב בשעה ושרד צפי פלד
(צילום: משי בן עמי)
"כבר הייתי בעולם הבא": יום רביעי לפני שבועיים לא היה אמור להיות שונה מכל יום אחר בחייו של צפי פלד, חבר קיבוץ אייל שבשרון. פלד (67) חזר הביתה מעבודתו בשעות הערב, כרגיל, אלא שבשלב מסוים הוא החל להרגיש לחץ בחזה. ״כמה ימים קודם לכן קיבלתי את החיסון השני נגד הקורונה", הוא מספר. "היו לי קצת כאבים בחזה, אז לקחתי אופטלגין וזה עבר לי״, נזכר פלד בשיחה עם ynet. ״הפעם היה כנראה משהו אחר״.
קראו עוד:
באותו ערב לפני שבועיים חש כאבים עזים יותר, והוא התקשר לאשתו ולבתו בחשש שמשהו נורא עומד לקרות. ״פתאום הרגשתי שהחזה נקרע לי לשניים. צרחתי לבת שלי בטלפון שתזמין לי אמבולנס״.
דקות ספורות לאחר מכן הגיע לביתו הפרמדיק עבד קשקוש, אח ומדריך קליני במחלקת טיפול נמרץ לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, שהבין מיד מה קורה. ״נכנסתי אליו הביתה ואבחנתי שיש לו התקף לב עם בצקת ריאות", אומר קשקוש. "התחלתי בטיפול הראשוני, וכבר יצרתי קשר עם יחידת הצנתורים שלנו על מנת לא לאבד זמן יקר. דהרנו לבית החולים, ובכניסה לחדר המיון, בזמן שאנחנו עדיין באמבולנס, הוא עבר דום לב נוסף. מיד נתתי לו שתי מכות חשמל עם הדפיברילטור והכנסתי אותו למיון".
פלד נזכר: ״באמבולנס הרגשתי שאני לא יכול לנשום. צעקתי לאח, 'תציל אותי', וקיבלתי מכת חשמל. איזה מזל שהוא וכל הצוות לא ויתרו עליי״.
בחדר המיון שוב עבר פלד דום לב, שלישי במספר בתוך שעה, וצוות המיון, ובו ד"ר ניר פסקה, גיל בן יעקב ואנג'לה הוארד, חברת קיבוץ אייל וחברה של פלד, החל בהחייאה מאומצת שכללה עיסויים, תרופות ומכות חשמל ונועדה להחזיר את הדופק המיוחל.
בשלב זה נכנסו לתמונה פרופ' עבד עסלי, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי מאיר, שהוזעק מביתו, והקרדיולוגים הכוננים, שמיד הכניסו את פלד לחדר הצנתורים והמשיכו במסע ההצלה. "להציל חיים זה דבר מרגש כל פעם מחדש", אומר קשקוש. "לפגוש את האנשים האלו אחרי שהתעוררו מהרדמה ומהנשמה, ולהבין שהצלחנו להעניק להם עוד כמה שנים של חיים טובים - זו הרגשה שאין שנייה לה".
שבועיים אחרי, פלד יודע שיש לפניו עוד החלמה ארוכה. לדבריו, לפני שהוא התעורר, הרופאים אמרו לאשתו שיש עשרה אחוזים בלבד שיתעורר בכלל, ושגם אם זה יקרה, יהיו לו נזקים - אבל אין לו. "אחרי שהסירו לי את ההרדמה, זינקתי מהמיטה", הוא מספר. "הרופאים לא האמינו. אחד מהם צבט אותי ברגל וביד ועשה לי בדיקות. זו הייתה הפתעה מוחלטת שאני עומד על הרגליים. אמרו לי שהצלת חיים במצב הזה נחשבת פלא רפואי. כל חיי עזרתי לאנשים במסגרת עבודתי כסגן ראש מועצת דרום השרון, אז אולי אמרו שם למעלה, 'מוקדם מדי שתגיע אלינו'״.
