מענק בסך 7.5 מיליון אירו הוענק לאחרונה על ידי תכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי (HORIZON 2020) לפרויקט ALGAE4IBD, שאותו מובילה ד"ר דורית אבני, חוקרת בכירה במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל. בפרויקט תומכים ראשי אגף אירופה ברשות המחקר במיגל - פרופ' אורי מר-חיים וד"ר סיגל פישמן-תורג'מן.
מדובר בפרויקט שנועד להרחיב את הידע על אצות ועל השימושים הבריאותיים בהן, כולל טיפול במחלות מעי דלקתיות (IBD) בהן קרוהון וקוליטיס, ובמניעתן. ד"ר אבני סיפרה כי למשתתפי המחקר, שחלק מתקציבו מגיע ממשרד המדע, יש כבר יותר מ-1,000 סוגי אצות במאגר. "אחד הרעיונות הוא לקחת אצות שקיבלנו אינדיקציות מוקדמות לגבי תכונות מסוימות שלהן, מול אצות שלא נחקרו כלל", היא מסבירה.
"במאגר יש גם אצות שגדלות במקומות מיוחדים, כמו מאגרי מים בהרי געש באיטליה: אצות אלה יודעות להתמודד עם הסביבה הקשה הזו ומפתחות חומרים מיוחדים משלהן. המטרה היא לבחור מהמאגר העצום בין 100 ל-200 אצות שאפשר להמשיך לחקור אותן במטרה להגיע לתוצאות בשני תחומים: הפקת מולקולות לפיתוח תרופות עתידיות, ומזון שיכיל את החומרים האיכותיים של האצות - למשל, דגני בוקר ולחם - ושיוכל למנוע התפתחות של מחלות בדרכי העיכול".
2 צפייה בגלריה
"ההישג המשמעותי ביותר בעבודתי כמדענית חוקרת": ד"ר דורית אבני
(צילום: תקשורות, יעל שביט)
תחום האצות תופס בשנים האחרונות תאוצה במחקר ובתעשייה ומעורר עניין רב בקרב יזמים וחוקרים, הרואים באצות ענף מרכזי בחקלאות העתיד. האצות משמשות למגוון יישומים, ביניהם כמקור לחלבון לשימוש האדם באופן ישיר או עקיף, להזנת דגים בחקלאות הימית, לטיפול במים, לרפואה ולקוסמטיקה.
האצות נחלקות לשני סוגים עיקריים: מאקרו-אצות, עשבי ים, כמו אלה שעוטפים את הסושי, ומיקרו-אצות, יצורים חד-תאיים שסוגלים לבצע פוטוסינתזה - כלומר, להמיר אנרגיית שמש ופחמן דו-חמצני לסוכרים ולחמצן. המאקרו-אצות נמצאות בשימוש במטבח זה אלפי שנים, ולאחרונה מקבלות מקום גם בקולינריה - כחלק מהמזון וכתוספי תזונה - ובתחום הקוסמטיקה. מתוך המיקרו-אצות אושרו עד כה למאכל אדם הספירולינה והכלורלה: אלה מכילות נוגדי חמצון, חלבונים מלאים שתואמים את הצרכים האנושיים, חומצות שומן חיוניות, ויטמינים, מינרלים, סידן ופחמימות. כל אלה הופכים את האצות למוצר צריכה אידיאלי לצמחונים וטבעונים. אצה נוספת, הדונליאלה סלינה, היא אצה חד-תאית ממשפחת הירוקיות, שמייצרת כמויות גדולות של בטא קרוטן, והיא פופולרית בקרב חברות תרופות וקוסמטיקה שמשתמשות בה לצורך מוצרים לשיקום עור.
בתחום הרפואה, היישום הבולט ביותר של אצות נעשה באומגה 3, אבל רוב הפוטנציאל של האצות השונות עדיין לא ממומש. בימים אלה עורכת ד"ר אבני מחקר משותף עם פרופ' סולימאן חטיב, ראש המעבדה למיצוי חומרי טבע במיגל, על מולקולה ממיקרו-אצה שבודדה, וכעת נבדקת השפעתה על טרשת עורקים בניסויים פרה-קליניים. במעבדה בקריית שמונה נחקרות גם אצות שתכונותיהן עדיין לא ידועות, כך שקשה להעריך את ההשפעות שיהיו להן, אם בכלל. בעשרת החודשים האחרונים, למשל, חוקרת ד"ר אבני את ההשפעה של אצת הספירולינה על סערת הציטוקינים, שהיא אחת התופעות הקשות של הקורונה. המחקר נעשה עם חברת VAXA, שמגדלת את האצה.
"הזכייה במענק היא ההישג המשמעותי ביותר בעבודתי כמדענית חוקרת", אומרת ד"ר אבני, "ובזכותו נבצע במיגל מחקר פורץ דרך, שיוביל לפתרונות חדשים למחלות שאין להן מענה טיפולי. העובדה שרעיון שלי קרם עור וגידים וסחף שותפים רבים, מרגשת מאוד".
במחקר שותפים מכוני מחקר וחברות תעשייה מצרפת, מאירלנד, מאיטליה, מפורטוגל, מצ'כיה, מהונגריה, מבלגיה, מגרמניה ומסלובקיה. מישראל שותפה גם חברת ימוג'ה לגידול אצות, שפועלת בגן התעשייה תל חי.
